המהנדס שבנה את חיפה

חלק נכבד ממה שהפך את חיפה לעיר המודרנית שהיא היום מיוחס לעבודתו של אדם אחד – פרץ אטקס, המהנדס הראשי של מחוז חיפה בשנים 1948-1922, כלומר במשך רוב תקופת המנדט הבריטי שהחל שנתיים קודם לכן. על אף שלא היה מוכר לרבים בזמן שהיה בחיים, היום, 50 שנה לאחר מותו, ניתן למצוא פרספקטיבה ראויה על תרומתו העצומה לחיפה ועל פיתוח חלקה הצפוני של המדינה.

הוא נולד בפולין למשפחה ציונית והגיע לארץ לראשונה בשנת 1905, לבדו כשהיה רק בן 13. לאחר שחלה במלריה הוא נאלץ לחזור לפולין, אך בתוכו בער הרצון לחזור ולבנות את הארץ. פעילותו הציונית עוררה את זעמה של המשטרה החשאית של הצאר שרצתה להביא למעצרו, וכשהיה בן 15 הוא נאלץ לברוח לבדו לניו יורק. הוא נרשם לבית ספר לילי כדי ללמוד אנגלית והתקבל לבית הספר היוקרתי והסלקטיבי מאוד לאדריכלות ולהנדסה – קופר יוניון. מוסד זה, שנוסד בשנת 1859, הציע מלגת לימודים מלאה לכל הסטודנטים שהצליחו להתקבל לשורותיו. בריאיון לעיתון בית הספר, כשנשאל מדוע הוא רצה כל כך להתקבל אליו, השיב אטקס: "אני רוצה לבנות את ארץ ישראל".

ההודעה על הענקת מדליית המלך לפרץ אטקס

לאחר סיום שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ראה אטקס בכיבוש הבריטי של ארץ ישראל הזדמנות לממש את הידע שלו ולהגשים את חלומו לבנות את הארץ. האירועים ההיסטוריים של אותם הימים הובילו אותו לחיפה. בשנת 1920, עם החלתו של המנדט, הוא עבד עם הבריטים כמהנדס באזור יפו. בשנת 1921, בהבינו כי ערביי יפו מתכננים לתקוף את תל אביב, הוא הוציא ללא אישור רובים מנשקיית המילואים של משטרת נמל יפו. אותם הרובים "הושאלו" למאיר דיזנגוף ולהגנה. הערבים התוקפים נדהמו למצוא את יהודי תל אביב חמושים, ונסוגו בחזרה ליפו. אטקס "נענש" על מעשיו ונשלח לצפון – אל חיפה.

בדיעבד, "עונש" זה היה ברכה הן לחיפה והן לאטקס עצמו. באותה התקופה היתה חיפה עיר קטנה עם 25,000 תושבים, אך הבריטים ראו בה חלק משאיפתם הגדולה לשלוט בכל במזרח התיכון. בחזונם הם ראו בחיפה את נמל הבית שלהם באגן המזרחי של הים התיכון וכעיר העתיד של האימפריה הבריטית במזרח התיכון. זוהי הסיבה לכך שצינור הנפט נחפר מעיראק לחיפה ולהקמתם של בתי הזיקוק במפרץ חיפה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בזמן שהבריטים הפנו משאבים להתפתחותה המהירה של חיפה, אטקס היה עסוק מאוד בבנייתה של העיר. הוא בנה והרחיב את נמל חיפה, הקים את שדה התעופה של חיפה וסלל את הדרכים שמחברות את העיר עם שאר חלקי הארץ, ובהן גשר פז, כביש 4 לתל אביב וכבישים 70 ו-75 לעמק ולנצרת. הוא היה אחראי גם על סלילתם של כבישים 85 ו-89 מעכו ומנהריה אל הגליל, כביש 899 (כביש הצפון) כביש 721 שחוצה את יערות הכרמל וכביש 65 (כביש ואדי ערה) מהחוף לעפולה.

טקס חנוכת גשר פז

עבודתו משכה תשומת לב גם מחוץ לישראל, והדבר בא לידי ביטוי בין השאר במכתב של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לואיס ברנדייס (שופט בית המשפט העליון היהודי הראשון) שבו הוא שיבח את אטקס על תרומתו לבניית הארץ.

אטקס היה מעורב בסתר באירוע היסטורי מפורסם אחר – פריצת כלא עכו. בהיותו אחראי על הסבת מצודת עכו לכלא, בשנת 1947 הוא מסר את תוכניות הכלא למחתרת, וכך אפשר את תכנונה של הפריצה. ביולי 1948 נקלעה מכונית שבה נסע למארב של ערבים סמוך לכרם מהר"ל של ימינו, ותודות למעורבותם של עורך הדין המפורסם יעקב סולומון וחברו הטוב ויקטור כיאט שוחרר אטקס בחילופי שבויים.

האושר שהוא חש מלידתה של המדינה החדשה לא תורגם לצערו להמשך עשייה בחיפה. מחלוקות עם ראש העיר אבא חושי לא אפשרו לו לקבל אישורים להמשך עבודתו בתחום ההנדסה האזרחית בעיר, והוא נאלץ למצוא עבודה מחוץ לישראל. המוניטין והניסיון רבי השנים שלו התקבלו בהערכה בארצות הברית, ובשנות ה-50 של המאה הקודמת הוא נשכר לפקח על בניית רשת של בסיסי חיל האוויר של נאט"ו בצפון אפריקה, ובהם בסיסי הענק בלוב ובמרוקו. לקראת סוף חייו התגורר פרץ בניו יורק ונבחר לחבר באגודה האמריקאית למהנדסים אזרחיים.

כעת, יובל לאחר מותו, אנו חוזים במורשתו של פרץ אטקס, שממשיכה לחיות בחיפה באמצעות הפרויקטים הרבים שהקים והגשמת חלום חייו לבנות את הארץ.

מפת ארץ ישראל מפנינים שיוצרה בבית לחם וניתנה לפרץ אטקס

* הכותב הוא עורך לשעבר ב"ג'רוזלם פוסט", מייסד המלכ"ר "Friends Of Israel Firefighters", יזם ומנכ”ל חברת הייטק, שפרץ אטקס הוא דוד רבא שלו