"הניהול בעירייה הוא פוליטי ולא מקצועי. זה כאוס"

הבוקר (חמישי) התייצב מיקי חדד, ששימש במשך עשר שנים וחצי מנהל אגף ארגון במינהל החינוך בעיריית חיפה, בעבודתו החדשה כמנהל התפעול במועצה המקומית זכרון יעקב. בריאיון ל"כלבו – חיפה והקריות" מתאר חדד, 58, בעצב ובכאב את מה שעבר עליו בשנה וחצי האחרונות בין כותלי העירייה.  חדד מצטרף לשורה של בכירים שעזבו את העירייה עם בטן מלאה, ובהם מנהל המחלקה לגנים ונוף האגרונום סוהיל עבאס וראש מינהל התפעול תא"ל (מיל') דוד לוריא.

במשך יותר מעשור עסק חדד בתחום התשתיות הלוגיסטיות במינהל החינוך – תחום שכולל אחזקת מוסדות החינוך, בטיחות, בינוי, תקשוב, הסעות בחינוך המיוחד, חוזים, רכש והיערכות לשעת חירום. "בשנת 2010 התפרסם מכרז פומבי לתפקיד, וניגשתי אליו", הוא מספר, "עברתי תהליך מיון ומבדקים, ונמצאתי מתאים. בחודש מרץ של אותה השנה התקבלתי. יונה יהב כיהן אז כראש העיר".

זה היה לך לרועץ כשעינת קליש רותם נבחרה?

"האמת היא שעד עכשיו אני לא יודע מה היה לי לרועץ. זאת בכלל לא קליש רותם אלא חברת מועצת העיר סיגל ציוני, מחזיקת תיק החינוך. היא זו שהחליטה שהיא לא רוצה אותי במינהל החינוך, ובעצם לא רוצה אותי בעיריית חיפה".

מאיזו סיבה?

"היא לא טרחה לומר לי למה. אני מכיר את ציוני מאז שהיא היתה סגנית מחזיק תיק החינוך בתקופתו של יהב. כשהיא קיבלה את התיק אחרי הבחירות היא אמרה לי כמה היא נהנית לעבוד איתי ומעריכה את המקצועיות שלי, אבל בפועל, מאחורי הקלעים, היא כל הזמן דאגה לפגוע. ציוני היא המנהלת בפועל של מינהל החינוך. כל דבר עובר דרכה – קליטת עובדים, ניוד עובדים, איוש תקנים, מי יישב באיזה משרד ואיפה יהיה המשרד. זה פשוט לא נתפש. היא מחליטה הכל, וכל הגורמים המקצועיים פועלים בהתאם, על פיה יישק דבר. היא אמרה לקליש רותם שאני מנהל גרוע, שאני לא מתאים ושאני לא מתייחס יפה למנהלי בתי ספר. ברגע שבו היא אמרה את זה, מבחינתה של קליש רותם הייתי מחוק. בעקבות זה לקחו ממני תחומי אחריות. בהתחלה לקחו את תחום הבינוי והעבירו אותו למנהל מחלקת הבינוי אצלי. הם פועלים בשיטת הפרד ומשול. לקחו מנהל מחלקה שלי, ובעצם העבירו אותו לצד שלהם. לקחו את המחלקה שלו והוציאו אותה מתחום אחריותי. כשמנהל מחלקת ארגון שלי ועוד חמישה עובדים פרשו, לא נתנו לי לאייש תקנים במקומם, ובעצם גמרו את המחלקה".

ומה היה בהמשך?

"הפסיקו לתת לי תקציבים, למשל לשיפוצים. לא עירבו אותי בתחומים שבאחריותי, הדירו אותי מדיונים על בינוי ועל פרויקטים, ולא נתנו לי לטפל בפרויקטים. בשיטתיות ובסבלנות הם עבדו כדי לתת לי את ההרגשה שאני לא רצוי וכבר לא רלוונטי. ניסיונות של גורמים בעירייה להעביר אותי לתחומים אחרים שהם לא חינוך נתקלו בהתנגדותה הנחרצת של ציוני. מבחינת העירייה היה בסדר שאשאר, שאבוא בכל בוקר להסתכל על ארבע הקירות בחדר שלי, אקבל משכורת ותנאים, ולא אעשה כלום. זה לא הפריע להם".

זה מה שקורה גם לראש מינהל החינוך אילנה טרוק?

