פרשת הבית בזכרון יעקב: קליש רותם תשלם פיצוי של 150,000 שקל

פרשת הבית בזכרון יעקב: ראש העיר עינת קליש רותם תשלם 150,000 שקל ליעקב כהן – בעל המגרש שאותו רכשו בני הזוג אילנה ודוד גרבר. כך נקבע בהסכם פשרה שנחתם במסגרת ערעור שהגיש הזוג גרבר לבית המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה ממאי 2018.

את הערעור לעליון הגישו בני הזוג גרבר, שביקש לרכוש את הבית בזכרון יעקב ושכר את שירותיה של קליש רותם כאדריכלית, נגד יעקב כהן שבבעלותו המגרש שעליו נבנה הבית ונגד קליש רותם. לערעור, שהוגש באמצעות עוה"ד עו"ד שחר לוינזון ויוני שליו ריבה ממשרד עורכי הדין יוסף ישורון ושות', צורפו ארבעה משיבים נוספים – פורמליים בלבד – ובהם הקבלן שמעון עזורה שבנה את הבית ושתי חברות בבעלותו. בערעור התבקש בית המשפט לקבל "את הערעור במלואו, כך שיינתנו צווים מתאימים ביחס לבעלותם של המערערים במקרקעין, תוך חיובם של המשיבים 5 ו-6 (כהן וקליש רותם; ב"כ) בנזקים שנגרמו למערערים, וכן להוסיף שכר טרחה והוצאות".

בערעור נטען כי "במקרקעין שבבעלות המשיב 5 (כהן; ב"כ) נבנה בהסכמתו בית על ידי הקבלן עזורה עבור המערערים (בני הזוג גרבר; ב"כ). המשיב 5 לא היה שותף להליכי התכנון והבנייה של הבית, לעיצובו ולמפרטיו, והוא ערך חוזים נפרדים במתכוון עם הקבלן עזורה כדי שהוא יקבל מהקבלן או מחברותיו כספים לאחר השלמת הבנייה. המשיב 5 לא מימן את בניית הבית בשום צורה שהיא ואישר כי הוא ביקש למכור אותו למערערים. מי שמימנו את הבנייה, עיצבו את הבית והתאימו אותו לצרכיהם ומי שמתגוררים בבית הם המערערים. ברם, הקבלן פשט את הרגל וחברותיו נמצאות בפירוק. לאור זאת, המשיב 5, שטוען כי הוא לא קיבל את הכספים מהקבלן, מסרב להשלים את ההתקשרות עם המערערים. במקביל להתמוטטות הפיננסית של הקבלן אף התגלה כי הבית נבנה ללא היתר, בשעה שהמשיבה 6 (קליש רותם; ב"כ) – אדריכלית מטעם המערערים – לא בדקה אם קיים היתר ואף תכננה מרתף, אשר לו נדרשת תב"ע (תוכנית בניין עיר) נקודתית ושאינו מופיע בבקשה להיתר הבניה שהוגשה על ידה, וזאת מבלי לפעול לקבלת אישורים מתאימים".

עוד נטען כי "המשיב 5 ואשתו, לאחר התקשרות עם המערערים ותוך שהם מודעים לכך שהמערערים בונים במקרקעין, נטלו הלוואה מבנק לאומי ושעבדו את המגרש. התשלומים השוטפים של ההלוואה שהובטחה במשכנתה נפרעו על ידי הקבלן ולא על ידי המשיב 5 ואשתו. משהקבלן ירד מנכסיו החל הבנק לפעול למימוש המשכנתה. פרט לתשלומים ששולמו לקבלן ולחברותיו עבור הבנייה, המערערים שילמו עוד מיליון שקל לבנק כדי להסיר את האיום ממימוש הנכס על ידי כונס נכסים מטעם הבנק. התשלום שביצעו המערערים לבנק לצורך סילוק המשכנתה שנטלו המשיב 5 ורעייתו נעשה בהסכמתם ועל דעתם במסגרת הליך משפטי נפרד שאותו נקטו המערערים נגד הבנק. לאחר תשלום חובותיהם של המשיב 5 ואשתו, הבנק המחה את המשכנתה לטובת המערערים, תוך מינויו של בא כוחם (עו"ד לוינזון; ב"כ) לכונס נכסים של המקרקעין".

