"זו הקדנציה הראשונה והאחרונה של קליש רותם"

שנה רבת תהפוכות עברה על סגן ראש העיר הרב דובי חיון. בפן האישי הוא נאלץ להשקיע בשיקום היחסים עם אשתו זהבית שעלו על שרטון, ולהתמודד עם מחיר החשיפה שהביא עמו התפקיד ובעיקר עם חשיפת פרשת מלכה שושני שתבעה אותו במאות אלפי שקלים בטענה כי עוד בהיותו רב הקהילה הקונסרבטיבית מוריה, תוך כדי ניצול מרותו, הוא גרם לה "להתפשט מנכסיה".

בפן המקצועי ידע חיון עליות ומורדות. ברנז'ת התרבות התקשתה לקבל את השינויים עם חילופי השלטון ועם מינויו של חיון, שלא נחשב לבשר מבשרה, כמחזיק תיק התרבות בעיריית חיפה, אך בהמשך השתפרו היחסים. חיון מונה יוזמות שלו שהיטיבו עם האמנים המקומיים כמו הנחה בארנונה, אירוע יום העצמאות שבו הופיעו רק אמנים חיפאים, ותחנות הכרמלית שהפכו למעין מוזיאון שבו מוצגות עבודות שונות, אך בו בזמן הוא חש כרסום בסמכויותיו. תחום החברה והקהילה, שהיה חלק מאגף התרבות, פוצל, והעירייה פרסמה מכרזים לראש אגף תרבות ולראש מינהל שיאגד תחתיו בין השאר את אגף התרבות ואת אגף הקהילה. ואם לא די בכך, בחודש שעבר יצא מכרז למתן שירותי ייעוץ בתחום התרבות למינהלת 2030. אפילו היוזמה להפוך את החניון של היכל הספורט ברוממה לדרייב אין נעשתה לו מתחת לאף.

אבל יותר מכל תיזכר שנה זו כשנה בה הודח מתפקידו כסגן ראש העיר באמצעות הודעה שנשלחה לתיבת המייל שלו יום אחד בלבד לפני ערב ראש השנה. את הסיבה להדחה תלתה ראש העיר עינת קליש רותם בהיעדרותו מההצבעה לאישור תקציב 2021 בישיבת מועצת העיר בשבוע שעבר. חיון, לטענתו, דיווח מראש כי הוא ייעדר בשל החשש שעוזרו נדבק בנגיף הקורונה, ועד לקבלת תוצאות הבדיקה הוא בחר לא לקחת סיכונים מיותרים.

הופתעת מהמהלך?

"הופתעתי ולא הופתעתי. בחצי שנה האחרונה הרגשתי התקררות ביחסים עם ראש העיר שהיו חמים בעבר. הייתי הראשון שתמך בה מכל חברי הקואליציה, וליוויתי אותה במערכת הבחירות מכל הלב – לא ב־100 אחוז אלא ב־200 אחוז. תמכתי בה גם כשלא היו הסכמות מלאות, וצפוי שיהיו חילוקי דעות. אנחנו לא מאותה סיעה ולא חולקים את אותן הדעות, אבל תמיד השארתי את המחלוקות בינינו ומעולם לא הוצאתי את זה לתקשורת. גם כשתקפו אותה בתקשורת וברחוב, תמיד הגנתי עליה כחלק מהמחויבות שלי לקואליציה ואליה, ולכן הופתעתי מהצעד הזה שהוא נורא לדעתי. זה צעד שמגלה חוסר אנושיות, כשיום לפני ערב החג קיבלתי אימייל, ודקה אחר כך קיבלתי שיחות מעיתונאים שקיבלו את ההודעה במקביל אלי או אפילו לפני, שזה זוועה".

צביקה ברבי קיבל הודעה על הדחתו מהקואליציה בווטסאפ.

"היינו במערכת יחסים אחרת, כך חשבתי, וציפיתי שגם אם יהיה סכסוך בינינו, היא תתנהג בהתאם. אבל לצערי, מה שהיא עשתה עם עובדי העירייה לאורך כל הדרך – ראו מקרה ראש אגף התפעול דוד לוריא – היא עשתה גם איתי. זה מראה על התנהלות לא בדיוק ראויה. כגודל הציפייה שלי ממנה שהיא תוביל את העיר למקומות טובים והתמיכה שלי בה, כך גודל האכזבה שלי".

אתה לא רואה את העיר הולכת למקומות טובים?

"אני רואה בהתנהלות של השנתיים האחרונות עיר מדשדשת במקום ואף צועדת לאחור. ציפיתי שבשנה השלישית נראה תוצאות, אבל אני עדיין לא רואה איך זה יקרה. אני מאמין שאם לא יהיו תוצאות אמיתיות בשנה הקרובה, היא לא תגמור את הקדנציה הנוכחית, ובוודאי שלא תהיה לה קדנציה נוספת. היום אני יכול לספר שבוויכוחים בינינו היא תמיד אמרה 'אני אבחר ואתם לא, אני זאת שתהיה פה'. לפי ההתנהלות שלה אני לא מאמין שהיא תהיה פה בקדנציה הבאה".

ואתה?

"אני מתכוון להיות ואני אהיה. אוביל ואגדיל את הכוח של מר"צ, של היהדות החילונית-ליברלית, של הפלורליזם ושל הרב תרבותיות, כולל שותפות מלאה עם החברה הערבית. אני מאמין שבבחירות הבאות הכוח שלנו יגדל, והיא תבין את זה. היא לא יכולה למכור את העיר לחרדים".

הגנת עליה בהרבה מקרים לאחר מריבות ביניכם ופתרת את העניין בכך ש"אלו רק חילוקי דעות". לנו ידוע לפחות על מקרה אחד של צרחות שנשמעו למרחוק והיה הרבה יותר מחילוקי דעות.