"הם עושים את זה גם לטרוק. גורמים לאנשים שלכאורה נחשבים לאנשי אמונה ללכת, אבל אני איש מקצוע ולא פוליטיקאי. המצב הזה הוא עצוב. הם התחילו להגיד שאני מזוהה עם יהב, אבל אני לא תושב העיר (חדד מתגורר בנהריה; ש"מ), נבחרתי במכרז לתפקיד כדת וכדין. לאחר מכן אמרו שאני משויך למשה מזרחי ששימש אז יו"ר ארגון עובדי העירייה, אבל גם זה לא רלוונטי כי הועסקתי בחוזה בכירים ולא הייתי מיוצג על ידי הארגון. הם כל הזמן המציאו עלי סיפורים ואמרו שמנהלים התלוננו שאני מתעלל בהם ומדבר לא יפה".

מה השבת על כך?

"שאלתי 'למה אתם לא מעמתים אותי עם המנהלים? הרי זו האשמה חמורה'. אמרתי להם שברור שהם מוכרים לי סיפורים. לאחר מכן הם שאלו אותי אם יש לי קומבינות עם קבלנים. עניתי להם 'תפסיקו לנסות לתפור לי תיקים. אתם יודעים שאני לא חותם על חשבונות, אני לא מוציא הזמנות לקבלנים ואני לא בוחר מי יעשה את העבודות, אז אל תחפשו סתם'. המצב הידרדר עד כדי כך שלא רק שפגעו בי, אלא גם בעובדים שלי. לא נתנו להם משאבים לעבוד".

הפגיעה בעובדים שלך היתה הקש ששבר את גב הגמל? זה מה שגרם לך לפרוש?

"אני גמלאי של צה"ל ובאתי לעיריית חיפה כדי לעבוד, כדי לעשות, ולא כדי להרוויח עוד כמה שקלים. אני לא נשאר במקום שבו לא רוצים אותי, לכן אמרתי 'אוקיי, הבנתי את המסר, אחפש מקום עבודה אחר'. מצאתי עבודה כמנהל תפעול במועצה המקומית זכרון יעקב. גם כאן זכיתי במכרז כדת וכדין. אני שמח, מרוצה וטוב לי. אני עובד במקום שבו רוצים אותי ושבו יתנו לי לעבוד ולמצות את עצמי. אני לא מחפש לשבת בבטלה גמורה, זה לא האופי שלי ואלה לא הערכים שלי. עכשיו טוב לי, אבל חבל לי על עיריית חיפה מפני שהיא לא מתנהלת באופן מקצועי. קראתי בעיון רב את הריאיון עם סגן ראש העיר שפוטר הרב דובי חיון, ואני יכול להגיד שכל מילה שלו בסלע. הניהול בעירייה הוא פוליטי ולא מקצועי. אין שום שיקולים ענייניים, טובת העיר לא עומדת לנגד עיניהם. מה שמעניין אותם זה לפגוע באנשים וכל השאר זה הבל הבלים. המטרה היא לקדם אינטרסים, ולא אכפת להם אם בדרך מערכת החינוך נפגעת, בתי ספר לא משופצים ולא משקיעים בתשתיות. זה לא מעניין אותם".

זה נשמע כאילו העירייה פוגעת בעצמה. זה נראה לך הגיוני? מה האינטרס שעומד מאחורי הדברים הללו?