באשר לקליש רותם נכתב בערעור כי "בית המשפט קמא שגה בכך שעל אף שצוין על ידו כי המשיבה 6 לא מסרה לתובעים שהמרתף נבנה ללא היתר ושלמעשה אין היתר בניה לכל הבניין, ועל אף שהיא הציגה מצג שווא שניתן לבנות את המרתף ואף הציגה תוכניות, וקיימות התכתבויות ענפות איתה בעניין תכנונה את המרתף, עדיין לא מצא בית המשפט לחייבה בנזקים שנגרמו בשל התרשלותה. שגה בית המשפט הנכבד קמא גם משלא נתן חשיבות להרשעתה של המשיבה 6 בתיק התכנון והבנייה ולא הסיק את המסקנות המתחייבות מכך. מדובר באדריכלית, חברת מועצת העיר חיפה, חברת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, מועמדת לראשות העיר חיפה (הערעור הוגש בשנת 2018; ב"כ), אשר נקבעו לגביה קביעות קשות במיוחד בהליך הפלילי שהתנהל נגדה בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה. החלטות בעניינה הפכו לחלוטות, והן הוגשו והתקבלו כראיה בהליך האזרחי. בית המשפט קמא התייחס באופן מעומעם במיוחד לקביעות בהליך הפלילי ולא הסיק את המסקנות המתחייבות בפסק דינו".

עוד כתבו המערערים כי "שגה בית המשפט קמא בכך שקיבל את טענתה של המשיבה 6 ולפיה הקבלן הוא שצריך לעקוב אחר התהליך של הטיפול בבקשת ההיתר ואין הדבר באחריותה. היעלה על הדעת כי אדריכל ששירותיו נשכרו לצורך הוצאת היתר בנייה יסיר מעליו אחריות באמירה סתמית שלפיה הקבלן הבונה אמור לעקוב אחר תהליך הטיפול בבקשה היתר הבנייה? לקרוא ולא להאמין! קביעה זו משדרת מסר שגוי, היא מוטעית מיסודה ועומדת בניגוד לדין ולפסיקה, ולפיהם אדריכל אינו יכול להסיר מעצמו אחריות ועליו לבדוק ולוודא כי הבקשה שהוכנה והוגשה על ידו אושרה בהיתר סופי. בית המשפט קמא שגה בכך שלא עשה שימוש בפסק הדין החלוט ובהחלטות החלוטות שניתנו נגד המשיבה בתיק התכנון והבנייה הפלילי, אשר ודאי משמש ראיה בהליך אזרחי בהתאם לדיני הראיות. שגה בית המשפט גם בכך שאפילו ונמסר למשיבה 6 על ידי הקבלן כי קיים היתר בנייה, היה עליה לבדוק זאת בהיותה האדריכלית ומבצעת הפיקוח העליון. בתיק הפלילי שהתנהל נגד המשיבה 6 נקבעו קביעות חמורות ונחרצות על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, ובית המשפט המחוזי בחר להתעלם מהן ו/או לא להסיק את המסקנות המתחייבות בנסיבות העניין, וגם בכך נפלו שגיאות משמעותיות בפסק הדין. קביעה כי המשיבה 6 סברה 'בטעות' שיש היתר אינה מעלה ואינה מורידה מאחריותה המוחלטת לוודא כי היתר אכן קיים".

כמו כן נטען כי "שגה בית המשפט קמא, שכן אם המשיבה 6 אחראית מתוקף דין ומתוקף החוזה עם המשיבים לוודא את קיומו של היתר בנייה, ברי כי אם היא היתה מתריעה במועד ועוצרת את הבנייה בהתאם להוראות החוק ולסמכותה, הרי שכספים לא היו מועברים לקבלן. בכך התרשלה המשיבה 6 וגרמה לכך שכספים יצאו מחזקת המערערים, והיא חבה בהשבתם. תחת זאת חייב בית המשפט קמא את המשיבה 6 בסכום פעוט ובלתי מתקבל על הדעת". בכך מתכוונים המערערים לפסק הדין של המחוזי שחייב את קליש רותם לשלם לבני הזוג גרבר חלק משכר הטרחה ששולם לה – 40,000 שקל ועוד 7,000 שקל שכר טרחת עורך דין – למרות שהם תבעו ממנה 300,000 שקל בשל ההוצאות הכרוכות בהכשרת הבנייה, לרבות הגשת בקשה לתב"ע נקודתית; שכר טרחת עורך דין בסך של 200,000 שקל, ו-100,000 שקל כפיצוי על עוגמת הנפש והשבת שכר הטרחה ששולם לה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בפסק הדין של המחוזי כתבה השופטת תמר נאות פרי כי "קליש רותם היתה אשת המקצוע שבני הזוג גרבר שכרו לצורך הטיפול בנושא, וחובותיה מוגברות יחסית לבני זוג גרבר, אך הדבר אינו גורע מהמסקנה שבני הזוג ידעו שצריך היתר וידעו בשלב מסוים שאין היתר, ואז לא רק שהם לא ביקשו לבטל את החוזה עם כהן ולא רק שלא פנו מיד לוועדת התכנון והבנייה ולא רק שלא פנו לקליש רותם בבהילות, אלא הוסיפו לשלם לכהן כספים וקיבלו חזקה במבנה. לנוכח האמור לא שוכנעתי כי מחדלה של קליש רותם גרם לכל שרשרת הנזקים הנטענת ידי על בני הזוג גרבר, אך בוודאי שהיה עליה לנהוג אחרת לנוכח חובותיה כלפי לקוחותיה. בהתאם, אני סבורה יש כי לחייב את קליש רותם להשיב לבני הזוג גרבר חלק מהסכומים ששולמו לה במסגרת ההתקשרות עמה, הואיל ולא ביצעה את כל מטלותיה כמצופה".

