תחושה קשה בעיר ותחושה קשה בשכונה. פורים 2020 בחיפה לא מרגיש כמו חגיגה. לא מרגיש שמח. וזה לא רק בגלל הקורונה.
שתי ישיבות מועצת העיר האחרונות נראו והרגישו כמו קרקס. ישיבות מועצה בדרך כלל נראות כמו מסיבת עיתונאים אחת גדולה, אבל זה כבר נהיה מוגזם. בישיבה מועצת העיר האחרונה נשא מפקד המחוז של משטרת ישראל נאום על מצב הפשיעה בעיר, כשברקע מחאות הוועד הקולניות. אי אפשר להמשיך ככה, בלי קשר לשאלה אם המחאה היא מוצדקת או לא. אני, כאזרח שמתמודד באופן יום יומי עם פשיעה בשכונה ומבקש להבין מה קורה, מהם הצעדים ואיפה זה עומד, מגיע לשמוע, ונתקל בהפגנה ובאין תגובה מצד ראש העיר. אי אפשר להמשיך ככה.
בישיבה הקודמת נחשפנו למופע סטנדאפ של גזבר העיר היוצא – מופע מתובל ברמיזות לשחיתות שלטונית של השלטון הקודם או לחוסר מקצועיות של השלטון הנוכחי – תלוי בפוזיציה של הצופה, כמובן.
אם לפני שנתיים בפורים רחוב מסדה הרים מסיבת רחוב של 1,000 אנשים, השבוע נספרו שם פחות מ־100. שקט מצמית נרשם באזור השוק “המתפתח” ורחוב מסדה – ה”שנקין” החיפאי – היה דליל. חסימת הרחוב ההיתולית המסורתית התקיימה תודות למקבץ של קרחניסטים שכונתיים, שועלי מסיבות חיפאים, כמה תיירים ולא מעט אלכוהול. גם במבחן הקרחנה מורגשת התרסקות. אם ב־2018 היה אפשר לדבר על השוואה למסיבות הרחוב הירושלמיות, נראה שמישהו מנסה להראות לצעירים החיפאים את הדרך לתל אביב.
כל הדברים האלה רק ממחישים את הדיסוננס העצום בין ההבטחות הגדולות שכתובות במצגת החזון של העירייה על “פיתוח כמוקד עירוני בעל ערכים אדריכליים, מסחריים וחברתיים, הבאים לידי ביטוי במרחב עירוני נגיש ומזמין למגוון אוכלוסיות, בדגש על קהילות פעילות חברתית” לבין המציאות המלוכלכת, עמוסת הפשיעה והמוחשכת של שכונת הדר, שתוך שנה וחצי התפרקה מנכסיה כמו כפר הסטודנטים, הורים ותושבים פעילים, מרחב ציבורי משותף (מי אמר גינת מדעטק?) וביטחון אישי.
אני גר פה. גם יאפים תל אביבים עם דליים של כסף לא יבואו לשכונה במצב של קריסת תשתיות. קהילות של פעילים חברתיים לקח עשור להצמיח, ומרחב נגיש ומזמין דורש השקעה תקציבית בתאורה, בניקיון ובשיטור. צריך לזכור את זה טוב טוב. ולגבי “מגוון האוכלוסיות”, הן ישמחו לגינה קהילתית, לתקציב למרכז למידה, לזיפות לגג של מתנ”ס יודפת או למתקנים לגן שעשועים.
כתבתי את זה כבר, ואכתוב את זה שוב. את מעגל הקסמים של בריחת תושבים חזקים שגורמת לשכונה ולעיר להידרדר מטה ושל בריחת תושבים חדשים אי אפשר לעצור בלי אמירה ברורה שמגובה בעשייה. אמירה ברורה היא לא עוד מצגת בלשון של ארכיטקטים אלא סיורים בשטח ומפגשים עם נציגי קהילות ועם תושבים. לא רק תושבים שנמצאים בסיעה הפוליטית של ראש העיר, אלא גם אחרים.
הכותב הוא פעיל חברתי
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כמו בכל דבר, האיכותיים עוזבים ואז הם עצמם מתפלאים למה המקום שעזבו מתדרדר. כל הפנסיונרים הכרמליסטים שמדברים בשקיקה על החיים בהדר – למה עזבתם? זאת הבעיה בחיפה שהרצון לעלות למעלה גורם תמיד לשינויי אוכלוסיה.
נס
הצחקתם מצב הפשיעה.הרי אין באמת משטרה בעיר.מה שיש באמת זה צובר של צעירים שאולי היתה להם אמביציה לשרת במשטרה ולנקות ערים ולהפגין נוכחות אבל בפועל מה שיש זה שני שוטרות אחת משטרה ואחת מג"ב כל אחת עם אגו של ממותה ואיך שאתה שואל שאלה היא מסתובבת ובורחת מהמקום כי מישהו מצלם לה את הטמטום המובנה ואחריבין שהיא שם רק להעביר שמונה שעות ולקבל חודשית.אני במקרה בן של שוטר שארבעים שנה עבד בפשע אמיתי ואחרי העבודה בשכונה טיפל בבעיות השכונה בחינם עם או בלי רצון כי כל היו האנשים במדינה היום אין לא אנשים כאלה ולא מדינה כזאת הם בכלל עושים טובה אם הם מתייחסים לפשיעה וראיתי כבר שוטרים שמסובבים מבט כדי להגיד לא ראינו.זה דור מתוחכם רמאי עצלן בלתי מתחשב וחוצפן.קציני משטרה ברחובות העיר כבר לא נתקלים בהם יותר בטח לא במדים כי הם הבינו שכל אזרח היום הוא כבר חצי עיתונאי והאזרחים היום למדו לבקש שישמרו להם על הדמוקרטיה אז זה כבר יותר מידי בשבילהם גם מסוכן לפנסיה.