זה היה יותר קרוב לבוקר מאשר לאמצע הלילה, אבל לרבי היה משהו חשוב לעשות בכל סיום התוועדות בת שעות ארוכות – נקודה למחשבה לפרשת "שמיני" שאחרי חג הפסח.
אם אתם בבית בימים אלו, כדאי לכם להקדיש זמן לאתר חב"ד. יש בו מאות ואלפי שעות של וידאו, אודיו ועוד מהרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הנושאים שעליהם דיבר הרבי הם מגוונים מאוד – אקטואליה, קבלה, פרשת השבוע, היסטוריה יהודית ופלפולים תלמודיים – אבל דבר אחד ויחיד חזר על עצמו בכל פעם, מאות ואולי אלפי פעמים. בסיום כל נאום ("התוועדות" בעגה החב"דית) אמר הרבי משפט קבוע: "מי שלא בירך ברכה אחרונה, שלא יישכח לברך ברכה אחרונה".
שלא תטעו. מדובר באלפי חסידים שישבו צפופים כדי לשמוע דברי תורה. רובם ככולם לא טעמו מאומה מלבד אמירת "לחיים" באמצע ההתוועדות. הם שמעו נושאים גבוהים ורוחניים, נשגבים ונעלים. שעת סיום ההתוועדות היתה תמיד מאוחרת מאוד, ובכל זאת מצא הרבי לנכון להזכיר משהו כל כך פשוט – לומר ברכה אחרונה. אפשר לראות גם את הרבי פותח את הסידור, מחפש את הברכה הקצרה בת מספר שורות בלבד, ואומר אותה – מתוך הסידור דווקא. אחרי לילה ארוך מלא בנושאים רוחניים, זה מה שהוא אומר לסיכום? אחרי אלפי פעמים, שוב ושוב הוא חוזר על אותו המשפט?
***
בפרשת "שמיני" אנו קוראים על מותם של שני בניו של אהרון הכהן – נדב ואביהוא: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ". לא מדובר בזרים שנכנסו בלי רשות. מדובר בשני בניו של אהרון הכהן, קדושים ונעלים, שהחליטו להיכנס "לפני ולפנים" אל קודש הקודשים ולהקטיר קטורת לבורא העולם. ובכל זאת, לא די בעונש הקשה ביותר שאפשר לתת להם ולאביהם הצדיק, אלא הוא מקבל גם אזהרה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ".
הסיפור הזה מסופר בפרשה שלנו וממשיך בעוד שבועיים בפרשת "אחרי מות", שאף נקראת על שמם. אבל מה קרה כאן? בתורת החסידות בכלל ובתורתו של הרבי בפרט מוסבר פירושו של רבי חיים בן-עטר, שנקרא "אור החיים הקדוש", על הפסוק: שני בניו של אהרון נכנסו אל הקודש פנימה אך היתה חסרה להם "תוכנית היציאה". תורת הקבלה קוראת לזה "רצוא בלי שוב".
הם התעלו למדרגה נעלית כל כך עד כדי שנכנסו לקודש הקודשים, אבל היא היתה גבוהה מכדי להמשיך לחיות. הם שכחו כי התכלית איננה קודש הקודשים כי אם דווקא היציאה מהקודש, הירידה אל העולם המעשי, הגשמי והחומרי ועשיית המצוות כאן בעולם הזה, שזהו עיקר תפקידנו בעולם. הם הסתלקו מהעולם כי הגיעו לרמה רוחנית גבוהה כל כך שבה אי אפשר להישאר. המפרשים אומרים שהם "נשרפו חיים" – התעלו לרמה של כליון ומתו מתוך התעלות.
וזהו המסר והאזהרה לאהרון ולכל בני ישראל: "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ". כלומר לכל התעלות נדרשת חזרה למציאות. אחרי הרצון החזק צריכה להיות שיבה אל העולם הזה. זהו המסר ממותם של שני בני אהרון – לנתב את ההתעלות לעשיה מציאותית בעולם הזה ולא להישאר ברצונות וברמות רוחניות. שעות של דברי תורה והתעלות, רעיונות רוחניים ודרגות גבוהות הן לא התכלית. העיקר הוא לקחת משהו מכל דברי התורה האלו לחיי היום יום של מחר.
וזה מה שמבקש הרבי פעם אחר פעם: אל תשכחו את המעשה הקטן, את הברכה האחרונה. כי ההתעלות תימדד במעשה הבא של כל אחד. מעשה קטן ששווה יותר מכל ההתעלות הגדולה.
רוצים להישאר מעודכנים?
***
אנחנו נמצאים יום לאחר אסרו חג של פסח – עוד יום שניתן לנו כדי לסיים את החג בצורה טובה ונעימה. במיוחד השנה היינו יותר עם עצמנו ועם המשפחה, אבל אוטוטו חוזרים לשגרה בעזרת השם וזה הזמן לנתב את ההתעלות של החג לעולם המעשה – את התובנות, את המחשבות, את הרצונות ואת ההרגשה הרוחנית שהיתה לנו – אל התכל'ס.
עם כל הקשיים שיצר לנו נגיף הקורונה, הוא לימד אותנו המון – על עצמנו, על המשפחה, על העולם ועל התכלית שלשמה אנו כאן. על כך שאפשר לחגוג בלי בגדים חדשים, בלי שואו. אפשר לחיות גם אם לא לחוצים כמו בשגרת היום יום הרגילה. אז הגיע הזמן לברכה האחרונה. לפני שנגמרים החג והאופוריה של החופש עלינו לקחת על עצמנו לפחות מעשה אחד טוב קטן. לומר בוקר טוב לכל שכן שפוגשים בבוקר, להתעניין בשלום ילדינו ומה הם עשו היום, וכן, גם כמה דקות עם עצמנו לתפילה להתעלות ולהודיה לה' – כל אלה יעשו לנו רק טוב.
***
אני שמח לנצל במה מכובדת זו כדי לשתף אתכם שאני ועוד הרבה מתנדבים רבים בעמותת יד לילד המיוחד עסוקים בימים אלה בחלוקת טאבלטים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בכל תרומה של 150 שקל רוכשת העמותה טאבלט יוקרתי ומעניקה אותו לילד מיוחד.
לתרומה: https://www.charidy.com/tablet/6940770
בברכת שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל.
ענת הופמן בת גלים
תודה על ההצעה להאיר פנים לשכנים ולהתעניין בשלומם.
אני מבקשת גם ממך כבוד הרב להתעניין בשלומי. בבקשה תתעניין איך זה לחיות בשכונת בת גלים בבנין ישן שבו חבריך מבית חב"ד בונים מקווה טהרה ללא אישור,ללא פיקוח ,מבלי לקבל הסכמה של השכנים ,מבלי לקבל ליווי מקצועי של מהנדס .
בבקשה תתענין בעבירת הבניה המופקרת הזו שנעשית על ידי הרב ישי קלי שהוא בוודאי חבר שלך.
מצד אחד אתה כותב בכזה מתק שפתיים עד כמה אתה מכבד כל אחד ומצד שני אתה מקפיד להתעלם ממעשה עברייני אם הוא נעשה לשם שמיים. איזו טהרה יש במקווה שנבנה בניגוד לחוק?
לתשובתך מצפים כל השכנים בבת גלים…