"היתה אז מחלוקת סביב הפעלת הכרמלית בסופי שבוע, ולאורך הדרך, בגלל ההסכם הקואליציוני בינינו, ויתרתי על הרבה דברים שהם במהות של מר"צ ושלי כי הבנתי שיש מחיר להיות חבר קואליציה. זה כמו זוגיות – אתה מוותר כדי לקבל, וכדי לקבל ויתרתי בגלל שיקולים קואליציוניים. הוויכוח היה על ההצבעה אם לאפשר לכרמלית לפעול בשבת. לא יצאתי נגד הקואליציה אלא נמנעתי כי ידעתי שיש רוב לקואליציה, אבל לא יכולתי להצביע נגד מצפוני. על זה היא הזמינה אותי לשיחה ופתחה עלי פה וצרחות. לא הגבתי. הצעקות שלה וההתנהגות שלה לא היו במקום. ניסיתי להסביר לה שעם כל הכבוד לקואליציה, לא אצא נגד ההסכם הקואליציוני אבל אני צריך לשמור על עמוד שדרה של מר"צ ושלי. אני לא יכול להצביע נגד פלורליזם. דאגתי, בדיוק כמו הפעם עם ההצבעה על התקציב, לבדוק שיש רוב, ומנגד לא אהבתי את התקציב והבעתי צעד מחאתי. זה נכון. אגב, בהצבעה על התקציב לא נכחו שלושה חברי קואליציה ואחד הצביע נמנע. היא לא באה בטענות לחברי חד"ש שהירה שלבי שלא הגיעה ורג'א זעאתרה שנמנע כי הם שניים. היא החליטה להעניש אותי כי היא צריכה את התפקיד שלי. לדעתי יש פה מהלך פוליטי שממלא מקומה נחשון צוק, כך אני מנחש, מוביל, כי הוא זה שמוביל את המהלכים הפוליטיים. מוכרים אותי בנזיד עדשים כדי להכניס עוד חרדי".

צוק מוביל מהלכים פוליטיים אבל מעורב בכל.

"העיר מנוהלת על ידי ארבעה אנשים – שלושה מנהלים ומנוהלת אחת שאולי היא קצת מנהלת. צוק הוא ראש העיר האמיתי שמנהל את העניינים בפועל. כמה שהוא מכחיש את זה, מאחורי הקלעים הוא מנהל את כל העיר. יש עוד שני מנהלים שכל אחד סוחב לכיוון שלו – מיכי אלפר וסיגל ציוני. לכל שאר חברי הקואליציה אין שום השפעה בעיר, אולי השפעה מזערית. דוד עציוני ולזר קפלון הם חסרי כוח לחלוטין”.

נחזור לעניין ההתנהגות הבין אישית של ראש העיר.

"יש לה בעיה של התנהגות בין אישית. כל העיר רואה את זה. התקשורת הבין אישית שלה – ואני אומר את זה בלשון שלא תיפגע בה – היא בעייתית".

למה הכוונה?

"הייתי מצפה מראש עיר שתדע לדבר עם התושבים בגובה העיניים, עם רגש, ולא לעשות הצגות. בואו נדבר על יונה יהב שהייתי נגדו בבחירות. היו לו יחסי אנוש מצוינים, הוא ידע לדבר עם אנשים ולחבק אנשים גם אם הוא לא הסכים איתם. הבעיה של קליש רותם היא שהיא לא יודעת לעשות את זה. אחד מהדברים שהתרעתי עליהם בפניה ובפני צוק לאורך כל הדרך – ואולי זו הסיבה שטפטפו לה שאני נגדה – היה לקרב את הרחוקים ולא להרחיק את הקרובים".

טענה לגיטימית.

"נכון. נפגשתי מאז הבחירות עם אנשים שהיו נגדה וקירבתי אותם אלי, אבל לא הפכתי את זה נגדה. הכוונה היתה להפוך אותם לאוהדים – הרי יהב כבר לא במרוץ, אז בואו נחבר אלינו את האנשים שתמכו בו. אני מעדיף את האנשים האלה של יהב שלא משקרים ולא מזגזגים, כאלה שלא מחליפים עמדות כל שני וחמישי. לדעתי אנשים הרעילו אותה עלי כי נפגשתי עם 'האויב'. היא חיה עדיין את הבחירות, זו התחושה שלי. שנתיים אחרי, ואת עדיין חיה את הבחירות. הבחירות הסתיימו ואת צריכה לקרב את כולם. ברגע שנבחרת את ראש עיר של כולם, והכי חכם זה לקרב אלייך את כולם".

אז עכשיו היא סגרה איתך חשבון?

“לדעתי כן. התחושה שלי היא שזה איזשהו תכנון ארוך טווח. קיצצו לי לאט לאט את הכנפיים, והרגשתי את זה. בכל פעם קיצצו עוד ועוד. הרגשתי שהלשכה מקצצת לי בתרבות ויוצרת אירועי תרבות ללא ידיעתי. האחרון שבהם היה פרויקט הדרייב אין. אחרי שכבר קבעו הכל החזירו את זה לתרבות. יענו עושים לי טובה ומחזירים לי”.

בלשכה מנהלים פנקסנות של "מי בעדי ומי נגדי"?

"יש תחושה של מי איתי ומי נגדי. העיר כולה צריכה שידאגו לה ולא להסתפק באמירה 'אני דואגת לכולם באופן שווה'. תראו מה קורה בהדר – לוקחים מתנ"ס ורוצים להפוך אותו לבית ספר חרדי. עם כל הכבוד, לא מתקנים על ידי קלקול, ועכשיו רוצים לתת לחילונים שהוציאו מהמתנ״ס בהדר את המבנה שליד התיאטרון. זה מבנה שמנכ"לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי ואני רצינו להפוך למרכז תרבות עצמאי למחול ותנועה. ראש העיר ידעה על התוכנית שלנו, ובסוף אני קורא על זה בעיתון. היא אפילו לא עירבה אותי בכך שהיא נתנה לחרדים את המתנ״ס. עד היום שתקתי, אבל היא מוכרת את העיר לחרדים. אני לא נגד החרדים, מגיע להם, אבל כמו שמגיע ליהדות החילונית וכמו שמגיע לחברה הערבית. דרשתי מראש העיר לקראת התקציב שתאזן – אם לתרבות התורנית הוקצו 1.6 מיליון שקל, שהתרבות הערבית תקבל את אותו הסכום. לא קיבלתי ממנה תשובה עד היום. כתבתי לה מייל עם רשימת דרישות של תיקוני תקציב, והיא לא התייחסה. היא לא זימנה אותי לפגישה ולא קיבלתי שום התייחסות לתיקונים הללו".

