במלאת עשר שנים לאסון הכרמל הגישה חברת מועצת העיר נעמה לזימי מסיעת חיים בחיפה של ראש העיר עינת קליש רותם המלצה לוועדת השמות של עיריית חיפה להנציח את זכרה של תנ"צ אהובה תומר ז"ל שנספתה באסון. נוסף על כך הגישה לזימי המלצה להנצחתן של חברת הכנסת לשעבר ופעילת זכויות אדם מרשה פרידמן ושל ד"ר ויקי שירן ז"ל – משוררת, פעילה חברתית ופמיניסטית ממקימי הקשת המזרחית.
במלחמת לבנון השנייה, שבה ספגה העיר מטחי טילים, שימשה תומר סגנית מפקדת תחנת חיפה ומאוחר יותר קודמה לתפקיד ראש אגף המבצעים של מחוז צפון. בשנת 2009 היא עשתה היסטוריה כאשר היתה האשה הראשונה שמונתה למפקדת תחנת חיפה – תפקיד שבו היא שימשה בעת שריפת הענק שפרצה ביערות הכרמל. בעת ניהול מבצע לפינוי האסירים מכלא דמון חברה הניידת של תומר וניידת נוספת שבה נסעו תנ"צ ליאור בוקר ז"ל ורפ"ק איציק מלינה ז"ל לאוטובוס של צוערי השב"ס שנשלחו לפנות את בית הסוהר. במהלך הנסיעה נקלעו הרכבים למלכודת אש. תומר פונתה במצב קשה למרכז הרפואי כרמל, ולאחר שמצבה הידרדר היא הועברה לקריה הרפואית רמב"ם, ולאחר ארבעה ימים הלכה לעולמה. באסון נספו 44 אנשים – 37 צוערי קורס קציני השב"ס ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה לוחמי אש ובהם המתנדב אלעד ריבן ז"ל שהיה רק בן 16 במותו, וכן תומר, בוקר ומלינה. לאחר מותה הועלתה תומר לדרגת תת ניצב, ובשנת 2011 העניקה לה משטרת ישראל את עיטור המופת.
בנימוקי המלצתה כתבה לזימי: "תנ"צ תומר ז"ל היתה מפקדת תחנת חיפה שנהרגה בעת מילוי תפקידה בזמן אסון הכרמל. כיום, עשור אחר האסון הנורא, עצוב שעדיין לא מצאו לנכון להנציח את פועלה ואת הקרבתה למען הציבור בכלל והציבור החיפאי בפרט. זו הנצחה מתבקשת של אשה חשובה עבור העיר".
רוצים להישאר מעודכנים?
בנימוקי ההמלצה על פרידמן כתבה לזימי כי היא היתה "חברת הכנסת הראשונה מחיפה, ממובילות התנועה הפמיניסטית של שנות ה-70 בישראל מתוך העיר, וחלוצה בתחומה".
בנימוקי המלצתה על שירן נכתב כי היא "היתה מהנשים הבודדות שבלטו בפנתרים השחורים, ועסקה רבות בתיקון חברה – החל במגדר ובפמיניזם ועד לזכויות מיעוטים ואוכלוסיות בעוני. היא היתה ממקימות הקשת הדמוקרטית ובית אחותי, ויוצרת זוכת פרסים, כולל פרס מאונסק"ו. שירן היתה השראה לנשים רבות".
ויקי שירן ז"ל
לזימי אמרה ל"כלבו – חיפה והקריות": "תומר ז"ל היא סמל למנהיגות בצל אסון נורא. העובדה שמפקדת תחנת חיפה נהרגה בעת מילוי תפקידה, כאשר פעלה לשמירה על הציבור, מחייבת אותנו להוקיר את פועלה. למען האמת הופתעתי שהיא לא הונצחה עד היום בארץ בכלל ובחיפה בפרט. כעת, כשאנו מציינים עשור לאסון הכרמל, זה הזמן לפעול להנצחתה".
באשר להנצחתן של שירן ז"ל ושל פרידמן בעודה בחיים אמרה לזימי: "בעיר עם כל כך הרבה חוקרות, פעילות ציבור ונשים מעוררות השראה עוד מימי קום המדינה, לא הגיוני שיותר מ-95 אחוז מהמונצחים הם גברים. נשים מהוות יותר מ-50 אחוז מהאוכלוסייה, רבות מהן תרמו רבות לעיר ולמדינה, והגיע הזמן לשנות כיוון עבור ילדות, נערות ונשים שמגיע להן לראות את השמות של המודלים שמייצגים אותן מתנוססים ברחובות העיר. תרומתן של נשים לחיפה ולמדינה זו גאווה קולקטיבית ולא משהו שולי. ראיתי איך התקבלה באהדה גדולה וחוצת מגזרים בקשתי להעניק את אות יקיר העיר ליהודית זוסמנוביץ ז"ל. כאשר פועלים להנציח אדם הראוי לכך, אין אחד שלא מבין את החשיבות בכך. במקרה הזה אני מבקשת גם לתקן היעדר הנצחה של נשים בעיר, אך מדובר בדמויות ראויות וחשובות שפעלו ליצירת חברת מופת, ועל כולנו כחברה לתת להן הכרה".
נעמה לזימי (צילום: נופר חסון הנדלמן)
צור
יש טוענים שלפי הוראתה המוטעית של אהובה לנהג האוטובוס להסתובב, נגרם האסון הנורא!
יש לבדוק גם נושא זה.
מקומם כל כך
אהובה תומר זלזלה בשריפה ובהוראותיה נגרם אסון האוטובוס. עכשיו יש פה לא פחות משכתוב היסטורי והתעלמות מהמחדל כדי להנציח עוד ממגדר מסויים זה פשוט סטירת לחי למשפחות הסוהרים.
אפשר להנציח אותה כחלק מאתר ההנצחה לקורבנות האסון יש לזכור שהיא מילאה את תפקידה ולא עשתה שום דבר מעבר לסוהרות שמילאו את תפקידן ואין פה שום גבורה יתרה שדורשת הנצחה מיותרת.
יהודית
צור צודק בהחלט, אבל חבל לעורר כעסים ומלחמות חדשות. תנו לכל הניספים לנוח בשלום וגם למשפחותיהם שקט ושלוה. אהובה טעתה ולא נתנה את הוראתה בכוונת זדון. חבל שזה קרה ולא במקרה שמה לא מוזכר.
למרשה פרידמן ולויקי צור בהחלט מגיעה הנצחה מיוחדת.