בית המשפט דחה את בקשת מלון קדם לצו ארעי

שופטת בית משפט השלום בחיפה סיגלית מצא דחתה את בקשתה של חברת מ.מ.ש מלונות בוטיק לצו ארעי, שהוגשה לאחר שהמשטרה הוציאה צו סגירה למלון קדם שבבעלותה. בהכרעתה מתחה השופטת ביקורת קשה על המלון וקבעה כי הוא הפר את החוק שלוש פעמים וכי ההחלטה להוציא לו צו סגירה היתה "סבירה ומידתית, ולא נפל בה פגם".

כזכור, ב-20 בדצמבר, בתום שימוע שערכה המשטרה לבעלים של מלון קדם שלום שטרית, הוצא למלון צו סגירה לשבעה ימים מכיוון שזה פעל בכמה הזדמנויות בניגוד להנחיות. מהמשטרה נמסר אז כי במסגרת אכיפת תקנות החירום והנחיות משרד הבריאות ערכו שוטרי תחנת טירת כרמל ביקורת במלון, שבה התברר כי חדר האוכל והסאונה שלו פעלו בניגוד להנחיות, כאשר בחדר האוכל סעדו יותר מ-30 אורחים. בביקורת חוזרת שערכו השוטרים למחרת נמצא כי חדר האוכל פעל כרגיל, וזאת על אף שרק יום קודם לכן נרשם למקום קנס בסך של 5,000 שקל. עוד נמסר מהמשטרה כי ב-7 בנובמבר נקנס המלון באותו הסכום לאחר ששוטרים מצאו כי אורחים שהו בבריכת המלון בניגוד להנחיות.

ב-24 בדצמבר עתרה חברת מ.מ.ש לבית המשפט נגד משטרת ישראל וביקשה ממנו "לבטל את ההחלטה לסגור באופן גורף את מלון קדם, ולאפשר למלון לפעול במתכונת של השכרת חדרים בלבד, ללא שימוש במתקנים משותפים". במקביל ביקשה החברה מבית המשפט צו ארעי "אשר יאפשר את פתיחת המלון בכפוף לכל המתקנים המשותפים" עד לדיון בעתירה.

בהכרעתה כתבה השופטת מצא כי "לנוכח הסגר שהוטל ב-27 בדצמבר ותחולתו משתרעת מעבר למועד סיום צו הסגירה, הפכה הבקשה לתיאורטית, ולו בשל האיסור לצאת למרחק העולה על 1000 מטר מהבית. זאת ועוד, בשים לב לכך שתוקף צו הסגירה פג בטרם נדונה הבקשה הפך הדיון בבקשה לתיאורטי אף מטעם זה. משכך, דין הבקשה להידחות על הסף".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

השופטת התייחסה לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, וכתבה כי "תקנה 7(א) קובעת כי ניתן להפעיל מתקן אירוח המיועד לאירוח אורחים אשר בית המלון משמש עבורם חלופת מגורים, בין לתקופה קצרה ובין לתקופה ממושכת, בין שהם תושבי הארץ ובין שלא, וכל זאת בהתחשבות בתפקידם או בעיסוקם או במטרת שהייתם בארץ, ובלבד שלא יפעלו מיתקנים משותפים". בעניין זה כתבה השופטת: "איני מסכימה עם טענת המבקשת כי לשון התקנה היא ברורה וחד משמעית. התיבה 'חלופת מגורים' לא פורשה. זאת ועוד, קיים מתח מסוים בין תכלית השימוש במתקן האירוח ('חלופת מגורים') לבין ההמשך (בין לתקופה קצרה ובין לתקופה ממושכת). דא עקא, אני סבורה כי הפרשנות המתיישבת עם לשון התקנה, כמו גם תכליתה, היא כי תקופת השימוש היא נלווית וטפלה למטרת השימוש (חלופת מגורים). במילים אחרות, ניתן לעשות שימוש במתקן אירוח לתקופה קצרה, ובלבד שהדבר נעשה כחלופת מגורים".

השופטת נתנה פרשנות למונח "חלופת מגורים" וכתבה כי "יחידת האירוח יכולה להיחשב כחלופת מגורים כאשר השימוש בה מהווה, לתקופה קצרה או ארוכה, את מרכז חייו של הפרט, וכאשר השימוש משרת את ניהול שגרת חייו. שימוש למגורים הוא שונה ונפרד משימוש לנופש או לתיירות, בין אם זה ארוך ובין אם קצר. ועוד, שימוש כחלופת מגורים הוא הכרחי, ולו לפרק זמן קצר, להבדיל משימוש לתיירות או לנופש המבוצע מבחירה".

עוד כתבה השופטת: "איני מקבלת את טענת המבקשת כי הגבלת השימוש בחדרי המלון בלבד אינה משרתת את תכלית התקנת התקנות, ולפיכך אינה מידתית. תכלית התקנות היא מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בין השאר על דרך של איסור התקהלות ומגע בלתי הכרחי בין זרים. ברי כי קיים הבדל בין מלון שבו תחלופת האורחים היא גבוהה לבין מלון שבו תחלופת האורחים היא נמוכה. הבדל זה הוא רלוונטי בכל הנוגע לסכנה להידבקות בנגיף, ולפיכך האבחנה מותרת".

השופטת ציינה כי "בשימוע, בבקשה, בעתירה או בדיון בפני לא פירטה המבקשת מי הם 61 האורחים השוהים במלון, מהו משך שהותם ומהי מטרתה. משכך, לא הורם הנטל להראות כי השימוש בחדרי המלון תואם את הוראות תקנה 7(א) לתקנות ועולה כדי חלופת מגורים".

כמו כן קבעה השופטת כי משטרת ישראל נתנה את דעתה על סעיף 32ג' שמונה את השיקולים שיש לשקול בהחלטה למתן צו סגירה מינהלי לפני שהוציאה אותו: "העובדה כי המבקשת הפרה שלוש פעמים את החוק עובר לצו הסגירה היא רלוונטית, ולא די בהתחייבותה לסגור את חדר האוכל מעתה כדי להפוך את ההחלטה על מתן צו סגירה בלתי סבירה. כאמור, לא בשימוע ולא בהשגה לא הסבירה המבקשת את מטרת שהותם של אורחי המלון ולא הסבירה כיצד נכנסת מטרה זו למטרה הקבועה בתקנות – חלופת מגורים. ההחלטה היא סבירה ומידתית (סגירה לשבוע), ולא נפל בה פגם. אשר לטענה לאכיפה בררנית, לא הונח בסיס עובדתי מספיק לדון בטענה".