זו הסיבה שבגללה לא הגעת להצבעה?

"מה היא מצפה? כחבר קואליציה לא אצביע נגדה כי זה ההסכם, אבל ניצלתי מצב קיים, זה נכון. תארו לכם שהייתי מגיע לישיבה, והעוזר שלי היה מגלה שהוא חיובי לקורונה ומישהו חלילה היה נדבק בגללי. ניצלתי את המצב הזה שהוא במרכאות גבולי – לא להגיע כדי לא לצאת נגדה באופן ישיר, אבל להעביר לה את המסר".

זו פרובוקציה.

"כן ולא. זו מחאה שקטה מתוך כבוד אליה ולהגיד לה את זה אחר כך בארבע עיניים. הם עשו פה מחטף, כל ההצבעה הזו על התקציב זה מחטף. מה את ממהרת? התקציב של 2020 הוגש רק בחודש מרץ השנה. לדעתי, מי שהוביל את התהליך זה צוק, ועכשיו יש להם שנה וחצי של שקט. את התקציב הבא היא תגיש שוב בחודש מרץ, וגם אם התקציב של 2023 לא יעבור, זו כבר תהיה השנה החמישית לכהונתה. אחרי חצי שנה תתכנס ועדה קרואה, אבל זה לא יהיה משמעותי כי זו שנת בחירות וכבר לא יחליפו אותה. יש פה חישוב קר – הם יודעים שהיא לא תשרוד בקצב הזה כי לא יהיה לה רוב בקואליציה, והיא מנסה לעשות הכל כדי לשרוד את חמש השנים האלה. אני מאחל לעיר שמי שיבוא אחריה יצליח לתקן את הקלקולים האלה".

אחריה? אתה לא מאמין שהיא תיבחר?

"היא לא תיבחר עוד פעם. זו הקדנציה הראשונה והאחרונה שלה".

עינת קליש רותם. "יש לה חוסר רגישות חברתית מוחלט“ (צילום ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

"היא הקיפה את עצמה במלחכי פנכה"

עם התפוגגות תחושת העלבון הכריז חיון שמעתה הוא יהפוך לגדול האופוזיציונרים של קליש רותם. ההתנתקות מכבלי הקואליציה שחררה אותו מהניסיונות לשדר תמונה אידילית שבה אין ביקורת מבית. כעת הוא מרגיש חופשי לחוות את דעתו ולהוציא את מה ששמר עד היום בבטן. דבריו בוודאי לא יתקבלו בשוויון נפש בלשכה ברחוב חסן שוקרי, אבל הם משמשים הצצה נדירה להתנהלות הפנימית בהנהלת העירייה מבעד לעינו של מי שזוהה כמגן על ראש העיר בחירוף נפש. כעת הוא כבר לא שותק.

מה דעתך על מצבם של הערבים בעיר?

"מאז שהיא נבחרה, החברה הערבית רק נפגעת למרות האמירות הפופוליסטיות. המון הבטחות נזרקות לאוויר. תסתכלו בתקציב האחרון כמה היא קיצצה למתנ"סים הערביים וכמה היא קיצצה לתרבות הערבית. בתקציב 2021 תוקצבו 1.6 מיליון שקל לתרבות התורנית, שזה קצת פחות מחצי מתקציב פעולות התרבות הכללית של כל העיר שעומד על 3.6 מיליון שקל. זה אבסורד. הם פחות מעשרה אחוזים מתושבי העיר. התקציב של החברה הערבית קטן בהרבה. דרשתי מראש העיר שייתנו מיליון שקל לתרבות הערבית כי זה מגיע לחברה הערבית. יש פה עניין של חיים משותפים ושל פעילויות משותפות. החברה הערבית גדולה יותר מהחברה החרדית ומקבלת הרבה פחות, אז שלא יספרו לי סיפורים והבטחות שכולם מקבלים שווה בשווה. הערבים מקבלים פחות, ופחות סופרים אותם. העיר אט אט נמכרת לחרדים".

אז איפה היתה הביקורת שלך עד עכשיו?

"נלחמתי. הרגשתי שמתוך הקואליציה אוכל להגיע להישגים. את זה לא יכולתי לעשות מהאופוזיציה. היה לי שווה לשלם את מחיר הוויתורים כדי להגיע להישגים. בחצי השנה האחרונה הרגשתי שאיני יכול לעשות דבר, וראש העיר הובילה אותי לכך עם הקיצוצים בתקציב. כשנכנסתי לעירייה תקציב התרבות היה 12 מיליון שקל. הוא ירד לשמונה מיליון שקל, ובגלל הקורונה הוא ירד עוד. אבל זה לא הספיק לה כי בשנה הבאה היא רוצה להוריד עוד. זה אבסורד. ויתרתי למען העסקים בעיר על ארבעה מיליון שקל מתקציב התרבות השנה, וקיצצנו גם לטובת יום העצמאות. בסופו של דבר, התקציב של התרבות השנה לכל העיר, כך מופיע בתיקון 2020, הוא שני מיליון שקל. זו בדיחה, ועם זה עשיתי המון עד היום".

אתה מרגיש שחתרו תחתיך?

