כרמל: מחקר הכלורוספט שיציל אלפי פצועים

לאחר שנתיים של מחקר קליני שנערך על עשרות חולים במרכז הרפואי כרמל אישר משרד הבריאות בישראל חזרה לשימוש בכלורוספט – תמיסת כלור – לטיפול בפצעים קשים. התמיסה נאסרה לשימוש בכל העולם לפני כשש שנים, וכעת, בעקבות המחקר בכרמל, היא תוחזר לשימוש קליני בבתי חולים בארץ וייתכן שגם בעולם.

הכלורוספט מטפל בפצעים מזוהמים, מפרישים וקשים לריפוי, בפצעים הנגרמים מסוכרת, בפצעי לחץ ובכוויות, ומכרמל נמסר כי לראשונה בעולם החזיר משרד הבריאות בישראל את האישור הרפואי (אמ"ר) לשיווק ולשימוש בתמיסת הכלור במחלקות בתי החולים ובמרפאות.

פרופ' ירון הר שי, מנהל המחלקות לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין של שירותי בריאות כללית, שיזם את המחקר: "תמיסת הכלורוספט מכילה יון היפוכלוריד לטיפול בפצעים מזוהמים וקשים לריפוי כמו גדמים מפרישים לאחר קטיעות, פצעי לחץ, פצעים סוכרתיים וכוויות. משנת 1982 ועד 2014 שווקה התמיסה בישראל, והשימוש בה היה שכיח מאוד בכל בתי החולים והמרפאות בארץ ובעולם. בשנות ה-90, בעקבות תיאור מקרה של אחות בבית חולים באנגליה שדווחה על אדמומיות בעור בעקבות חבישה עם תמיסת כלור, החל רב שיח בנושא בטיחותה של התמיסה בין גורמי סיעוד שהתנגדו לשימוש בה לבין רופאים שצידדו בהמשך הטיפול בכלורספט, עד שלבסוף נאסר השיווק של התמיסה והשימוש בה בכל העולם".

לדבריו של פרופ' הר שי, "ההוראה על הפסקת השימוש בתמיסה גרמה לקושי טיפולי רב במחלקות המטפלות בפצעים מזוהמים ובכוויות. עד היום לא נמצאו בעולם חומרים חלופיים שמקנים תוצאות קליניות מצוינות בזמן קצר כפי שהיינו מקבלים עם תמיסת הכלור".

פרופ' הר שי עם רופאים מומחים מבתי החולים בישראל, וכולם היו תמימי דעים שיש צורך לעשות כל מאמץ להחזרת השימוש בתמיסת הכלור לטובת החולים. לפני כשנתיים חתמו מומחים בכירורגיה פלסטית, בכוויות, בסוכרת, באורתופדיה, בכלי דם ובכירורגיה מבתי החולים רמב"ם, בלינסון, סורוקה וקפלן על מכתב למשרד הבריאות, שבו נטען כי יש צורך בהחזרת התמיסה לשימוש בהקדם. עוד נכתב כי מדובר בטיפול יעיל וכי כל חומרי החבישה החליפיים הם יקרים לאין ערוך ויעילותם היא פחותה באופן משמעותי מזו של הכלורוספט. בסיכום המכתב פנו המומחים בבקשה לקדם פתרון רגולטורי לרישומו של המוצר, כך שיתאפשר לרופאים לטפל בחולים באמצעותו.

בעקבות המכתב יזם פרופ' הר שי מחקר שמטרתו היתה לחקור את הנושא באופן מעמיק ולבדוק את בטיחותה של התמיסה לצורך החזרתה לשימוש קליני. המחקר נערך במחלקה לכירורגיה פלסטית בכרמל על ידי ד"ר מרים סגל במשך כשנתיים על 30 חולים. פרופ' הר שי מסביר כי מדובר במחקר פרוספקטיבי שמטרתו היתה לבחון את יעילותה ואת בטיחותה של תמיסת הכלור להטריה של פצעים מזוהמים לפי מאפיינים קליניים ומעבדתיים. המחקר בוצע באישור ועדת הלסינקי המוסדית והוועדה העליונה של משרד הבריאות, ובמסגרתו נאספו נתונים של מטופלים שאושפזו עם פצעים מזוהמים ואשר טופלו עם חבישות כלור על פי אינדיקציה מתאימה ופרוטוקול אחיד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

במהלך המחקר נלקחו מהחולים תרביות מרקמת הפצע, נערכו בדיקות דם מקיפות, בוצעו תצפיות קליניות של מדדי הפצעים ונלקחו ביופסיות רקמה אחרי הטיפול בתמיסת הכלור. במסקנות המחקר הקליני כתבו ד"ר סגל ופרופ' הר שי: "השיפור המשמעותי שחל בכל מדדי הפצע תחת הטיפול בתמיסה מאשש את ההנחה כי התמיסה היא יעילה ואפקטיבית בהטריה ובריפוי של פצעים. נוסף על כך, תוצאות התרביות בשלהי הטיפול משקפות גם את השפעתה האנטיספטית. לצד זאת, היעדר תנודות משמעותיות בכל הפרמטרים הקליניים והמעבדתיים הסיסטמיים משקף ומוכיח כי השימוש בתמיסה הוא בטוח ונעדר תופעות לוואי משמעותיות או סיכון למטופל. נתונים אלו סוללים את הדרך לחידוש הרישום של התמיסה כאמ"ר להטריה כימית לטובת המטופלים ולהחזרת התכשיר לשימוש קליני. להערכתנו, מסקנות אלו הן בעלות חשיבות רבה, בייחוד בהיעדר טיפול חלופי שהוכח כשווה ערך".

למחקר היו שותפים ד"ר עיסא מטאנס, ד"ר לאוניד בריזגלין, ד"ר סאמר חסן, ד"ר אביב קרמר ומנהל הסיעוד במחלקה פאוזי מוחסן.

בהמשך למסקנות המחקר ולאחר בדיקות נוספות אישר ד"ר נדב שפר, מנהל אגף ציוד רפואי במשרד הבריאות, את החזרתה של תמיסת הכלור לשימוש רפואי בישראל.

"זו גאווה גדולה לכרמל ובשורה ענקית למטופלים, לצוות הרפואי ולצוות הסיעודי" אומר פרופ' הר שי, "אני שמח מאוד מכיוון שבעקבות המחקר שלנו נוכל לטפל שוב באלפי חולים עם פצעים מזוהמים, מפרישים וקשיי ריפוי, ולהביא מזור לאלפי חולי סוכרת וכוויות. אני מאמין שבעקבות החזרת האישור לתמיסה בישראל יחזרו להשתמש בה גם בעולם. כך אנחנו בישראל תרמנו את תרומתנו הקטנה לטובת רפואה בין לאומית טובה ואיכותית יותר".

פרופ' ירון הר שי (צילום: ירון חזן)