בנובמבר 1921, סבא רבא שלי, הרב בנימין בייניש קפלן ז”ל, נטש עם משפחתו את אירופה העשנה לאחר מלחמת העולם הראשונה והיגר לארצות הברית. מצב התעסוקה באותם הימים היה בכי רע, ובפרט למהגרים, אבל סבא התעקש לא לעבוד בשבת – מצב שהביא אותו ואת משפחתו עד כדי רעב לפת לחם ממש, ולא לתפארת המליצה.
כעבור עשרות שנים, בשנת 1980, עזבו הורי את ארץ האפשריות הבלתי מוגבלות ועלו לארץ ישראל. הרצון לעזוב את ניו יורק – שבאותם הימים היתה העיר היהודית הגדולה ביותר בעולם – לטובת האינפלציה והחמסינים בארץ ישראל לא התעורר בגלל שמדינת ישראל היתה אז חזקה, עשירה או דמוקרטית יותר. הם רצו את הייחודיות שלה בתור המדינה היהודית היחידה בגלובוס. ארץ הקודש כלשונם.
ובמעבר חד לימינו אנו: לפני כחודש, עלתה בעיריית חיפה הצעה לסדר שדרשה את הפעלת הכרמלית בשבתות לאורך כל שעות היום והלילה. לצערי, הבולמוס לפגוע בשבת איננו מקומי, אבל בחיפה יש לזה משמעויות נוספות. ההתעלמות מהסטטוס קוו החיפאי, שמלכתחילה איננו מיטיב עם הפרהסיה היהודית בשבת, ומדו הקיום המתמשך בעיר בין חילונים מסורתיים ודתיים – כל זאת נזנח לטובת הצעה פופוליסטית, שמלכתחילה ההישג המקסימלי שלה מסתכם בכתבה בעיתון.
חשוב לחדד כאן שאלה שלכאורה מתבקשת – מכיוון שהמדינה מוגדרת דמוקרטית, האם נכון הדבר לכפות על הציבור הרחב הגבלות שמקורן באמונות שהוא אינו שותף להן?
רוצים להישאר מעודכנים?
העמדה שאני מבקש להביא כאן טוענת שנושא אופייה של השבת במדינת ישראל הוא איננו דתי אלא לאומי. בזמן הקמת המדינה התחבטו ראשיה במה תתבטא היהדות של המדינה הצעירה, ואז גובש העיקרון – יהדות ברשות הרבים תוך חדירה מינימלית לרשות הפרט. זהו מאפיין בסיסי של השתייכותנו לעם ולארץ, ומקור לגאווה לאומית. די אם נצטט מכתבי חיים נחמן ביאליק: “ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לעולם לא יוותר על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי אלא גם יסוד קיומו האנושי”.
אי אפשר בלי להזכיר שקיומו של יום מנוחה שבועי הוא דרישה חברתית וסוציאלית מובהקת, והוא ממלא צורך בסיסי להעניק לכל עובד ופועל יום מנוחה שבועי. אי אפשר גם להתעלם מהעובדה שרבים מהעובדים בשבת במפעלים ובתחבורה הם אנשים משכבות סוציו אקונומיות מוחלשות, אשר משרתים את בעלי ההון שמעוניינים רק לגרוף את רווחי עבודתם הקשה נטולת המנוחה. ככל שחלילה ייעקר יום השבת ממקומו כיום החירות השבועי המשותף לכולנו ועסקים ייפתחו בשבת, האדם המסורתי הקרוב לאמונת ישראל ייאלץ להחליט בין פרנסתו לבין מצפונו ואמונתו.
אסיים בדברי אחד העם: “אפשר לומר בלי שום הפרזה כי יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם. אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר בערך השבת”.
אל לנו להתבייש בתרבות, במסורת ובמאפיין הלאומי שלנו. שבת של שלום ומנוחה לכל תושבי חיפה.
הכותב הוא חבר מועצת העיר חיפה מטעם סיעת דגל לתושב
קובי
דגל התורה (ובלשונה העירוני – דגל לתושב) הוקמה על ידי עוכר הדמוקרטיה הרב שך – הרב הדביל והחשוך הזה שהקים את המלפגה החשוכה הזו כינה את הדמוקרטיה סרטן – "מחלה איומה המתפשטת ומכלה מנפש עד בשר". מפלגת דגל התורה לא ממנה שרים כדי שלא ייקחו חלק בפעילות המדינה הציונית – אבל למנות יו"ר ועדת כספים (גפני) שמתקצבת 1.3 מיליארד ש"ח לישיבות והכוללים – לזה אין להם בעיה. אין מינוי של נשים אצלם במפלגה, אולי משום שהרמב"ן כינה אותן שפחות והרמב"ם פסק הלכה שצריך להרביץ להן. אז שהאדם החשוך הזה, שיש לו אמת אבסולוטית אחת והיא התורה – לא יטיף לנו החילונים מהי דמוקרטיה!!! אבות אבותינו, עזבו את החושך הזה שנקרא דת – והקימו את המדינה הזו כדמוקרטיה שתתן ביטוי לכל הזרמים ביהדות. רק שמפלגות החושך (וחלק מהמפלגות הערביות) רוכבות על הדמוקרטיה – כדי לחסל את המדינה הזו. מפלגות כאלו לא צריכות להיות בכנסת ובטח לא לשבת במועצת העיר – שלא לדבר על הקואליציה. לשאר דבריו אתייחס בהמשך היום. https://www.hofesh.org.il/haredim_papers/01/0511.html
טמטום
5 תחנות עוברות באזורים ערביים וגויים חוץ ממרכז הכרמל שבה היהודים חילוניים, די לחפור על השבת כי אף אחד לא שומר שבת באזור של הכרמלית
אתה חוצפן. רוצה לשמור שבת, בבקשה. אל תגביל אותנו.
אנחנו נסע, ונאכל ונבלה ונטייל.
לא לגזור מאיתנו את החופש.