הווטרינר העירוני: "היו בחיפה שלוש תקיפות של חזירי בר"

ב-26 בנובמבר התקיים ברמת הנדיב כנס בנושא חיות בר, שמטרתו היתה להציג היבטים שונים ודרכי התמודדות עם חיות בר בדגש על מינים מתפרצים. בכנס השתתפו כ-150 אנשי מקצוע, בעלי עניין ומומחים מהארץ ומהעולם, ובהם גם מנהל השירות הווטרינרי בעיריית חיפה ד"ר יאיר וייס. הרצאתו של ד"ר וייס בכנס עסקה בחזירי בר, ובה הוא גילה כי נרשמו בעיר שלושה מקרים שבהם חזירים תקפו אנשים.

“חזירי בר הם מין מתפרץ", אמר וייס, "הוא מסתדר נהדר בטבע ולא צריך את העיר בשביל לחיות. חלק מהאנשים שוכחים את זה. הוא יכול לחיות בטבע, הוא חי בארץ ובכל העולם בטבע, ואין שום צורך לחשוב שהוא חייב לנו את חייו".

בהמשך ההרצאה סיפק וייס רקע של חזירי הבר בחיפה ואמר: "עד שנת 2006 היה שיווי משקל הרמוני בין התושבים בשכונות לחזירי הבר בשטחים הירוקים. אני, כמי שאוהב טבע ויורד לוואדיות, הייתי רואה את עקבותיהם במרחק של 30-20 מטר מהחצרות, אבל כשהם רק הריחו אותי וראו שאני מתקרב הם היו בורחים. לראות אותם היה ממש קשה. אבל המצב השתנה. מ-2006 ראינו כניסה של חזירי בר לתוך השכונות, כפי שקרה בברלין ב-2007. התחלנו לראות נזקים ותקיפות של תושבים ושל חיות מחמד. נוצר פחד בקרב התושבים, ובעיקר הילדים, לצאת מהבתים, והיתה פגיעה במרקם האורבני התקין של העיר. זו הבעיה הכי חמורה והכי נפוצה. עיריית חיפה לקחה את הנושא לידיים והיא מטפלת בו זה שנים במשאבים לא מועטים, בניגוד לרוב הערים בארץ, ומהווה דוגמה לערים רבות".

חזירי בר בגן ציבורי בחיפה (צילום מתוך הרצאתו של ד"ר יאיר וייס)

באשר לדילולם של חזירי הבר אמר הווטרינר העירוני: "הנוכחות של חזירי בר מתאפיינת בעונתיות. רואים אותם הרבה יותר בחודשי הקיץ ופחות בחודשי חורף הגשומים. ב-2012 התחלנו בפעילות דילול מוסדרת ביחד עם פעילויות נוספות, אבל הדגש היה על דילול. ב-2019 עברנו לפעילות הומאנית משתי סיבות עיקריות. ראשית, פעולות הדילול לא נתנו את התוצאות הרצויות, ושנית, ראש העיר התחלף. ראש העיר הנוכחית אוהבת בעלי חיים ורואה חשיבות גדולה בלא לפגוע בהם".

ד"ר וייס הוסיף כי "מ-2014 ועד 2018 הדילול גדל פי שניים, אבל לא הגענו למטרה המיוחלת. כדי להתחיל לשלוט באוכלוסיית החזירים יש לדלל 60-50 אחוז מהם, וזה דבר שלא הגענו אליו". לדבריו, משנת 2013 ממוצע התלונות של תושבים למוקד העירוני באשר לחזירי בר הוא 1,500 בשנה, כלומר כארבע תלונות ביום.

לאחר מכן עבר ד"ר וייס לעסוק בבעיות שבחדירת החזירים אל השטח האורבני: "הפחדה היא בעיה חמורה מאוד, אך יש גם נזקי רכוש, העברת מחלות, תאונות דרכים, פגיעה בחיות מחמד ואף טריפתם, ופציעות של תושבים. באשר להפחדה, הבעיה הגדולה ביותר היא פחד לצאת מהבית. אם אנשים אומרים לי 'אני לוקח את הילדים לבית הספר כדי שהם לא ילכו לבד', אם אנשים פוחדים לחזור בלילה הביתה, אם אחות שמסיימת משמרת מפחדת להיכנס הביתה, זה הדבר הכי חמור".

חזיר בר בחיפה (צילום מתוך הרצאתו של ד"ר יאיר וייס)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

באשר לנזקי רכוש אמר הווטרינר העירוני: "החזירים הופכים את הדשא בגינות ציבוריות ובגינות פרטיות, אבל נזקי רכוש יכולים להיות הרבה יותר מורכבים. ברחוב זלמן שניאור יש בניין שהדיירים בו אהבו חזירים וזרקו להם שאריות של אוכל. לילה אחד, כשהחזירים הסתובבו שם במספרים גדולים, הם הפילו בלוני גז ונגרמה דליפת גז. פינו את הדיירים מהבניין והשתלטו על הדליפה בלי שהיה פיצוץ, אבל זה רק מדגיש למה החזירים לא צריכים להיות בעיר ומהו הנזק שהם עלולים לגרום".

בנושא העברת המחלות ציין וייס את הכלבת ("אם היא תגיע לחזירי בר בתוך העיר, אנחנו נהיה בבעיה"), את הטריכולוזיס, את קדחת Q, את הלפטוספירה פומונה ואת הלפטוספירה ברטיסלבה.

