"לקוחות, משפחה וחברים יקרים", כך נפתח הפוסט שעלה אתמול (ראשון) אחר הצהריים בעמוד הפייסבוק של קפה לואיז, "לפני 14 שנה הקמנו את מפעל חיינו, קפה לואיז בשכונת כרמליה בחיפה – חזון לקפה שכונתי בקונספט ייחודי. אתם הייתם הראשונים שהצבעתם ברגליים ובאתם לחוות את החוויה של אוכל בריא, אהבה ונתינה. אתם אלו שעזרתם להפיץ את הבשורה של תזונה ואורח חיים בריא, אתם אלו שחיבקנו וחיבקו אותנו. עברנו שנים נפלאות ביחד וכמו כל דבר טוב גם זה נגמר".
על הפוסט חתמו דפנה הכהן ואילנית עמר, שהיו בשנתיים וחצי האחרונות שותפות במקום, עם הסבר לסיבה שבגללה הן סגרו את המקום: "מצב המסעדות בארץ היה לא פשוט עוד לפני משבר הקורונה, אך מהמשבר הזה כבר לא הצלחנו להתאושש ונאלצנו לסגור את בית הקפה". הפוסט למעשה חותם חרושת של שמועות שנפוצו בעיר לאחר שבית הקפה לא נפתח בימים האחרונים ונראה סגור ומסוגר.
את קפה לואיז פתחו אלי הכהן (ז"ל) ואשתו דאז דפנה, דני ברק ושי חמצני בשנת 2007, והמקום הפך למוסד לשוחרי בריאות. היה זה מקום עם אג'נדה ייחודית בריאותית-טבעית, עם תפריט המבוסס על מוצרים אורגניים, עם לחמים מקמח מלא כשזה עדיין היה מצרך לא שכיח ועם מרכיבים נטולי חומרים משמרים, בדיוק כפי שכתוב באתר שלו: "אנחנו נותנים לטבע לעשות את שלו ומשתדלים להפריע לו כמה שפחות".
לצד בית הקפה שהגיש ארוחות לא בנאליות ותוצרת טרייה היתה גם מעדנייה עם עשרות מוצרי בוטיק שנבחרו בקפידה והיו מותאמים לסוכרתיים ולרגישים לגלוטן ומוצרים מגוונים לטבעונים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הכהן, יש לך בטן מלאה?
"אני מודה לכל מי שתמך וסעד ונהנה ופרגן, ובאותה נשימה עצוב לי שהמדינה לא יודעת לעזור לעסקים הקטנים בשעת משבר. כאזרחית שמילאה כל חובה במדינה, שילמה כל מס אפשרי והעסיקה מאות עובדים במהלך השנים, הגעתי להבנה שלא ניתן להתקיים בכבוד מעסק עצמאי במדינה שלנו, וזה עצוב. משבר הקורונה תפס אותנו ונתן את מכת המחץ ללא יכולת התאוששות ובלי חמצן של המדינה. זה עצוב וכואב מאוד. מפעל חיים ירד לטמיון".
יש לך כיוון מה את הולכת לעשות?
"אני מחשבת מסלול מחדש כמאמנת וכמנחה לצמיחה אישית וזוגית".
דפנה הכהן
ויקי
קפה עליז נסגר בחיפה. נורא מקום הכי נחמד בעיר הישנה ורדומה שלנו.
בלי רחמים, מסעדות הן עסק רווחי מאד
בכל שנה נסגרים בארץ אלפי עסקים קטנים ונפתחים חדשים. לא קרה כלום. על כל מסעדה שתיסגר ייפתח עסק אחר, קונספט אחר וסיפור חדש. לפעמים תחלופה זה דבר טוב. אולי הקהל גם רוצה משהו שונה.
מי שלא רוצה לקחת סיכון בפתיחת עסק, שלא ייקח. כגודל הרווח גם גודל הסיכון.
המסעדות הרציניות מגלגלות מאות אלפי שקלים בחודש והבעלים נוסעים ברכבי יוקרה.
מה צריכים להגיד עובדים בשכר מינימום שפוטרו? תגידו תודה שיש לכן עסק למכור.
יעל
קפה לואיז היה פעם מסעדת הבית שלי, אבל בשנתיים האחרונות היה בתהליך התדרדרות. עוד לפני הקורונה. בפעם האחרונה שהייתי שם עם שני ילדי, לבתי הופיע ג'וק בתוך הסלט. כן ג'וק. פשוטו כמשמעו. הם כמובן הציעו מנה חלופית אבל כבר היתה לנו בחילה ולא רצינו כלום. זה לא הקשה עליהם לקחת מאיתנו את מלוא המחיר על המנה. לא נכנסתי מאז. מבחינתי הם סיימו את עבודתם כבר אז.
