גם בגלל נסיבות הילדות הכאוטיות שלי וגם מהתבוננות בחייהם של אחרים למדתי שמכל האלמנטים במודלים השונים של הורות, הדבר שהוא אולי הנחוץ ביותר הוא תחושת הנוכחות. אם נניח בצד התעללות זדונית ומכוונת, הרי שהייתי אומר שאפילו אלמנטים שונים של הורות מזיקה – חרדת יתר, חוסר עקביות, קנאה כלפי ילדיך שלך ופתולוגיות אחרות – הן עדיפות על היעדר או על תחושה של נוכחות מקוטעת שאי אפשר לסמוך עליה. אם נסכים שהתפקיד החשוב ביותר של המטפל העיקרי בינקות הוא הכלה, הרי שאין מיכל גרוע יותר ממיכל שאתה מחפש ולא מוצא.
אני ער לזה שהנהלת העיר היא לא תחליף להורה, אבל לתפישתי, באופן אידיאלי היא קרובה לכך יותר מאשר השלטון הארצי, שאותו ניתן לדמות אולי להנהלת בית הספר. עם הרשות המקומית יש היכרות אחרת, יש אינטימיות ואמורה להיות גם תחושת נוכחות והכלה אחרת. במקום שבו משרדי הממשלה הם פונקציה אבסטרקטית ומרוחקת שלא מכירה אותך, הנתין, אלא כחלק מסטטיסטיקה, העירייה אמורה לדעת מה הם צרכיך ולתת לפרט את התחושה שהוא מוכר ושיש לו נציג כלפי עולם מבלבל ולפעמים, כמו בימים אלה, פוגעני.
תהא אשר תהא הגישה של הנהלת העירייה להתפרצות נגיף הקורונה – אפשר לראות בזה היסטריה מופרזת, אפשר לראות בה את אחד מהאירועים המפחידים ביותר בעשרות השנים האחרונות – להתעלם ממנה אי אפשר. אני לא יודע איך נהגו ראשי ערים אחרות, אבל זה גם פחות מעניין אותי כי בעירי אני חי. לאחר שבמהלך השבוע שחלף, בכל הקשור במשבר הקורונה התחושה של היעדר הציקה לי, ניגשתי לבחון את הערוצים הישירים שבהם נוהגת ראש העיר עינת קליש רותם להעביר את המסרים שלה לציבור כדי לא להזדקק לתקשורת המסלפת והפוגענית.
בעמוד הפייסבוק של ראש העיר מופיעים פוסטים רבים הנוגעים לתוכניות אב מצוינות (כנראה, או לכל הפחות בחלקן) שייושמו יום אחד אחרי שיתוכננו, יופקדו, יפורסמו מכרזים, יימצא הכסף לממנן, יעברו את מסלול ההתנגדויות, יופקדו מחדש ויאושרו בגופי התכנון השונים (להמשיך?). עוד מוצאים שם כמה אזכורים לנסיעה ההיסטורית של הנהלת העירייה וכמה ראשי רשויות מקומיות לקפריסין, כולל תמונות אווירה. ההתייחסות היחידה למשבר הקורונה מופיעה בדף העירייה בדמות הודעה על ביטול מסיבת “משתלטים על העיר”, שמספר המשתתפים בה עתיד היה לעלות על 5,000 איש, כך שבכל מקרה היא מנוגדת לתקנות שפרסם משרד הבריאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
אנחנו יודעים מהי עמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לגבי הקורונה. אנחנו יודעים מה עמדתם של כמה מנכ”לים של משרד הבריאות בארץ, כולל הנוכחי, וגם מהי עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם אם היא פוליטית מאוד. שמענו הערכות מגופים שונים בארץ ובעולם – גורמי אכיפה, מדענים ופילוסופים שהגיבו בקשת של התייחסויות, החל מהיסטריה מוחלטת ועד לאדישות. את הנהלת העיר שלנו בינתיים לא שמענו. מה שכן אפשר לומר מתוך למידה לאורך זמן הוא שזה לא מפתיע.
בפעם האחרונה, לפני פחות מחודשיים, בניגוד לראשי רשויות רבים, ראש העיר נמנעה מלהשמיע את קולה בפרשת ההתבטאויות של שר החינוך רפי פרץ נגד להט”בים. לפני כן היא בלטה בהיעדרה בימים הסוערים של המחאה בעקבות הריגתו של סלומון טקה ז”ל, ועוד לפני כן בתקופת ההפגנות נגד הצגת היצירה “מק’ישו” במוזיאון חיפה לאמנות. את עיקרון ההיעדרות כאשר המציאות נעשית סבוכה היא גוררת עוד מהתקופה שלפני הבחירות, כמו במקרה של הלינץ’ בחוף קרית חיים נגד כמה צעירים משפרעם. גם אז היא לא אמרה דבר.
יש הבדל בין לא לשדר היסטריה לבין להיעלם לעומק הבונקר עד שלא תהיה לנוכחותך משמעות. מעומק הבונקר אי אפשר לנהל את העיר בימים כמו אלה שאנו חווים. כבר מזמן היינו צריכים לשמוע דיווח על ההיערכות המקומית בתחומים שונים (ארוחות לקשישים, תעסוקה לילדים שלא יוכלו להגיע למוסדות חינוך, מסגרות התנדבות לחיטוי המרחב הציבורי, הקמת חמ”ל, הקמת צוותים רב מקצועיים, סיוע פסיכולוגי למי שזקוק לכך על ידי עובדים סוציאליים ומהלכים כדי לאפשר נסיעה בתחבורה הציבורית). ומעל לכל, מעבר לקונקרטי, פשוט להיות שם, בקול ובפנים. לשם כך נבחרתם.
ימים ימימה
תקרא לזה "נוכחות- נפקדות" , תקרא לזה BPD קלאסי .
מה שבטוח – התנהלות מוזרה מאד .
ככה לא מנהלים עיר , ושום תואר ד"ר לא רלוונטי כאן .