"בוודאי. הרגשתי שלאט לאט מקימים לי תחרות לתרבות עם מינהלת 2030 שהתחילה לקיים תרבות משלה. בהתחלה שתקתי כי רציתי להבין מה ראש העיר רוצה לעשות, אבל למעשה היא אומרת 'אני לא נותנת אמון באגפי העירייה ובעובדיה ומקימה עירייה בתוך עירייה'. היא לוקחת מקורבים שלה פלוס אנשים שיצאו בקדנציה הקודמת נגד המערכת. לא הגיוני שראש העיר חותרת נגד עובדות. מהרגע שבו נכנסתי לתפקיד אני צריך להגן על מנכ"לית התיאטרון בן צבי ועל מנכ"ל אתו"ס יגאל זאבי, שלמזלו גם יעקב פינגולד מגן עליו כיו"ר הדירקטוריון שלו. הכל כל כך לא הגיוני. הרי אם יש עובדות, תביאי אותן ותשלחי אותם הביתה או שתסגרי את התאגיד. אבל אין עובדות ואת מתעסקת ברגשות ובשמועות. אי אפשר על סמך זה לתקוף כל הזמן את התאגידים. בית הגפן למשל, היא הרגה אותו, קיצצה אותו לאפס, והמנכ"ל אסף רון עובד קשה והוא לחלוטין לא איש פוליטי. הכיוון שלה, כך אני מרגיש, הוא לסגור את התאגידים או להחליף את האנשים שם באנשים שלה, ועד אז היא תהרוג את התאגידים. בשנתיים האחרונות הגנתי על התאגידים האלה כמיטב יכולתי כיו"ר דירקטוריון התיאטרון וכמ"מ יו"ר דירקטוריון בית הגפן. באתי בדרישות והגנתי בשיניים. לכן נשארתי – כדי להגן על המעט שיש".

היא הפנתה גב לקהילת הלהט"ב?

"כן, היא נותנת להם מעט מאוד. בכל פעם שמישהו מרגיז אותה, היא מקצצת. היא טוענת שהיא הגדילה את התקציב לקהילה, אבל זה לא נכון. ההגדלה היא אפסית. הקהילה הגאה בעיר היתה צריכה לקבל יותר. תבור להט, שהוא מספר 2 שלי ומחזיק תיק הגאווה, ואני לחצנו לקבל יותר. בלענו צפרדעים כדי לקבל את המעט כי זה יותר טוב מכלום. לא הגיוני שהקהילה הלהט"בית, שמבחינת גודל היא כמו החרדים, במקום לקבל יותר מקצצים לה. בשנה שעברה נלחמנו בשיניים עד לרגע האחרון כדי לקבל את התקציב למצעד הגאווה שיהיה דומה לשנה הקודמת. למה צריך להילחם ולירוק דם על דברים שברור שהם מגיעים?".

אמרת לה את זה?

"אמרתי. לקהילה הגאה היא תיתן מעט כדי לא להרוג אותה לגמרי. יש פה מראית עין אבל אין עשייה, אין חיזוק של הקהילה הלהט"בית. למה? כי החרדים פה משחקים תפקיד, והיום הכוח המוביל בעיר הוא הקהילה החרדית. בסיפור עם הספרנית לא היה הגיוני שהיא לא הגנה על הקהילה הגאה. היא התחמקה עם אמירה לא נכונה ולא תמכה בקהילה בשום מקום באופן גלוי. ביקשנו ממנה כמה פעמים להגיד אמירות ברורות אבל היא לא אמרה כלום. במשך שנתיים אין אמירה שלה בעד הקהילה הלהט"בית. איפה היא היתה ברגעי האמת?".

את להט היא החרימה בגלל שאמר את דעתו על ההתנהלות בנוגע לפרשת הדגלון. זו היתה תגובה מידתית?

“כשאתה לא מסכים איתה, אתה נגדה. באיזשהו שלב גם אני הפסקתי להסכים איתה, אבל שמרתי את זה בבטן. היא הקיפה את עצמה באומרי הן, ואני אהיה גס יותר ואומר מלחכי פנכה, בלי להזכיר שמות. קשה לה לקבל ביקורת, גם אם זו ביקורת בונה. ברגע שאתה מביע אותה, אתה נגדה, ואז היא מתחילה לשחק איתך ברוגז ומרחיקה אותך. מה שהיא עשתה ללהט היא עשתה גם לי בתקופה האחרונה”.

האם קליש רותם תמכה בהצעה לסדר שהגישו חברת המועצה נעמה לזימי ולהט להנפקת תעודת משפחה עירונית גם למשפחות חד מיניות שתקנה להן זכויות והטבות?

"היא לא תמכה בה. דיברתי איתה בארבע עיניים ולא ראיתי הסכמה. בינתיים ההצעה לא עלתה ונדחתה למועד אחר כי קליש היתה בלחץ באותו הזמן. זה היה השבוע שבו היא היתה צריכה להיפגש עם אריה דרעי. איפה הפלורליזם פה? אם את מדברת על פלורליזם, מה הבעיה שלך להכיר בכל הזוגות כנשואים. אבל היא בקו אורתודוכסי מוחלט. היא אורתודוכסית בנשמתה ומפנה גב לקהילה הגאה ולקהילה הפלורליסטית, אבל נותנת למראית עין כי היא לא יכולה לשרוף את עצמה לגמרי".

לדעתך לזימי מסומנת?

“לזימי מסומנת מזמן, עוד מפרשת איל גולן וההופעה בחיפה ביום העצמאות”.

הרב דובי חיון. "אני מאחל לעיר שמי שיבוא אחריה יצליח לתקן את הקלקולים האלה" (צילום: חגית הורנשטיין)

"היא נופלת בפח בגלל היועצים שלה"

אל העולם הפוליטי הפציע חיון בשנת 2018 כמתמודד ברשימת חיפה שווה למועצת העיר ביחד עם גילה זמיר. הוא שימש רב הקהילה הקונסרבטיבית מוריה, וספק רב אם הקורא הממוצע נתקל אי פעם בשמו. ביולי 2018, שלושה חודשים לפני הבחירות, הוא עוכב לחקירה על ידי משטרת ישראל “לנוכח החלטה של בית הדין הרבני בחיפה, שבה הוא מורה למשטרה לחקור את הרב לאחר שעבר על חוק העונשין ועל פקודת הנישואים והגירושים בישראל”.

