הלהקה האיטלקית אטרבלטו – אחת מלהקות המחול החשובות באירופה – תגיע בסוף השבוע לחיפה עם יצירות של שלושה כוריאוגרפים בולטים בעולם המחול העכשווי. הלהקה, שמשכנה הקבוע הוא בעיר רג'יו אמיליה בצפון איטליה, עוסקת במחול עכשווי, וזמן קצר אחרי שהוקמה בשנת 1977 היא הגיעה למעמד בכיר ביותר וצברה מוניטין בין לאומי. ייחודה הוא בכך שהיא מורכבת מרקדני סולו בעלי יכולת ביצוע וירטואוזית של טווח רחב של סגנונות.
הלהקה עובדת עם כוריאוגרפים איטלקים ובין לאומיים חשובים, בצד העלאת יצירות של יוצרים מקומיים צעירים באופן קבוע. בשנים האחרונות שמה הלהקה דגש על יצירות הנושקות לעולמות כוריאוגרפיים מגוונים תוך יצירת דיאלוג עם אמנות חזותית, עם מוזיקה, עם תיאטרון ועם חינוך.
בישראל תעלה הלהקה תוכנית מגוונת שתכלול שלוש יצירות המשקפות פרשנויות של שלושה יוצרים למושגים כמו חלום, זמן, יופי, אלימות, אהבה, מוות, עבר והווה.
במופע תעלה הלהקה את היצירה "וולף" מאת חופש שכטר – אחד מהכוריאוגרפים הבולטים בעולם המחול העכשווי. "ריקוד הוא כמו חלום", אמר שכטר על היצירה, "כשאתה מתעורר אתה לא יכול להסביר איך ומדוע התרחשו מחשבות ודברים מסוימים ומדוע דווקא כך". תגובת הביקורת למחול היתה: "כמו אגרוף המכה את הצופה בגל של אנרגיה".
היצירה השנייה שתעלה הלהקה במופע בחיפה היא "20:14" מאת ירז'י קיליאן – מגדולי הכוריאוגרפים של דורנו – שעוסקת בזמן, במהירות, באהבה ובהזדקנות. "הכל פשוט מאוד אך גם מסובך להפליא", אמר קיליאן על היצירה, "ובוודאי שאינו ניתן להסבר מוחלט".
היצירה השלישית היא "אנטיתיזי" של הכוריאוגרף היווני אנדוניס פונדיאדקיס, שעוסקת במאבק בין חיפוש אחר יופיו של העבר כנוסטלגיה לבין מציאות עכשווית סוערת, דינמית ואלימה. פניאדקיס מתפעל מהפכים וניגודים בין המקומי לגלובלי, בין הגברי והנשי ובין המופשט לקונקרטי. "יצרתי את היצירה על בסיס מאבק בין חיפוש אחר היופי של העבר והמציאות של ימינו – נסערת, דינמית, לא ודאית ואלימה", הוא אמר.
המופע, שנתמך על ידי המכון האיטלקי בחיפה ובתל אביב, יתקיים ביום שבת באודיטוריום.
תגובות