בית המשפט הורה לעקל זמנית 600,000 שקל לחיון

התפתחות דרמטית במשפט שמתנהל בתביעה שהוגשה נגד סגן ראש העיר הרב דובי חיון: בית המשפט נענה לבקשתה של התובעת מלכה שושני והורה על עיקול זמני עד לסכום של 600,000 שקל בכספים ובזכויות של חיון ב-22 קרנות בחברות ביטוח ובחשבונות בנקים.

כזכור, בחודש ינואר פורסם ב"כלבו – חיפה והקריות" כי חיון נתבע על ידי שושני בבית המשפט המחוזי במאות אלפי שקלים בטענה שבהיותו רב הקהילה הקונסרבטיבית מוריה הוא ניצל אותה וגרם לה לתת לו קרוב לחצי מיליון שקל ו"להתפשט מנכסיה". בכתב ההגנה שהגיש חיון באמצעות בא כוחו עו"ד מארק רוזן בחודש מרץ, הוא הכחיש את טענותיה של שושני וביקש מבית המשפט לדחות את התביעה ולחייב אותה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה חננאל שרעבי החליט להעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה, "שלו הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה מבחינת סכומה", וזה לאחר שחיון ביקש בכתב ההגנה "לסלק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה".

במסגרת ההליך, שמתנהל כעת בבית משפט השלום בראשותו של השופט אורי גולדקורן, ביקשה שושני מבית המשפט להטיל על חיון צו עיקול זמני, ובתגובה טען סגן ראש העיר כי "בית המשפט מתבקש לדחות את הבקשה למתן צו עיקול זמני ואף לגופא, תוך חיוב המבקשת בהוצאות שכר טרחת עורך דין בגין הגשת בקשות סרק ללא כל ביסוס עובדתי ו/או משפטי כאחד".

בהחלטתו מאתמול (שלישי) כתב השופט גולדקורן כי שושני עתרה לסעד כספי בסך של 800,000 שקל וכי "בכתב התביעה נטען שבעקבות יחסים קרובים שנרקמו בין המבקשת, אשה בודדה בת 75 , לבין המשיב, שהוא רב בקהילה הקונסרבטיבית, נתנה בו המבקשת אמון בלתי מסויג, צייתה להוראותיו, ועקב כך מצאה עצמה מרוקנת מנכסיה. בין השאר נטען כי המשיב גרם למבקשת לערוך צוואה לטובת עמותת הקהילה הקונסרבטיבית, לחתום על ייפוי כוח לטובת המשיב ואשתו, להעביר לו 482,000 שקל לשם רכישה במשותף של דירה אשר בסופו של דבר לא נרשמה על שמה ונמכרה על ידי המשיב לאחרים, להעביר לו מטבעות ישנים, ולהעביר לו 18,000 שקל למימון מסע בחירות למועצת העיר חיפה, 20,000 שקל לרכישת 'קומה שנייה' על קבר אמה ו-10,000 שקל להוצאת ספר על חייה. המבקשת טענה כי הכספים שהעבירה למשיב הוצאו ממנה בכחש, וכי סירובו להשבת הכספים מהווה עשיית עושר ולא במשפט".

עוד כתב השופט כי במקביל להגשת כתב התביעה המתוקן הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני על כספים של חיון אצל 22 מחזיקים – בנקים, קופות גמל וחברות ביטוח.

השופט הוסיף כי בתצהיר שהגיש חיון הוא "הודה המשיב כי קיבל מהמבקשת 420,500 שקל, ואישר כי מכספים אלו הוא רכש דירה שנרשמה על שמו בלבד, אך טען כי הכספים ניתנו לו כמתנה. הוא אף ציין כי המבקשת דחתה את הצעתו להשיב לה את הכספים בכפוף להתחייבותה לשאת במחצית מהוצאות הדירה. עוד טען המשיב כי נוסף על הכספים ששימשו לרכישת הדירה, העבירה לו המבקשת 60,000 שקל, שמתוכם הוחזרו לה 40,190 שקל, והיתרה בסך של 19,810 שקל נועדה לשמש תשלום עבור כתיבת ספר. המבקש טען כי היותו סגן ראש עיר, ראש עמותה ואף רב אשר מוסמך לערוך חתונות קונסרבטיביות מעיד על איתנותו הכלכלית, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. הוא הוסיף וטען כי אי מתן הצו לא יכביד על ביצוע פסק הדין, וכי דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בהמשך כתב השופט כי לאחר שחיון הגיש את תשובתו, הגישה שושני תצהיר מפורט שבו נכתב כי חיון "הבריח רכוש משותף, הסתיר מפניה את דבר מכירת הדירה שלצורך רכישתה במשותף עמו היא העבירה לו סכומים נכבדים, ולא עמד בהבטחתו להחזיר לה את חובו".