עבור מר”צ, שבראשה עמדה תמר זנדברג, היה זה קלף ששווה להמר עליו – חיון יעמוד בראש רשימה משותפת תחת דגל המפלגה כי הוא התאים לבוחריה כמו כפפה ליד. הוא סימל את כל מה שמר”צ חרתה על דגלה – פלורליזם, חופש דת, המקום שיש לתת ליהדות מתקדמת ושחרור מכבלי הדת המסורתית. מעצרו, שלווה בהד תקשורתי ארצי, רק הוסיף לאפשרות שמר”צ סוף סוף תצלח את המשוכה ותכניס נציג למועצה לאחר שתי קדנציות שבהן לא היה לה נציג.

לאחר ספירת הקולות קיבלה מר”צ מנדט אחד. הניסיונות למנותו לסגן חמישי בשכר התארכו, והיה חשש כי שר הפנים דרעי, שהמינוי דורש את אישורו, יעכב או ימנע את האישור בשל שיקולים פוליטיים כי סיעת ש”ס לא הוכנסה לקואליציה. רק לאחר שלושה חודשים זכה חיון באישור המיוחל, אבל גם כעת הוא מקפיד להדגיש כי השכר לא היה הסיבה המהותית והמרכזית למינוי.

"לא באתי בגלל השכר", הוא אומר, "באתי להשפיע ולעשות, וראש העיר ידעה את זה. הרווחתי משכורת לפני כן ולא באתי כמובטל. באתי להראות שינוי ולהביא את היהדות הליברלית אל מרכז הבמה. עד היום לא היה סגן ראש עיר קונסרבטיבי, ולחרדים זה קשה לעיכול".

אתה חוזר ואומר שלא באת בשביל השכר, אבל היתה הרבה ביקורת עליך כמי שמייצג את מר”צ, כמו הישיבה בקואליציה עם יו”ר סיעת הבית היהודי יואב רמתי שמיוחסות לו התבטאויות שנויות במחלוקת.

“זה חלק מהמשחקים הפוליטיים, והגענו להסכם – הוא לא יתקוף ולא יהיה קיצוני. גם ראש העיר התחייבה שלא תהיה קיצוניות כי היא היתה צריכה אותו כדי ליצור רוב קואליציוני. אני מבדיל בין אופורטוניזם לפרגמטיזם, ואני פרגמטיסט בנשמתי. עובדה שיצאתי נגדו במועצת העיר בנושא דגלון הגאווה והניסיון שלו ליצור פרובוקציה. הוא היה צריך את אמירת השפתיים גם בשביל הציבור שלו”.

והמחיר היה הימנעות מהצבעה על הפעלתה של כרמלית בשבת?

“ניסיתי לנהל משא ומתן בשקט, מתחת לשולחן. היה לי פתרון שהצעתי אותו והוא הלכתי לכל דבר”.

מהו?

“הכרמלית תפעל ללא תשלום בימים שישי שבת לטובת הציבור החיפאי והתיירים, כאשר לא יהודים יפעילו אותה. הרעיון הוא שהכל יהיה אוטומטי, ללא מגע יד אדם, כמו מעלית שבת. הצעתי את ההצעה הזו לצוק ולקליש רותם אבל אלפר והחרדים התנגדו לה, והיא ישרה קו איתם. חטפתי ביקורת אבל השגתי הישגים לטובת היהדות הפלורליסטית”.

כמו מה?

“כל המעגל של היהדות המתחדשת והפעילות שלה, כמו קבלות השבת בחוף הים שנעמדתי על הרגליים האחוריות ועשיתי אותן. הקיץ, בגלל שאי אפשר היה לעשות אירועים, עשינו קבלות שבת משודרות שזכו למאות צפיות. אלו פעילויות שללא העשייה שלי והתמיכה שלי לא היו קורות. עיגנתי את היהדות הרפורמית, הקונסרבטיבית והחילונית ביחד תחת מעגל היהדות המתחדשת לפעילות יפיפייה”.

התרבות בנסיגה מאז הקדנציה האחרונה של יהב?

“הסכמתי עם ראש העיר שאירועי בידור צריכים להיעשות על ידי יזמים. אני לא הולך להתחרות בזאפה, ובזה היא צודקת”.

העירייה הפחיתה את אירועי התרבות שבמימונה, ואין פה הרבה אלטרנטיבות. חיפה היא לא מרכז תרבות שמציע שפע של אמנות.

“את מה שהעירייה הורידה מהתקציב היה צריך להעביר לתרבות. זו היתה הביקורת שלי וזו היתה המחאה שלי נגד התקציב”.

קליש רותם אמרה “עיר מבדרת ולא עירייה מבדרת”, אבל אין פה באמת היצע.

“הקורונה שינתה את התוכניות. היה צריך להיות בידור בקיץ. הובלתי מהלך של יזמים עצמאיים מתל אביב ומחיפה שירימו אירועים בעיר. אי אפשר לשנות ביום אחד – עם זה אני מסכים – אבל אי אפשר לא להראות אופק תרבותי. אי אפשר לחשוב רק על שדה תעופה ושדה תעופה. באו עם ספר שכתוב בו שדה תעופה, ולא מוכנים לזוז ימינה או שמאלה. המציאות טופחת על פנייך, אז זוזי ימינה שמאלה ותהיי פרגמטיסטית. מי שמנהל את העיר צריך להיות עם רגליים על הקרקע ועם הראש בעננים. אם אתה רק עם הרגליים בקרקע – אתה יותר מדי ארצי ואין לך חזון. אם אתה חי בעננים – אתה לא מציאותי. צריך לשלב בין השניים, ואני מרגיש שאין את זה”.