ואז הגיע ד"ר וייס לנושא התקיפות והציג תמונה של כלב פצוע שנפגע מחזיר ברחוב דרך הים ושל אדם שהותקף בשדרות מוריה. "הכלב הזה קרוע לכל אורכו" הוא אמר, "חזיר שהסתובב שם רדף גם אחרי אנשים וגם אחרי כלבים, ובסופו של דבר הוא פגש כלב אחד. וזהו ולרי, בן 76, שהלך לתומו עם אשתו בשדרות מוריה, קרוב למרכז הכרמל. חזיר יצא ממדרגות אוליפנט, תקף אותו וגרם לו לפגיעות ברגל וביד שהצריכו אותו לעבור כמה ניתוחים. החזיר קרע אותו ביד, הוריד לו את העור וגילה את כלי הדם ואת הגידים. היו לנו בתוך העיר שלושה מקרים של תקיפות".

תקיפה של כלב על ידי חזיר בר (צילום מתוך הרצאתו של ד"ר יאיר וייס)

הווטרינר העירוני הסביר כי החזירים מגיעים לשכונות כדי לחפש מזון ומים: "ממעקב אחרי מה שקורה בעיר ומשנים של תצפיות הבנו שיש שני סוגים של חזירים. הראשון הוא חזיר הכפר, שהוא החזיר הבסיסי שהכרנו לפני 2006, אשר מפחד מבני אדם ולא מתקרב לשכונות. השני הוא חזיר העיר שאיבד את הפחד וישן בחצרות. אנחנו גורמים לסלקציה בסוג השני".

ד"ר וייס הראה תמונות של חזירים שהופכים פחי אשפה וניזונים גם מאוכל שמשאירים תושבים לחתולי רחוב, ואמר: "השארת אוכל בשטחים הפתוחים מביאה את החזירים וגורמת להם לאבד את הפחד מאיתנו. אנחנו הבעיה, ולכן אנחנו הגורם שצריך לפתור את הבעיה או להתמודד ולהילחם בה". הוא ציין מקרה של תקיפת חתול וטריפתו על ידי חזירים שאירע בשנת 2014 והציג תמונה של המקרה. כדי לצמצם את תופעת האכלת חזירי הבר ציין וייס את הדרכים שנוקטת העירייה, ובהן קיבוע של פחי זבל, שינוי בצמחייה העירונית בדגש על פחות צמחים שמניבים פירות, אכיפה נגד תושבים שמשאיר שאריות מזון ברחבי העיר, תוכנית חינוכית בבתי הספר לאהבת חיות הבר ולמניעת האכלה, גידור וחסימות נקודתיות, הקמת תחנות האכלה מסודרות לחתולים, ועריכת מחקר וסקר אקדמי בניהולו של פרופ' דן מלקינסון מאוניברסיטת חיפה – מחקר שבמסגרתו הותקנו קולרים על כמה חזירי בר ומצלמות בשטח שיסייעו להבין את דפוסי התנהגותם ולהעריך את מספרם, וכך לגבש המלצות לצמצום החיכוך בין התושבים לחזירים.

טריפה של חתול על ידי חזיר בר (צילום מתוך הרצאתו של ד"ר יאיר וייס)

בסיום הרצאתו אמר ד"ר וייס: "ברור לי שהתוכניות האלה הן מצוינות, אבל יש מקרים חריגים של איבוד פחד. אנחנו רואים אותם, ויש שיטות טיפול שכנראה איחרנו את המועד להשתמש בהן. יהיה צורך נקודתי להשתמש גם בשיטות לטאליות (קטלניות), אבל לא הכל תלוי בי".

"כלבו – חיפה והצפון" פנה לעיריית חיפה בבקשה לראיין את וייס באשר לדברים שעלו מהרצאתו, אך הפנייה לא זכתה לתגובה כלשהי.

יצוין כי מחר (שישי) בשעה 12:30 תתקיים בכיכר צפרירים בכניסה לשכונת כרמליה הפגנה של תושבים נגד אוזלת ידה של העירייה בטיפול בהתפשטותם של חזירי הבר בחיפה.

מירב סלע, מהפעילים הבולטים שדורשים מעיריית חיפה לפעול להרחקת חזירי הבר מהשכונות: "ההרצאה של ד"ר וייס לא מחדשת לנו שום דבר. עכשיו זה יוצא אל הציבור, אבל מי שעסק בנושא יודע את זה, וכך גם הווטרינר העירוני. פשוט יש מי שבוחר להסתיר את האינפורמציה על תקיפות של בני אדם וכלבים ועל טריפה של חתולים כדי לא להקפיץ את כולם. החזירים לא צמחונים, הם אוכלים גם בשר, וחזירי הבר בתוך השכונות איבדו כל פחד. חזיר בר הוא בעל חיים חכם, וכשנצרב לו בזיכרון שהוא יכול להתקרב לבני אדם ולקבל אוכל, הוא ימשיך לעשות את זה. כל אוהבי החזירים במירכאות גורמים לכך שנגיע לנקודת אל חזור. הם גורמים לכך שבסופו של דבר יטפלו בהם בצורות שאנחנו לא רוצים שיטפלו בהם. אנחנו רוצים שהעירייה תפעל בדרכים הומאניות, אבל ככל שאנחנו מבזבזים זמן לא תהיה ברירה ויצטרכו לטפל בהם בצורות אחרות. אנחנו לא רוצים להגיע לשם, אבל זה מה שכנראה הולך לקרות".