על כך נכתב בערעור כי "השבה של שכר הטרחה ששולם למשיבה 6 אינה קשורה לאחריותה בנזיקין, והתרשלותה של המשיבה 6 אינה 'אי ביצוע מטלות כמצופה'. בכל הכבוד, לא הוטל על המשיבה 6 למלא שיעורי בית אלא היתה לה אחריות כאדריכלית, והיא התרשלה. כך, שגה בית המשפט הנכבד קמא באי קביעת הפיצוי והנזק שיצרה המשיבה 6".

בפסק הדין של העליון שניתן ביום ראשון כתבו השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף כי "פסק דינו של בית המשפט קמא הותיר את הצדדים במבוי סתום, כאשר המשיב 5 אינו זכאי לסלק ידם של המערערים מהבית, והמערערים אינם זכאים לאכוף על המשיב 5 את העברת הזכויות בבית. הדברים לא נעלמו מעיני בית המשפט קמא שניסה להביא את הצדדים לפשרה פעם אחר פעם והקדיש לכך רבות מזמנו. אף אנו סברנו כי ראוי לסיים את המחלוקת על דרך הפשרה, ונהגנו לפי הפתגם 'יגעת ולא מצאת – אל תאמין'. בסופו של דבר עלה בידינו להביא את הצדדים לידי הסכם פשרה מוגמר, ואין לנו אלא לברך את הצדדים על שהגיעו לכלל הסכמה".

לפי הסכם הפשרה, "הצדדים מסכימים כי מכלול זכויותיו של כהן במקרקעין, לרבות מכלול זכויותיו בבנייה הקיימת על המקרקעין כמצבה היום, יימכרו לבני הזוג גרבר בתנאים הבאים: בני הזוג גרבר ישלמו לכהן 1.7 מיליון שקל בלבד עבור כל זכויותיו במקרקעין. כהן יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת בני הזוג גרבר המייפה את כוחם של באי כוחם עו"ד לוינזון ו/או שליו ריבה ואשר יאפשר לבני הזוג גרבר לפעול לאישור תב"ע נקודתית ולקבל היתר בנייה על חשבונם, לפעול לקבלת משכנתה ולרישום הערת אזהרה להתחייבות לרישום משכנתה, ולהעביר את הזכויות בבית על שמם".

באשר לקליש רותם נקבע כי "המשיבה 6 תשלם לכהן תוך 30 יום סכום של 150,000 שקל (חלקה בסכום שישלמו בני הזוג גרבר לכהן; ב"כ) בגין נזק שאינו נזק ממון בגין מעשיה ו/או מחדליה, ומוסכם בזה כי סכום זה משולם לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות, ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענה שיש למי מהצדדים ו/או מי מטעמם כלפי קליש רותם או לקליש רותם כלפי מי מהצדדים ומטעמם".

בית המשפט העליון נתן כאמור תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

עו"ד ניר זקס שייצג את קליש רותם בערעור מסר בתגובה: "אני מייצג אותה מטעם חברת הביטוח הכשרת היישוב שתשלם את הסכום שנקבע. הצדדים עשו עסקה בעייתית של מכר דירה, ובסופו של דבר העסקה היא חוקית וצריך לארגן כסף כדי להכשיר את העסקה. העליון נתן תוקף להסכם מכר, כאשר חלק מהסכם המכר הוא תשלום של חברת הביטוח של קליש רותם באופן חלקי, שהוא קטן מאוד ביחס לתיק. קליש רותם יוצגה באמצעות המבטחת שלה – הכשרה ביטוח – שנענתה להמלצתו של העליון וסייעה לצדדים להשלים את עסקת המכר שהם עצמם חירבו. העליון עבד קשה מאוד כדי לסייע לעסקה. זה כל הסיפור בתיק הזה – לא קליש רותם ולא היתרי בנייה. זה לא שהעליון שינה את החלטתו של המחוזי בנוגע אליה. מי שמשלמת זו הכשרת היישוב ולא קליש רותם".

עוה"ד יוני שליו ריבה ושחר לוינזון (צילומים: משרד עורכי הדין יוסף ישורון)