יוזמי הפרויקט "זיכרון בסלון", אשר מפגיש בין שורדי שואה למשפחות ולקבוצות שמעוניינות לשמוע את סיפוריהם, מבקשים מהציבור לא לוותר על המפגשים הללו למרות האיסור של משרד הבריאות להתכנס בבתים במסגרת המאבק בנגיף הקורונה. לפיכך נפתח אתמול (חמישי) אתר אינטרנט מותאם למפגשי "זיכרון בסלון" דיגיטליים.
באתר מופיעות ערכות מובנות שניתנות להורדה ואשר מותאמות למשפחות, לילדים ולבני נוער, ובהן הנחיות כיצד לקיים את המפגשים. מארגני המיזם מבטיחים לסייע למי שמתקשה במציאת אנשי עדות וממליצים לקיים מפגשים דיגיטליים של עד 25 משתתפים כדי לשמור על אינטימיות, להקרין או להשמיע עדויות בתחילת המפגש, ולתת לכל משתתף הזדמנות לדבר ולהביע את עצמו, ולכלול בתוכנית שירים ונגינה.
כמו כן מעודדים במיזם משפחות וחברים לא לוותר על ציון משותף של יום השואה שיצוין ב-21 באפריל גם במסגרת המצומצמת של המשפחה הגרעינית. לשם כך יצרו מארגני המיזם ערכות ייעודיות לבני נוער ולסלוני נושא. המבנה המומלץ של "זיכרון בסלון" כולל, כמו בכל שנה, עדות, חלק שיתופי ודיון על הקשר בין אז, היום ומחר.
מייסדת המיזם עדי אלטשולר: "השנה יותר מתמיד נציין כולנו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית, בסלון הפרטי ביחד עם בני המשפחה. הטקסים הרשמיים והעצרות בוטלו, המצעדים והסיורים הוקפאו וניצולי השואה מבודדים בבתיהם על מנת לשמור על בריאותם. כדי בכל זאת לציין את יום הזיכרון ולשמוע את הסיפורים ואת העדויות של הניצולים, מיזם 'זיכרון בסלון' ערך התאמות דיגיטליות כדי שנוכל לזכור גם השנה למרות משבר הקורונה".
לדבריה, "האחריות האישית של כל אחד מאיתנו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה היא לזכור, לשמוע וללמוד על הסיפורים ועל העדויות בכל דרך אפשרית, גם במציאות של היום, כדי שלעולם לא נשכח. רווחתם האמיתית של ניצולי השואה היא שיזכרו אותם, אבל אסור שזיכרון השואה יהיה תלוי בנוכחותם הפיזית של הניצולים. למרות משבר הקורונה והמגבלות שהוא הביא, הכלים הדיגיטליים יאפשרו לכל אחד מאיתנו לקחת אחריות, לארח ולהתארח, לשתף ולהשתתף, ובעיקר לזכור וללמוד".
דניאל קאהן
אנני צריך את הרשויות בכדי לזכור את נירצחי השואה.כיהודי גרמני אני זוכר את הקהילה היהודית בשטוטגרט שהסב סבא שלי הקים.אני זוכר את הסנטור והיזם הגדול ד"ר אוטו הירש ואישתו שלמוחורת ליל הבדולח הוצא בכוח מביתו ועד היום לא חזר.אני זוכר את המחנך הדגול לאו בק וקבוצתו הליברלית שניספתה בשואה אני זוכר את ד"ר לאופולד מארקס ויתר חבריו שהקימו את המושב שבי ציון לייד נהריה וכמובן זוכר אך בית הכנסת המרכזי הגדול של שטוטגרט שהסב סבא שלי בנה מכספי שעלה בלהבות.זיכרון זה יום יום איתי עד היום הזה.