"אולי הרווח שלהם הוא שהם מזיזים את שדרת הניהול הקיימת ומביאים מנהלים חדשים, וכך מכניסים אנשים שלהם. אני רק מניח, אני לא יודע לומר בוודאות. ניסיתי לנתח את המצב הזה מספר רב של פעמים ולא הצלחתי להבין את ההתנהלות הזו. כל מי שדיברתי איתו על המצב אמר לי 'זה לא הגיוני שמחזיקת תיק החינוך תעשה מה שהיא רוצה בלי להבין שמערכת החינוך שהיא אמונה עליה נפגעת', ואני עניתי שעובדתית זה מה שקורה. האווירה במינהל החינוך היא אווירת נכאים. הרבה עובדים בעירייה פנו אלי מאז שהודעתי שאני עוזב וביקשו 'אם מתפנה לך משרה בזכרון יעקב ואתה יכול לקחת אותי אליך, תעשה לי טובה ותגיד לי'. זה הגיע עד לרמה הזו. אנשים פשוט מיואשים ולא יודעים מה יילד יום, מה יקרה. ההתנהלות הזו היא בלתי נתפשת. מה שקורה שם זה כאוס, חד משמעית. החלטות גורליות מתקבלות ביד קלה. אין שום דיון מקצועי או חשיבה מקצועית, הכל אימפולסיבי. המצב הגיע לידי כך שאנשים לא מעזים להגיד את דעתם. אם בהתחלה הם עוד היו מחווים דעה, היום הם אומרים 'מה שיגידו לי אני עושה'. דיברתי לאחרונה עם מנהל אגף בכיר שאמר לי בכנות 'תקשיב, כשהם אומרים לי לעשות משהו, גם אם זה לא נראה לי אני עושה. כל עוד זה לא נופל תחת ההגדרה של לא חוקי בעליל אני עושה'. שאלתי אותו למה, והוא ענה 'ראיתי מה קרה כאשר שמו אותך על הכוונת. אני מעריך אותך מאוד אבל לא מוכן להיות במצבך'. בעירייה כשרוצים להיפטר ממישהו לא בוחלים בשום אמצעים. הם מעבירים איומים מרומזים לאנשים ומפיצים שמועות על כך שזה עשה כך וזה עשה אחרת, אבל איתי זה לא עבד להם. אמרתי להם בכמה שיחות 'חבר'ה, הכל עורבא פרח. אם תעזו להפיץ את הטענות שלכם נגדי בפומבי אתבע אתכם. ברור לכם שאין לכם נגדי כלום אחרת מזמן הייתם שולחים אותי הביתה, אז תפסיקו'. אבל הם ממשיכים לפמפם. אין היום הנהלה בעיר, אין הנהגה ואין ניהול מקצועי. הכל עומד על כרעי תרנגולת ונעשה חאפ-לאפ, וכך העיר נראית. כל מי שעיניו בראשו מבין מה מצבה של העיר היום. יש לי הרבה קרובי משפחה וחברים בחיפה, וכולם מזועזעים מהמצב. הם לא מבינים איך הם היו שותפים לבחירה בקליש רותם ונתנו במו ידם את ההיתר להרוס את העיר".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

כמי שכיהן כמנהל אגף בכיר בעירייה, חדד אינו מבין איך מה שהוא בנה בשתי ידיו נהרס מול עיניו: "כשהגעתי לעירייה ב-2010 לא היה אגף ארגון במינהל החינוך, זה משהו שאני בניתי. מי שעסק בכך אז היה שי פישל, סגנה של ראש מינהל החת"ר (חינוך, תרבות ורווחה) דאז רחל מתוקי ז"ל. בניתי את המבנה, יצקתי בו תוכן, וקבעתי את כל המבנה שבו שולבו החינוך והתרבות. כשהמדינה החליטה על החלת חוק חינוך חובה מגיל 3, אני זה שניהל את כל המיזם הזה שהתפרש על פני שלוש שנים. הוספתי 80 גני ילדים חדשים, חלקם בבנייה חדשה וחלקם בהתאמה של מבנים קיימים. דאגתי גם לבניית אולמות ספורט. את כל זה הובלתי. כשהודעתי על עזיבתי, גורמים מקצועיים בעירייה אמרו לי שיש לי תיק עבודות מפואר, שעשיתי דברים מדהימים בתשתיות ושטיפלתי בצורה טובה בכל השיפוצים ובנושא הבטיחות בבתי הספר".

אתה מדבר על טיפול יעיל במוסדות החינוך, אבל בשיא החום של אוגוסט המזגנים באחד מגני הילדים העירוניים התקלקל ולא היה מי שייתן מענה מיידי.

"בתקופתו של יהב, כדי לתת מענה מהיר למזגנים שיצאו מכלל שימוש הקמנו מחסן של מזגנים למקרה חירום, וכשהתקבלה קריאה התקנו מזגן חדש תוך 24 שעות. כשהגיעה הנהלת העיר החדשה אמרו לנו לא 'אין יותר מזגנים במחסן. מעכשיו אתם רוכשים מזגן רק כשיש פנייה'. זה יצר בלגן והחזיר אותנו כמה צעדים לאחור. כל מה שעשינו תוך חשיבה והפקת לקחים, הם מחקו במחי יד. לפי הנוהל שלהם יש להוציא דרישה ואז זה עובר לנוהל רכש, וזה לוקח בין שבועיים לשלושה".

לדבריו של חדד, "כל המורשת של יהב נמחקת אט אט. בעירייה לא מוכנים לבחון דברים לגופו של עניין בצורה עניינית ומקצועית ולראות אם התהליך הוא נכון או לא. הם אומרים בצורה שרירותית 'מה שהיה לא היה טוב, ומעכשיו תעשו מה שאנחנו אומרים', בלי לשמוע את העמדה המקצועית. בא דור שלא ידע את יוסף ולא מוכן אפילו להכיר אותו".

עיריית חיפה סירבה להגיב.

מינהל החינוך של עיריית חיפה (צילום: קובי פאר)