היא מכרה את העיר בשביל חלום השדה תעופה?

“זה לא היא מכרה, זה הם מכרו. חבר’ה, צריך לדבר בלשון רבים. נכון שעל פניו היא ראש העיר, אבל יש פה שני ראשי עיר. לא היא מנהלת את העיר אלא שניהם”.

זו בטח אכזבה גדולה כי היית נאמן לה מאוד.

“פנו אלי מסיעות אחרות לפני הבג”צ שלה בעניין הפסילה, ואמרתי ‘לא’. יש פוליטיקה של חברות. כאשר יש אש והספינה עומדת לטבוע, אנסה לעזור לספינה להתרומם ולא אברח ממנה. זה מה שעשיתי בהפגנה ברחבת הפסנתר יומיים לפני הדיון בבית המשפט העליון. הפגנתי וצרחתי כאילו אני מס’ 2 שלה. והאמנתי בזה. עשיתי את זה באמונה שלמה כי תליתי בה המון תקוות. וכך גם גודל האכזבה שלי ממנה”.

ראית בה חברה?

“ראיתי בה ידידה ושותפה לדרך למרות המחלוקות בינינו. אבל יש לה חוסר רגישות חברתית מוחלט, וכולם יודעים את זה. אני לא מחדש פה כלום. יש בה משהו שקשה לי להצביע עליו שלא משדר חום. אין בה את החום ואת האהבה שהיו ליהב, עם כל הביקורת שלי עליו”.

ולא ידעת את זה לפני כן?

“לא, לא ראיתי הכל. לא הכרתי אותה, הכרתי את צוק שהוא איש חכם, והוא זה שהוביל אותה. סמכתי עליו. הם עשו עלי רושם טוב, ראיתי בהם צמד שיוביל את העיר קדימה. הם הציגו את הדברים ואמרתי ‘וואו, הולכת להיות פה מהפיכה טובה’. התבדיתי”.

אין מהפכה?

“מהפכה לרעה. בואו נהיה פיירים – אין אגף תרבות היום. ניר טיין, מ”מ מנהל האגף, עושה שמיניות באוויר ועובד, אבל שמו לו רגליים לאורך כל הדרך”.

לראייתך, ראש העיר מפגינה מנהיגות בתקופת הקורונה?

“חסר לי ראש עיר. ציפיתי ממנה להוביל, ואני מבין שהיא נזהרת ורוצה לשמש דוגמה אישית, אבל שימי מסיכה וצאי להסתובב בעיר. אני הסתובבתי בעיר וחילקתי ארגזי מזון, ולא דפקתי על הדלת כסגן ראש עיר כדי לקבל קרדיט. לא היה קורה כלום אם היא היתה עושה את אותו הדבר. ציפיתי מראש העיר למעשה קטן ולא לאמירות פופוליסטיות ולשידורים מהחדר שלה בבית. נכון, היא צריכה לשמש דוגמה אישית, אבל בשעת מלחמה את לא יכולה רק לשדר מהבונקר אלא צריכה להוכיח מנהיגות בשטח. תגני על החיים שלך, את לא חייבת לרוץ בין הכדורים, אבל את כן צריכה לצאת אל השטח ולדבר עם האנשים בגובה העיניים”.

אז מי ניהל את העיר?

“בינינו, העיר מנוהלת גם על ידי העובדים המסורים של העירייה שעושים עבודה טובה למרות שממדרים אותם ופוגעים בהם. היתה לה הזדמנות להתרומם כמנהיגת העיר הזו, ולצערנו היא לא עשתה את זה. עובדה – רואים את התוצאות לפני ואחרי. היא לא הוכיחה את עצמה. לכי תסתובבי בשטח ותעודדי את המתנדבים, אל תסתפקי בתשדיר בסוף. את אמורה לפעול תוך כדי. ברבי אמר את זה יפה – ‘אי אפשר לנהל את העיר בפיג’מה’. הוא צדק”.

בוא נדבר על תהליך קבלת ההחלטות. יצאת נגד רעיון שינוי השם של פסטיבל “החג של החגים”.

“חשבתי שצריך לשמור את השם ואני חושב שגם היה צריך להרחיב את הפסטיבל. אני מסכים ששינוי צריך להיות, אבל לא להרוג אותו. מה שקורה זה שהורגים את ‘החג של החגים’ לאט לאט. אני מרגיש את זה וגם הציבור החיפאי ירגיש את זה”.

למה זה?

“כי התרבות היא בסדר העדיפות האחרון של הנהגת העיר. מבחינתם שלא תהיה תרבות. מי שירצה יעשה, והעירייה לא צריכה לתמוך. הם רוצים שיהיו רק תרבות תיירותית וים, והמבין יבין. ואני אומר שצריכה להיות תמיכה באמנות פלסטית, בתערוכות, במוזיקאים”.

התייעצו איתך על שינויים עתידיים?

“לא. על הרבה דברים לא התייעצו איתי, וזה מה שהרגיז אותי – שמידרו אותי. יותר מכך, לקחו לי את נושא הקהילות והמתנ”סים כדי להפריד את חברה וקהילה מהתרבות. נתתם לי תיק ואחר כך אתם מקצצים לי שלושה רבעים ממנו? יצאתי נגד זה. אמרתי להם ‘אין בעיה, אתם רוצים לחתוך לשני אגפים, אבל אני רוצה להיות אחראי עליהם’. התחושה שלי היתה שמידרו אותי מכל תהליך קבלת ההחלטות, וגם בנושאים שקשורים לתרבות לא הייתי מעורב. יש להם תוכנית, והם הולכים איתה ומודיעים לי בדיעבד”.

עושה רושם שהיא אוהבת יסמנים.