לדבריו של השופט, שושני "הוכיחה קיומה של עילת תביעה. המשיב הודה כי קיבל מהמבקשת אלפי שקלים חדשים. לטענתה, מדובר בהעברת כספים מתוך מתן אמון עיוור במשיב, אשר רובם נועד לרכישה משותפת של דירה, ובניצול תמימותה וטיפשותה. לטענתו, מדובר בעסקת מתנה. בשלב זה ניתן לתהות מה תראה אשה קשישה וערירית להעניק מתנות בשווי עצום לרב מבוסס, באופן שיותיר אותה חסרת כל. הודאתו של המשיב בתצהירו, ולפיה בתנאים מסוימים הוא הביע נכונות להחזיר את הכספים למבקשת, מחזקת את טענתה שאין מדובר במתנה".

השופט הוסיף כי "מבוקש עיקול בגובה כספים שהיו תחילה אצל המבקשת והועברו לידיו של המשיב, ונטען כי נעשה בהם שימוש מאחורי גבה. המבקשת טוענת למעשה כי המשיב עשה שימוש פסול בכספים שמסרה לידיו – תחילה השתמש בהם לרכישת דירה שנרשמה רק על שמו, ולאחר מכן מכר את הדירה ושלשל את כספי המכירה לכיסו. המשיב לא הכחיש עובדות אלו, אך כאמור טען כי מדובר במתנה. לגרסת המבקשת, שמכחישה כי נתנה מתנה, מדובר בהברחה שביצע המשיב. ככל שיש ממש בטענתה זו, הרי קיים חשש שהכספים שעיקולם מבוקש יוברחו אף הם, ואם בסופו של יום תזכה המבקשת בתביעתה היא תעמוד בפני שוקת שבורה. מצב זה מעורר חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על המבקשת בבואה לבצע את פסק הדין".

השופט קבע כי אין בסיס לטענת השיהוי של חיון ונימק: "המבקשת הגישה את בקשתה הראשונה למתן צו עיקול בחודש ינואר 2020, סמוך להגשת כתב התביעה לבית המשפט המחוזי. מסיבות שונות לא ניתן הצו לפי הבקשה הקודמת ולפי בקשות נוספות למתן הצו. ברור מיהו הצד המוחלש ומיהו הצד החזק. אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הטלת צו עיקול זמני על כספים ועל זכויות של המבקש, וזאת עד לסכום של 600,000 שקל".

כאן פירט השופט 22 קרנות בחברות ביטוח וחשבונות בנקים שבהם מחזיק חיון ושעליהם חל צו העיקול הזמני, וציין כי תוקף הצו מותנה בהפקדת התחייבות מצדה של שושני לפיצויו של חיון בכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממתן הצו אם התביעה תידחה או הצו יבוטל. כמו כן הוא חייב את חיון לשלם למבקשת שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקל.

חיון מסר בתגובה: "גברת שושני, שעמה יש לי סכסוך כספי, מנצלת את היותי איש ציבור ומכפישה את שמי להשיג יותר. אין לי מחלוקת שכל אגורה שקיבלתי ממנה להשקעה תוחזר אליה, אבל היא מנצלת את היותי איש ציבור ודורשת כספים שאינם מגיעים לה. אין בכוונתי לפגוע בה או לנהל סכסוך עסקי דרך העיתונות, וחבל שהיא ומי שמייצגים אותה רצים ומפרסמים במטרה ליצור עלי לחץ ובכך להשיג את מה שהיא רוצה. חבל שיש עיתונאים המשרתים אותה ואת מטרותיה ללא בדיקה מעמיקה של הדברים".