תחזירו לנו את פסטיבל הסרטים

"זה 33 שנה יש לחג הסוכות בחיפה משמעות מיוחדת שאין באף עיר אחרת בארץ. בסוכות לובשת חיפה חג והופכת לעיר הקולנוע של ישראל בזכות פסטיבל הסרטים הבין לאומי שהיא מארחת. כל חובבי הקולנוע הם אושפיזין רצויים בהחלט, והם אכן נוהרים בהמוניהם אחר האווירה המיוחדת שיש בעיר". בשורות אלה פתחתי טור הלל שכתבתי ל"כלבו – חיפה והקריות" לכבוד פסטיבל הקולנוע החיפאי לפני שלוש שנים בדיוק. מי חשב אז על מושגים כמו קורונה, בחירות רביעיות, הכרזת ניצחון של עיריית חיפה על ילדים דרוזים או חבר מועצה שמשתף פוסטים של נסראללה בפייסבוק. מציאות הזויה.

בחזרה לימינו אנו – פסטיבל הסרטים לא יתקיים השנה. האירוע המיוחד הזה, שבכל שנה מושך אליו אלפי מבקרים מכל הארץ, בוטל לחלוטין, ואיש לא מתקומם. פסטיבל הסרטים הוא לא סתם אירוע שאפשר לבטל במחי יד. הוא חלק ממסורת מפוארת שהחלה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אז היתה חיפה בירת הקולנוע הבלתי מעורערת של ישראל. למשך תקופה לא קצרה בשנות ה־50 החזיקה העיר בשיא מיוחד – מספר הביקורים הרב ביותר בקולנוע לנפש בעולם כולו.

ברחבי חיפה פעלו כמעט 20 בתי קולנוע מסוגים שונים – בתי קולנוע שכונתיים, בתי קולנוע מפוארים, כאלה ששייכים להסתדרות, כאלה שהיו בבעלות יהודית וכאלה שהיו בבעלות ערבית. לפי הנתונים הרשמיים של אונסק”ו, שפורסמו לקראת תערוכה בשם “אולמות מופלאים” שהוצגה במוזיאון העיר, בשנת 1954 ביקר כל חיפאי בקולנוע כ־30 פעמים בשנה בממוצע. בעיתון “דבר” נכתב אז כי “באהדה לאמנות הבד מנצחת חיפה את כל הערים. אם להאמין לסטטיסטיקה, הרי עומדת ישראל במקום הראשון בעולם לפי אחוז הביקורים בקולנוע, וחיפה עומדת במקום ראשון בישראל".

הקולנוע וחיפה אחד הם. חיפה היא לא רק עיר שמציגה סרטים אלא עיר שמהווה סט מושלם לסרטים שדרושה בהם אווירה מיוחדת. סרטים כמו “אקסודוס” ו”זייתון” (שבה הפכה חיפה לביירות) השתמשו בעיר כרקע אותנטי, והיו גם סרטים שממש התרחשו בעיר כמו “פעם הייתי”, “חצוצרה בוואדי”, “כנפיים שבורות” ו“היורד למעלה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אז איזו סיבה בעצם יש לבטל לחלוטין את פסטיבל הסרטים? אם נבטל לרגע גורמים רגשיים של ראש העיר עצמה (שישבה בבידוד מרצון בתחילת משבר הקורונה וכמעט לא יצאה מהבית), הרי שהנתונים מראים שאין שום סיבה לא לקיים את הפסטיבל. יש כיום שיטות חדשניות לקיום אירועים באוויר הפתוח – מחיצות והפרדות הידועות בשם קפסולות, הקרנה של סרטים על מסכי ענק, הגברה איכותית ואפילו צינון האוויר עם מזגנים מיוחדים המתאימים לאוויר הפתוח. מי לא רוצה להתקפסל בכיף עם סרטים מיוחדים מכל העולם? מה בעצם ההבדל בין לשבת באוויר הפתוח ולראות סרט לבין לערוך קניות בסופר, לשוטט בקניון או לעשות כל פעילות אחרת שכוללת בני אדם מסביבך?

גרוע מכך – בתחילת אוקטובר ייערך בעכו פסטיבל "תיאטרון אחר" שמתקיים בכל שנה כבר ארבעה עשורים. מדוע בעיריית עכו – עיר עם נתוני פתיחה גרועים בהרבה מאלה של חיפה בכל פרמטר – לא חושבים אפילו בצחוק לבטל את המסורת הנפלאה הזו? האם אין אדם מבין שלל היועצים בעירייה שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש אשר מסוגל לומר לראש העיר שאסור להביא קצ על פסטיבל הסרטים?

עינת קליש רותם, הגיע הזמן להפסיק את מדיניות האדמה החרוכה שאת נוקטת אותה. גם כשתלכי הביתה (וכן, זה קרוב. יותר ממה שאת חושבת), אנחנו רוצים שיישאר משהו מהעיר שאנחנו אוהבים, וזה כולל גם את פסטיבל הסרטים. אל תיקחי לסוחרי העיר את הפרנסה, אל תיקחי לעיר שלנו את המסורת. החזירי לנו את פסטיבל הסרטים.