“יסמנים, רובוטים. בואי תני לרובוטים לנהל את העיר. את תהיי ראש העיר, צוק יהיה ראש העיר השני, ותביאו צוות רובוטים שיעבוד. רובוטים הם מכונות, הם יעשו מה שתכננתי אותם לעשות. לבני אדם יש גם דעות. לא צריך לפחד להגיד את האמת ולומר ‘את טועה’. הנה שתי דוגמאות לטעויות שרק במזל הקורונה הצילה אותה ממבוכה. הראשונה היא פארק המנגלים בנוה דוד והשנייה היא מימונה ברחבת בניין העירייה. לגבי המימונה אמרתי ‘איזה יופי, זה רעיון מקסים. בואו נזמין גם להקה ערבית’. אמר לי בן אדם בלשכה ‘בשום פנים ואופן ערבי לא יופיע במימונה’. שאלתי אותו אם הוא יודע שהמימונה צמחה מהחיים המשותפים במרוקו. אם היו מקיימים חגיגות בלי להקה ערבית, לא הייתי נותן לזה יד, הייתי זז הצדה, אבל ראש העיר היתה משלמת מחיר כי היו תוקפים אותה”.

עד כמה משפט כזה הוא על דעתה?

“זה היועצים שלה, זה לא על דעתה, אבל היא נופלת בפח של אלו שמקיפים אותה ושהיא הקיפה את עצמה בהם. לא אנקוב בשמות של היועצים שמפילים אותה על כל מוקש אפשרי”.

נחשון צוק. "יש פה שני ראשי עיר“ (צילום: בועז כהן)

"לא ניצלתי ולא עשקתי"

בחודש ינואר נחשפה ב"כלבו – חיפה והקריות" פרשת מלכה שושני. חיון נתבע על ידי שושני בבית המשפט המחוזי על כך שכאשר שימש רב קהילת מוריה הוא ניצל אותה וגרם לה לתת לו קרוב לחצי מיליון שקל, לשנות את צוואתה ו"להתפשט מנכסיה". בכתב ההגנה הכחיש חיון את הטענות שיחסה לו שושני וביקש מבית המשפט לדחות את התביעה.

בכתב ההגנה נכתב כי "מיד עם דרישת התובעת להשבת הכספים, הנתבע הסכים להשיב לידיה את הכספים שהעניקה במתנה בכפוף להסכמות שגובשו ו/או נקבעו על ידי הצדדים, אך התובעת היא זו שדחתה את הצעתו של הנתבע מסיבותיה ששמורות עמה".

בחודש יוני הגישה שושני לבית המשפט בקשה לצו עיקול זמני עד לסכום של 600,000 שקל בכספים ובזכויות של חיון ב־22 חשבונות בנק וקרנות בחברות ביטוח, ובקשתה נענתה בחיוב. בחודש שעבר הגיעו הצדדים לפשרה במסגרת הליך גישור, שלפיה ישלם חיון לשושני 575,000 שקל.

בעקבות חשיפת פרשה שושני לא הסכמת עד היום לדבר עם “כלבו”. מתבקש שנשאל אותך על הפרשה.

“כתב התביעה הראשון שלה נגדי, שאותו השופט גם החזיר להם, היה כתב הכפשה נגדי ולא כתב תביעה. עכשיו לסיפור האמיתי – שושני הפכה להיות בת בית אצלנו לאורך השנים, בת משפחה שאירחנו בשבתות ובחגים. עזרתי לה כמו שעזרתי למאות אנשים לאורך השנים. הלכתי לקנות בית, שילמתי חצי והתכוונתי לקחת הלוואה. שושני שמעה ואמרה ‘אני אעזור לך, זה מתנה ממני. כשאצטרך, תחזיר לי’. היא החתימה אותי ואת אשתי על ייפוי כוח מתמשך כדי לדאוג לה כי היא ערירית, ותמיד אמרנו לה שנעזור ונתמוך. כשהיא היתה חולה הכנו לה מרק ועשינו לה קניות, ובתמורה היא הקליטה אותי אומר לה ביום שבו נפרדתי מאשתי – היה לנו משבר משפחתי – שאחזיר לה כמה שאני חייב לה. ביקשתי ממנה להמתין קצת והבטחתי לה שהיא תקבל את הכל. היא דרשה את הכסף במיידי. מישהו כנראה הפנה אותה לערכאות, ואני לא רוצה להאשים, אבל אם לא הייתי איש ציבור זה לא היה מגיע למצב הזה. הודיתי ואמרתי לה שאחזיר לה אבל שתיתן לי זמן”.

בכתב ההגנה נכתב שזו מתנה, אז למה צריך להחזיר לה?

“כי הייתי צריך להגן על עצמי משפטית כדי לא להחזיר סכום לא הגיוני. גם אמרתי לעורך הדין שלי שמה שצריך להחזיר אני אחזיר, לא מעניין אותי תוצאות המשפט, אבל הייתי צריך להגן על עצמי. אחר כך החלפתי עורך דין שידע להגן עלי כמו שצריך, הגענו לגישור, ולדעתי היא קיבלה יותר ממה שמגיע לה אבל הייתי מוכן לזה כדי לא להיגרר יותר”.

היתה פה בעייתיות כי שימשת רב הקהילה שלה.

“לא, כי במקרה הזה היא הפכה להיות כמו בת משפחה. כבר לא הייתי ‘הרב שלה’. למרות שגם כרב אין על זה איסור, זה לא כמו פסיכולוג. עם זאת, התפתחה מערכת יחסים שונה. היא עזרה לי ואני עזרתי לה. התייחסנו אליה לא כמו אל אמא ביולוגית אבל בהחלט כמו אל דודה קרובה. גם הילדים שלי התייחסו אליה כמו לדודה. ואני אומר – לא ניצלתי אותה ולא עשקתי אותה. וזה מה שהרגיז אותי כי בבית משפט אין צדק. יש חוק, ומי שמנצח זה מי מציג טוב יותר את ההצגה. כעסתי כי הציגו את המקרה בצורה לא נכונה וניצלו את המעמד שלי כאיש ציבור. לדעתי, מישהו פה הוביל מהלך כדי להכפיש את שמי, והוא הצליח”.

מי? גורמים פוליטיים?

“גם פוליטיים וגם אחרים. אין לי הוכחות לזה כי כל הסיפור הזה הוא לא הגיוני. אמרתי לה שאחזיר את הכסף, אז למה היא הגיעה לתביעה בכלל? עובדה שלא הכפשתי אותה לאורך כל התביעה, ויכולתי לעשות את זה. לא אמרתי מילה רעה, וגם היום לא אומר כי אני לא מכה מתחת לחגורה. אם היא היתה פונה אלי ומדברת איתי בצורה אחרת, לא במסגרת משפטית, לא היינו מגיעים לזה, והיא היתה מקבלת את כל מה שהיא נתנה לי. לא הכחשתי את זה. הייתי נותן הכל, אני לא רוצה מתנות חינם”.

כאיש ציבור אתה מבין את החשיבות של השקיפות. למה רצית להוציא חיסיון על הפשרה?

“אני אגיד לכם למה החיסיון נועד – כדי שנגיד שסיימנו את זה בגישור. נקודה. בדיוק כדי למנוע את השאלות האלה של כמה נתתי לה או כמה לא נתתי לה. בקיצור, נגררתי לסיפור שלצערי לא התאים לי להיות חלק ממנו. גררו אותי לסיפור לא נכון”.

במהלך כל הפרשה קליש רותם דיברה איתך על זה?

“לא. קודם כל, לא היה פה משהו פלילי, זה היה מאבק אזרחי. זה גם לא נישול של זקנה טיפשה, חלילה, כי היא לא זקנה טיפשה. היא ניצלה את המשפט להצגה – הנה סגן ראש עיר החזק ואני אשה זקנה ומסכנה שהוא ניצל”.

הסקת מסקנות מהפרשה, אולי על דרכי התנהלות?

“למדתי – וגם אשתי אמרה את זה – לדעת מי החברים שלי ומי לא, את מי להכניס למשפחה ואת מי לא. ויש לי עד היום הרבה חברים מקהילת מוריה שהייתי הרב שלהם והם חברים טובים שלי”.

הרב דובי חיון. "אין בה את החום ואת האהבה שהיו ליונה יהב“ (צילום: חגית הורנשטיין)

"צריך לדעת לתחזק קואליציה"

לאור הדחתו של חיון, הקואליציה של קליש רותם הפכה שברירית אפילו יותר ממה שהיתה לפני כן, ומאחורי הקלעים נעשים מאמצים עילאיים לצרף אליה סיעות מהאופוזיציה כדי לחזקה. נכון למועד סגירת הגיליון גברו ההערכות כי יו”ר סיעת ש”ס הרב אורי אוזן יצטרף, וקיים סיכוי גדול גם לכך שראש העיר תפנה לשי אבוחצירה וליוסי שלום מסיעת יונה יהב וצעירי חיפה כדי להגדיל את כוחה, גם בשל ההערכה שהיא לא תמנה את שלבי לסגנית במקום חיון בשל היעדרותה מההצבעה על אישור התקציב.

“צריך לדעת לתחזק קואליציה, וקליש רותם לא יודעת לעשות את זה”, פוסק חיון, “תעשו סקר מי בקואליציה באמת נשאר איתה. פינגולד יצא מולה בריש גלי, לשרית גולן שטיינברג היא עשתה תרגיל מאחורי הגב בעודה באבל על אחיה, כאשר הציעו ליו”ר סיעת הירוקים אביהו האן את התפקיד שלה כיו”ר איגוד ערים להגנת הסביבה”.

צוק הכחיש.

“אני מאמין להאן, הוא לא משקר. כולנו יודעים שזה נכון, הם פנו אל הירוקים כדי להגדיל את הקואליציה. הם הבינו שפינגולד כועס על מה שהם עושים לאתו”ס כי זה הבייבי שלו, הם פגעו בגולן שטיינברג, והם פגעו בלזימי שיצאה בצדק נגד ההשתתפות במימון ההופעה של איל גולן ביום העצמאות בערוץ 13. לזימי צודקת כי גולן זו טעות, מוסרית קודם כל. עשינו באותו הזמן אירוע מקסים על הגג של בניין העירייה בהשתתפותם של אמנים חיפאים, שלחנו לשכונות משאיות שמחה על טהרת האמנים החיפאים, שידרנו את זה בפייסבוק, והיו לזה 40,000 צפיות. למה צריך את האירוע עם גולן שהעירייה מממנת חלק ממנו. מה זה הביא לעיר?”.

תגיד אתה.

“כלום. בזבוז של 100,000 שקל. היו נותנים לי את הסכום הזה לתרבות. אנחנו כעירייה לא צריכים לסבסד דבר כזה כי גולן לא התנצל על מעשיו עד היום. יש רגישות לעניין ההופעות שלו, אז בואי, תכבדי קצת, מלבד זה שהאירוע בכללותו היה מיותר”.

אם היתה לך כל כך הרבה ביקורת, למה לא יצאת נגד ההחלטות האלה לאורך כל התקופה?

“כי כשאתה בקואליציה אתה שומר את הביקורת בתוך המשפחה”.

אולי שמרת על הביקורת כדי להמשיך ולכהן כסגן ראש עיר?

“לא, שמרתי על הביקורת כדי להגיע להישגים שאפשר להגיע אליהם כסגן ראש עיר עם תיק, הישגים שאתה לא יכול להגיע אליהם מהאופוזיציה. עם כל ההערכה שלי לאופוזיציה, אני מסתכל על המנדט האחד שלי ורואה שעשיתי הרבה מאוד למען העיר בשנתיים האלה. אופוזיציה מקומית יכולה לצעוק ולבקר, אבל עשייה מהותית לא יכולה להיות לה”.

עיריית חיפה סירבה להגיב לדברים.

הרב דובי חיון. "עשיתי הרבה מאוד למען העיר בשנתיים האלה“ (צילום: רמי שלוש)