הקיץ כמעט חלף, הסתיו כבר בפתח, וחיפה עדיין דורכת במקום בכל הקשור ליכולתה למצות את פוטנציאל התיירות והתיירים שבאים אליה. מאז פרוץ המגיפה בחודש מרץ, מספר התיירים הזרים בישראל הוא אפסי. למעשה, מינואר ועד לסוף יולי נרשמה ירידה של 70 אחוז בתיירות הנכנסת.
נתון זה, כמובן, אינו מפתיע, אלא שגם בתיירות הפנים חלה צניחה עמוקה – מינואר ועד לסוף יולי נרשמה ירידה של 48 אחוז במספר הלינות של ישראלים בבתי המלון בישראל. ובכל זאת, אם יכולנו לצפות, לנוכח העובדה שרוב מדינות העולם עדיין סגורות בפני ישראלים, כי בחודשי הקיץ, לאחר שלושה חודשים שבהם לא יכולנו לצאת מהבית, נראה נהירה המונית של ישראלים לבתי המלון בישראל, הרי שהנתונים שפרסמה בסוף החודש הקודם התאחדות המלונות הם מאכזבים מאוד – ירידה של 47 אחוז בחודש יוני ושל 29 אחוז בחודש יולי השנה לעומת החודשים המקבילים אשתקד.
עושה רושם כי הפחד שעדיין מפעם בנו מפני הדבקה, המצב הכלכלי הקשה ואובדן הכנסה ומצב הרוח הכללי נותנים עדיין את אותותיהם ומרתיעים ישראלים מלצאת לנופש. או לפחות לבתי המלון.
מצבה של חיפה הוא חמור שבעתיים. לא רק שאין כל תיירות נכנסת מאז מרץ, גם בתיירות הפנים חווים בתי המלון קריסה מוחלטת. בחודש יוני נרשמה צניחה של 70 אחוז בלינות של ישראלים לעומת יוני 2019, וביולי חלה ירידה של 52 אחוז לעומת יולי אשתקד. כלומר, הירידה בשיעור הלינות בבתי המלון בחיפה היתה בחודשים אלה גבוהה ב־50 אחוז מהממוצע הארצי.
זוהי מציאות מעוררת דאגה ואף ייאוש. בחודש מאי, בחגיגות יום העצמאות, הודיעה העירייה כי היא תקדיש תשומת לב מיוחדת לעידוד תיירות הפנים לחיפה. עמותת התיירות העירונית יצאה בקמפיין פרסומי לעידוד התיירות, ואל העיר הוזמנה קבוצת בלוגרים שעוסקים בתיירות ובסגנון חיים כדי לחוות את חיפה, לכתוב עליה, ובכך לשפר את תדמיתה ולעודד את בוא המבקרים.
מאז חלפו שבועות רבים, הבלוגרים כתבו וצילמו ושיתפו, הקמפיין הפרסומי יצא לדרכו, סיורים קולינריים וסיורי רחוב הושקו, אך דבר לא עוזר. הישראלים לא באים. חיפה היתה ונותרה בעיני הישראלים, כמו גם בעיני התיירים, נקודה כמעט מתה על מפת התיירות בישראל. כשישראלים יוצאים לחופשת קיץ הם עושים זאת לרוב עם כל בני המשפחה. היעדים הפופולריים ביותר על ישראלים בחו”ל הם בדרך כלל איי יוון, מדינות הבלקן ומדינות הים התיכון. הסיבה היא תמורה עבור הכסף. אלה יעדים קרובים יחסית שמספקים נופש משפחתי ראוי במחיר זול יחסית.
באין חו”ל, המשפחות הישראליות מחפשות חלופות דומות בארץ. אילת יקרה אבל היא עיר נופש קלאסית שמספקת שלל אטרקציות לילדים, גם תל אביב מספקת אטרקציות לכל המשפחה, ולכן בשתי הערים הללו הירידה במספר הלינות בבתי המלון היא נמוכה יחסית.
