אתחיל במאפייני העובדים שתעשיית ההיי-טק הישראלית מחפשת. בהכללה, המהנדס האמריקני נוהג לעסוק במגוון תחומים (לדוגמה: תוכנה וחומרה). אך בניגוד אליו, כ"כלל אצבע", המהנדס/ת הישראלי נדרש להתמקצעות בתתי-תחומים (כדוגמה: מהנדסים לכל שפה וטכנולוגיית-פיתוח בתוכנה או לכל תת-שלב בפיתוח רכיב אלקטרוני או בכל גוון של אלגוריתמיקה). בהתאם לגישה זו של החברות הישראליות, הן נדרשות לזמינות של כח-אדם לפי "רשימת מכולת" של תתי-התמחויות מקצועיות. הפתרון הוא ריכוז כח האדם ההנדסי בשטח גיאוגרפי קטן, כך שייווצר אקו-סיסטם שבו ניתן להשיג מגוון מהנדסים בכל התמקצעות נדרשת.
במרכז, נמצא הסיליקון-ואדי במשולש רעננה-הרצליה-תל אביב (עם שלוחות בפולג ופארק ויצמן). הסיליקון-ואדי הוא המקבילה לסיליקון-ואלי האמריקני הממוקם מסביב לסן-חוזה, קליפורניה. לעומתו בצפון, מטרופולין חיפה המורחב (קריות, יקנעם ובטבעת החיצונית קיסריה ומגדל העמק) מהווה מקור לעובדי סיליקון-כרמל. אומנם במחוזות חיפה והצפון מתגוררים קרוב לשני-שלישים ממספר האנשים במחוז המרכז, אבל בחיפה והצפון מדובר על אוכלוסייה המתפרשת על קרוב לפי 4 מהשטח של המרכז (שרון עד שפלה). פיזור או צפיפות האוכלוסין מגבילים את שוק העבודה בהיי-טק הצפוני. אם נשווה רק את מטרופולין תל-אביב למטרופולין חיפה, נמצא שבמטרופולין תל-אביב גרים קרוב לפי 4 אנשים שמהם ניתן למצוא כח-אדם הנדסי עבור החברות, לעומת מאגר האנשים שזמין למטרופולין חיפה.
אבנר וולטרה. קרדיט: אופטימום
כלומר, כדי להרחיב את מרכז ההיי-טק של מטרופולין חיפה ואף לפתח מרכזי תעסוקת היי-טק אחרים, רצוי לשפר אליהם את הנגישות. למעשה, יש בצפון הרבה שטח. כדי שחברות היי-טק יהיו נגישות למגוון עובדי ההיי-טק הזמינים, יש צורך ברשת תחבורה יעילה ברחבי הצפון, צריך שזמני הנסיעה למרכזי התעסוקה יהיו סבירים. אם מהנדס במרכז ייסע עד 45 דקות למקום העבודה, צריך שגם מהנדס בצפון יוכל להגיע לעבודתו ב- 45 דקות. כל עוד זמן הנסיעה בין הצפון למטרופולין חיפה נשאר מעל ל- 45 דקות יהיה קשה לבזר את אוכלוסיית המהנדסים בצפון. זה נכון בשני כיווני הנסיעה.
יש לזכור שהתנועה זורמת בבוקר אל העיר המרכזית (חיפה או תל-אביב) ובערב בכיוון הפוך. לכן בהינתן רשת תחבורה יעילה בצפון, מהנדסים הגרים בטבעת החיצונית של מטרופולין חיפה יוכלו ביתר קלות לבחור בין נסיעה נגד כיוון התנועה אל מרכזי היי-טק נוספים הפזורים בצפון, לעומת נסיעה למרכז חיפה. כיום זמני הנסיעה הם ארוכים מדי מהעמק והגליל אל סיליקון-כרמל.
