1. נדמה כי אין חולק על כך שההוראה המקוונת, בזום למשל, היא בעייתית מאוד. מעבר לפערים בין תלמידים אשר נובעים ממספר המחשבים בבית ומטיבם, קשה לתלמידים להתרכז לאורך זמן, הן בשל איכותה של אפליקציית הזום והן משום שמורים מעבירים בעיקר שיעורים פרונטליים. לדעתי זכינו למקרה מבחן, שבמסגרתו ניתן להיווכח כי על אף שמורים משקיעים מאמצים אדירים, המפגש הממשי של מורה-תלמיד הוא לעין ערוך אפקטיבי יותר מהוראה מקוונת.
הניסיונות להספיד את חשיבותו של המפגש הממשי בין מורה לתלמיד ולהלל את ההוראה המקוונת הן חסרי ביסוס. כמובן שהוראה מקוונת יכולה להשלים מפגש ממשי של מורה-תלמיד, אך נדרש לכך מודל הוראה מורכב יותר.
2. בעידן הקורונה וגם לאחריו נצטרך להתמודד עם שתי בעיות שמקשות על המוטיבציה של תלמידים. הראשונה היא ניכור מתהליך הלמידה, והשנייה היא קשיים רגשיים שמעסיקים את התלמידים יותר מאשר העניין בלמידה. המענה לכך צריך להיות בכמה כיוונים: הצעד
המשמעותי ביותר שיש לעשותו הוא בניית מערך שעות שבו מצמצמים את השעות הפרונטליות לטובת יותר שעות פרטניות לקבוצות קטנות של תלמידים. כדי לפשט את העניין התקציבי יש להשאיר על כנו, בשלב זה, את מספר השעות הכולל שהמורה נדרש לתת, הן ברפורמת עוז לתמורה והן ברפורמת אופק חדש, אך להגדיל את מספר השעות הפרטניות על חשבון השעות הפרונטליות. אמנם התלמידים "יספיקו פחות חומר", אך הלמידה בסיטואציה הבעייתית שנכפתה עלינו תהיה הרבה יותר אפקטיבית.
רוצים להישאר מעודכנים?
צעד נוסף הוא מינוי של מורים מקצועיים כחונכים לקבוצות של כחמישה תלמידים במסגרת השעות הפרטניות. החונך ימלא תפקיד של תומך ומלווה לתלמידים, כאשר אין הכוונה לעוד שיעורים פרטניים ללימוד המקצועות השונים, אלא למערך שמאפשר שיפור של הטיפול הרגשי בתלמידים. מחנך הכיתה יהיה זה שיתכלל של עבודת החונכים. צעד אחר הוא לאפשר לתלמידים לכתוב עבודות במקום בחינות, תוך מתן מרחב בחירה של נושאי העבודות. כמו כן יש להדגיש מתוך ליבת הלימודים נושאים שעוסקים בניהול רגשות ובדילמות מוסריות, לאפשר שימוש בחדרים במתנ"סים ובאולמות קולנוע ותיאטרון, ולקיים מפגשים בחצרות של בתי הספר.
3. יש לעבור למודל של בחינות בגרות שבמסגרתו הבחינות במתמטיקה, בלשון, באנגלית ואולי גם בהיסטוריה יהיו חיצוניות, הבחינות בספרות, בתנ"ך ובאזרחות יהיו פנימיות במעמד של בחינות חיצוניות, ובמקצועות הבחירה יש לאפשר חלופה מעשית של כתיבת עבודה
במקום בחינה.
אין לאמץ את הגישה שקונה לה אוהדים בעידן הקורונה של עיסוק במקצועות הליבה בלבד על חשבונם של המקצועות רבי
המלל. למקצועות רבי המלל יש חשיבות רבה, ויש לאפשר למורים להנגיש אותם באמצעות הוראה מגוונת יותר ויצירתית יותר, עם חופש בחירה מסוים למורה לעסוק בנושאים שמעניינים אותו ואת התלמידים במידה רבה יותר. את בעיית ריבוי המקצועות שנלמדים בו זמנית ניתן לפתור על ידי הוראה סמסטריאלית, כאשר בכל מחצית נלמדים פחות מקצועות.
* הכותב הוא המנהל לשעבר של בית הספר עירוני ג'
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
זהו, שאין מדיניות
משרד החינוך משותק
נגרר ולא מוביל כלום