ובחיפה? אלו אטרקציות מספקת העיר למשפחות? בדף האטרקציות באתר תיירות הנופש של חיפה מופיעה רשימה דלה למדי ובלתי אטרקטיבית. מלבד גן החיות שידע ימים יפים יותר, סדנת גלישה ונסיעה ברכבל, כל שאר האטרקציות הן משחקי אקסטרים להמרצת האדרנלין, כולם בבעלות פרטית ובמחיר כניסה גבוה, וכולם ממוקמים בקניון עזריאלי. אלה לא אטרקציות עירוניות ולא עבורן יגיעו ישראלים לנפוש בחיפה. בשביל קרטינג, באולינג ורובי צבע אפשר להישאר במרכז. איש לא יגיע לחיפה בשביל לקחת את הילדים לפיינטבול או לסדנאות יצירה בצבע.
חיפה היא עיר של ים ושל הר. יש בה שפע מסלולי טבע עירוני, חיות בר, היסטוריה, גיאולוגיה וגיאוגרפיה. במקום מכוניות מתנגשות בקניון, מדוע לא לארגן לילדים מטעם העירייה סיורי סיפורים במושבה הגרמנית? מדוע לא פעילויות גיאולוגיה ובעלי חיים בחוף הים? או סמינר טבע ויער בכרמל? או חפש את המטמון בסמטאות העיר התחתית? או סמינר ארכיאולוגיה במוזיאון הכט או בתל שקמונה?
כדי להפוך עיר לאטרקטיבית למשפחות צריך להבין את מהותה ולנצל את ייחודה ואת חוזקותיה. הייחוד מייצר עניין. העיר היא המושכת, לא הקניון.
ביום שבו חיפה תתגאה במהותה ובאופייה ותבנה סביבם תכנים מרתקים ומגוונים לילדים ולבני נוער, או אז יבואו גם המבקרים וגם המשפחות. הם יבואו כדי לקבל חוויה חיפאית אותנטית, לא חוויה גנרית שאפשר להשיג בכל עיר גדולה. אלא שזה מצריך יצירתיות מחשבה, מקוריות ותעוזה. בעירייה בוחרים במקום זאת פשוט לשלוח את הילדים לקניון.
קלישה עינבית
למה אתה חושב שאין אטרקציות. יש את הרכבל בבת גלים. יש את הכרבלית החדשה מלב המפרץ לשום מקום. יש את הכרמלית לעיר תחתית אשר שוקקת בצעירים למרכז הכרמל אשר מת מיול ליום. יש את הטיילת היפה בחיפה אשר חסומה להליכה לאנשים .לא לשכוח את הפלא השמיני בחיפה אשר רק עם דרכון ניתן להיכנס לשם. ואיך אפשר את הנסיעה בכביש השעשועים (סטייל לונה פארק) של הטכני. ולא לשכוח את הפלא התשיעי בחיפה -מגלשות בנחל הגיבורים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כתבת שץל אביב מציעה שלל אטרקציות לילדים. הייתי מעונין לדית אילו בדיוק? בתל אביב אין שום אטרקציות לילדים, ובטח לא כאלו שלא קיימים גם בחיפה. ספארי רמת גן? חי פארק מוצקין וחי בר וגן החיות בחיפה. טיול בנחל הירקון? טיול בואדיות ופארק הכרמל. עתיקות יפו? עתיקות עכו. מצפור עזריאלי? מצפור אשכול וסטלה מאריס. מוזיאון תל אביב וחולון? מוזיאוני חיפה ומדעטק. חיפה מציעה שפע רב יותר. טיולי ואדיות, הגנים הבאהאים, כרמלית, גן הפסלים ועוד ועוד.
מה שחבל זה הזלזול של חיפאים בעיר ובמה שיש לה להציע כך שבמקום להיות שגרירים חיוביים שמשווקים אותה לחבריהם, הם נאנחים מקורים וממציאים שיש יותר מה לעשות באילת או תל אביב. יש פי כמה יותר בחיפה. השיווק כושל, העמותה לתיירות כושלת.
עופר
אותם טורי דיעה כבר עשרות שנים. העניין הוא פשוט: כל עוד יש ראשי עיר אפורים ובינוניים כמו שהיו בעשרות השנים האחרונות, חיפה תצעד במקום ואפילו תלך אחורה. יש לעיר הזו כל מה שצריך כדי להפוך אותה לאטרקטיבית גם ברמה בינלאומית. מה שחסר זה ראש עיר עם חזון, מוטיבציה ויכולת ביצוע והנעת תהליכים. מקווה מאוד שבבחירות של 2023 יגיע אחד כזה.