שינוי נגדי משמעותי שמתרחש שבעולם הגלובלי הוא האפשרות לבזר כח אדם פיתוחי על-ידי עבודה מהבית. זה נכון במיוחד בעולם התוכנה שבו יש מספר מודלים וניסיונות בביזור העבודה והעובדים. אנו עדים ליותר ויותר בתי תוכנה עם כח אדם שעובד בחלק מימי השבוע מהבית ונפגש מידי מספר ימים כדי לסנכרן את העבודה בין אנשי הפיתוח. יש חברות תוכנה שמוציאות כך חלק מהמשימות למזרח-הרחוק ולמזרח אירופה. כיום חברות אלה מוציאות בדרך כלל לחו"ל בעיקר נושאים כדוגמת תמיכה ואינטגרציה שאינם בליבת פיתוח המוצר. באירופה, ברלין ובודפשט הן דוגמאות למקומות שבהם נמצאים מהנדסים צעירים שחיים בזול ומפתחים תוכנה דרך "הענן" עבור חברות מרוחקות ששוכנות במערב-אירופה או ארה"ב.
אך אם נחזור לחיפה והצפון, נמצא שבאופן יחסי, תחום בתי-התוכנה לא תופס נפח עיקרי בפעילות של החברות. חוזקה קיימת של הצפון היא בנתח המשמעותי של חברות-מערכות (סיסטם) המפתחות מוצרים משולבי חומרה, תוכנה ומכונות. כלומר, בחיפה והצפון יש ייצוג נכבד לתחומי פיתוח הציוד הרפואי, מערכות ביטחוניות, רכיבים אלקטרוניים ומערכות לבדיקתם. חברות אלה קשה לבזר. הן צריכות עובדים שישבו פיזית יחד וחוזקן ביכולת האינטגרטיבית של שילוב אנשי פיתוח מדיסציפלינות שונות. כלומר שוב, אנו חוזרים לצורך בעובדים שיכולים להגיע פיזית בנוחות למקום העבודה.
באופן יחסי קל לבנות בתי תוכנה-פשוטה במודל מבוזר. לעומתן חברות-המערכות (סיסטם) נדרשות לבנות יכולת אינטגרטיבית של דיסציפלינות הנדסיות שונות. זה קשה, ולכן גם מהווה סף כניסה גבוה למתחרים זריזים מארצות עם משכורות נמוכות יותר מאשר בישראל. בתי תוכנה עם מוצרים הבנויים בארכיטקטורה ורמה אלגוריתמית פשוטה, ניתן להקים בקלות יחסית והמהנדסים שלהן יכולים ללמוד לבד מתודולוגיות עבודה עד רמה מקצועית מסוימת. קיום הטכניון בצפון כמקור למצויינות של מהנדסים ברמה גבוהה וכבסיס לחדשנות, מעמיד את הצפון ביתרון יחסי לייצור חברות בעלות חדשנות אשר קשה להעתקה בחו"ל.
בנוסף, צריך להעמיד בסיס איתן של יכולת שיווקית אסטרטגית כדי שהיזמים ידעו לבד לפתח את המוצרים הנדרשים בשוק העולמי, במקום שהצפון ישמש רק כמרכז פיתוח עבור ענקיות היי-טק מחו"ל. כפי שבארה"ב הסיליקון-ואלי ממשיך "לבעוט" כבסיס לחדשנות. הצפון יכול וצריך לפרוח כמרכז לחברות היי-טק בתחומים מערכתיים או בתי-תוכנה-מורכבת עם יכולת תחרות בעולם הגלובלי.
הכותב אבנר וולטרה B.Sc.EE, M.Sc.M, הוא מנהל משותף באופטימום הייטק צפון, העוסקת בתחום השמה למהנדסים ובכירים בחברות הייטק צפוניות מאז 2004.
OPTIMUM
טלפון: 04-6292929
קבוצת לינקדאין למעקב אחר משרות הייטק בצפון
אופטימום: גיוס לחברות הייטק בצפון
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות