אביגיל גדרון, מורה ומחנכת מיתולוגית שלימדה דורות של תלמידים בבית הספר עירוני א', נפטרה היום (שלישי) בגיל 74 לאחר מאבק במחלה קשה. את קריירת החינוך שלה החלה גדרון כבר בשירותה הצבאי כמורה חיילת. בשנת 1973 היא הצטרפה לעירוני א', שם חינכה ולימדה תנ"ך, ספרות ולשון במשך יותר מ-30 שנה. בהמשך היא לימדה גם בגימנסיה כרמל ובבית רות. במהלך השנים סיימה שני תארי MA בכתיבה יוצרת ובארכיאולוגיה ימית.
"אמא שלי, המורה אביגיל, היתה בת לעולים מתימן ונלחמה מילדות וחרף כל הקשיים על מנת לקבל חינוך וללמוד", מספרת בתה אפרת, "חינוך היה ערך עליון אצלה, היא האמינה בכל תלמיד ולעולם לא התייאשה, גם מהמקרים הקשים ביותר. בערבים היא היתה מתקשרת לתלמידים ולהורים ועושה להם שיחות מוטיבציה, והיתה גאה בכל תלמיד. אמא היתה אשה מדהימה. תמיד התרגשתי כאשר מעבר לכביש אנשים היו קוראים לה 'המורה אביגיל, המורה אביגיל' ורצים אליה. בחו"ל אנשים היו ניגשים אליה ואומרים לה שבזכותה הם סיימו בגרות והיום הם עובדים בעבודות כאלה וכאלה. הפסקתי לספור מספר הפעמים שבהן פגשו אותה תלמידים לשעבר ואמרו לה שכאשר כולם ויתרו עליהם ואמרו להם שהם לא יצליחו בחיים, רק היא האמינה בהם ותמכה בהם ורק בזכותה הם הגיעו לאן שהם הגיעו. נדהמתי בכל פעם מחדש כשאנשים קראו לה מרחוק בהתרגשות ובאו לחבק אותה".
ההודעה על דבר מותה התקבלה בעצב בקבוצת הפייסבוק של בוגרי עירוני א'. "אביגיל יקרה שלי, דמות מופת עבורי, אשה צנועה ומלאה כרימון. לבי מרוסק, איזו אבדה", ספדה לה מלי פלד. מירב יצחק כתבה: "עצוב מאוד. היא היתה המחנכת שלי ומורה מדהימה. בכיתה י"ב החלטנו שכולנו מתחפשים בפורים. מכיוון שהיא דיברה ב-ח' ו-ע' והיתה שחומה עם תלתלים, החלטנו שהיא תתחפש למרגלית צנעני. היא היתה מקסימה וזרמה איתנו, ואפילו הופענו על הבמה והיא שרה שיר של צנעני. היא היתה מורה אהובה, קשובה ומלאת אנרגיה, שלימדה באהבה ועשתה זאת על הצד הטוב ביותר".
הזמר משה דץ שנמנה עם תלמידיה של גדרון אמר ל"כלבו – חיפה והקריות": "אביגיל היתה מורה גדולה, ועובדה שכולם זוכרים אותה ככזאת אחרי שנים רבות כל כך. אומרים שמורה טוב הוא מורה לחיים, ואביגיל נשארה אצל כל אחד מאיתנו בזיכרון לאורך כל החיים".
פאולינה וסרמן, שגדרון היתה מחנכת שלה במשך שנתיים: "היא הייתה מחנכת מקסימה. רק בזכותה קיבלתי ציון גבוה בבגרות בתנ"ך. היא העניקה השראה, ערכים ואהבת חינם, פשוט מלח הארץ. אני בטוחה שכמוני יש עוד הרבה מאוד תלמידים שהיא חינכה אשר עצובים וכואבים את לכתה".
אודליה אבוטבול, שגם היא היתה תלמידתה של גדרון: "אני זוכרת את העברית המדויקת שלה, את השימוש ב-ח' וב-ע' גרוניות שנעמו לאוזן ואת החיוך עם השיניים הלבנות והיפות. היא תמיד היתה עוזרת, ולא אשכח שלפני בחינת הבגרות בתנ"ך היא סייעה ככל האפשר. תמיד היה אפשר לפנות אליה. היא היתה אשת חינוך שתמיד אזכור אותה לטובה, וכך גם את חוש ההומור שלה".
גדרון השאירה אחריה בעל, בן ובת. הלווייתה תתקיים היום בשעה 16:30 בבית העלמין בחיפה, שער חרוב.
יעקב
אכן דמות חיובית ודוגמה למופת לדורות הבאים של מחנכים , למרות שלא היכרתי אותה אישית אני חש אהדה כלפיה,זיכרונה לברכה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יהי זיכרה ברוך
תלמידה לשעבר
יכול להיות שלימדה גם ערבית?
זוכרת שיום שישי היה לנו שיעור סיפורים (כמו 1000 לילה ולילה כזה).
כמובן שכל התלמידים היו מרותקים לסיפור.
משתתפת בצערכם.
עופר
לא למדתי בעירוני א' ולא הכרתי אותה, אבל אם תלמידים זוכרים אותה אחרי כל כך הרבה שנים כנראה שהיתה משהו מיוחד. יהי זיכרה ברוך.