אחד
תמכרי את הוילה בקיסריה
דני
קפה שהתחיל טוב הלך ודעך עם מחירים גבוהים
עמי
הכל היה על הקיר וצפוי כבר לפני כשנתיים. אז יצאנו בכעס לראשונה… נסיון נוסף לפני כשנה ושוב יצאנו – כמובן בלי לאכול. כל פעם בגלל רמת השרות והשחצנות. חבל אבל לא מפתיע בכלל !! אין קשר לקורונה. הכתובת היתה על הקיר !!
חן
באמת לא אבדה גדולה.יותר יומרה עצמית מאשר טעם טוב.
נורית
התחיל גבוה מאוד ומאז התדרדר…
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
האם כל הרשת נסגרה? או שרק סניף חיפה?
תום
אבדה גדולה לצליאקים ולנמנעים מגלוטן. בית הקפה היחידי בכרמל שהגיש לחמים ללא גלוטן ראויים למאכל.
וחוצמזה, שתמיד היה נעים לשבת שם, ללמוד, לעבוד. המקום, אולי מעצם טבעו ואופיו, משך קהל לקוחות עם מזג די נעים ורגוע, לפחות יחסית לבתי קפה אחרים שיצא לי לשבת בהם לאורך השנים.
עצוב.
רון
מקום פלצני ויקר
שמשון
מי צריך את קפה לואיז?למי הם עשו טובה שהם פתחו?על מי הם עובדים?עשו הרבה כסף על חשבון האנשים.כולם כרגע במצב כספי קשה,על מי הם באים בטענות?יש אנשים שלא קיבלו משכורת 3 חודשים בזמן שהם חיים על מיליונים מהבית קפה שלהם.מחפשים צומי מומי.יש מלא בתי קפה בחיפה לא צריך אותם.
דניאל קאהן
לא מעט עסקים ניסגרו אבל הוירוס הוא אמתלה לסגירה כל העסקים שניסגרו סבלו עוד הרבה ליפני הוירוס מקשיי נזילות ושרות גרוע ולכן לדעתי לא בקורונה אשמה היא רק עזרה.
שמעון
ומה אני אעשה עכשיו עם הזיכוי שיש לי לארוחה זוגית – טפט לקיר
בני
בקיצור איך שזה נראה בתגובות בעלת העסק בחסות הקורונה מצאה תרוץ טוב לתלות בו את התדרדרות העסק שלה. מסעדה טובה לא מתמוטטת מ 3 חודשים בלי עבודה.
דליה
הרבה זמן לא הייתי בסניף חיפה, אבל בסניף רחובות ליד הרכבת היה עצוב להחריד…
ערן
מקום מדהים אוכל טוב ובעיני היה גם צוות מעולה ונעים…כל כך חבל.
שולה
התחיל נהדר. האוכל, היחס , הצוות הנעים,הכל היה מעולה.
מכת הסיום היה אילנית עמר- יחס מחפיר, אפס ביחסי אנוש. ( והכוונה לא לסרט).
אווה
כבר לפני הקורונה המקום הוריד הילוך. המטבח היה נסגר בסביבות שמונה, והאוכל ברובו פשוט לא היה טעים, שלא לומר הזוי ברובו.
כשעברתי למרכז הזמנתי מס' פעמים משלוחים מסניף רמת החייל (לפחות היו להם משלוחים). האוכל היה טעים יותר מאשר בחיפה, אבל המחירים היו די גבוהים, ומצב הניקיון במקום לא תמיד היה כמו שצריך (מביקורים שם).
בקיצור, לא ממש אבידה גדולה.
זה סופו של כל בלון.....
ברוך שפטרנו!
עמרי
המקום הלך והדרדר. לפני חצי עשור הוא היה מקום ראי. בשנתיים האחרונות הוא ככל הנראה שינה כיוון ולא לטובה על פניו מראה שהקורונה היא הקש ששבר את גב הגמל.
סלבה
המקום נהרס מאז שגברת אילנית נכנסה לתמונה..יחס מגעיל לעובדים וללקוחות..המקום ממש לא נסגר בגלל קורונה..הוא נסגר עקב ניהול גרוע.הכל התחיל הרבה לפני הקורונה..עבדתי שם תקופה..אני יודע על מה אני מדבר..