כסטודנט לתיאטרון וכתב תרבות, אני נמצא עדיין בתחילת דרכי. אומנם, אני סבור כי צברתי ידע מעמיק על העולם, אך למעשה אני בן 21 ועדיין לאו דווקא מבין את משמעותיה הנרחבות של החוויה האנושית. תחילה עליי לחקור את היסטורית התיאטרון, ולבחון את עבודותיהם של יוצרי תיאטרון וקולנוע בינלאומיים שמשמשים כמודל השראה מרכזי בעבור אמנים רבים עד עצם היום הזה.
אחד מיוצרי הקולנוע המשמעותיים שהעולם ידע, הוא כמובן צ'ארלי צ'פלין. מלבד כישרונו הבלתי נלאה וזיקתו הניכרת לקולנוע ותיאטרון, מדובר באדם שהסכים בצעד מעורר השראה לחשוף את עצמו בפני הקהל. החשיפה הזו באה מתוך מסירותו הכנה של צ'פלין לתחומי הקולנוע והתיאטרון ומפאת ההבנה כי קיימת חשיבות מכרעת לכנות ורגישות בכל ענף אמנותי באשר הוא.
למרות שתחום המשחק מעורר באופן הגיוני למדי קונוטציות של זיוף וחיקוי, מדובר במדיום שמצליח להשפיע ולעורר מחשבה בקרב אנשים רק כאשר האמן מסכים לחשוף את רגשותיו וזיכרונותיו בפני הקהל הרחב. את השינוי התודעתי הזה ניתן בהחלט לזקוף בין היתר לזכותו של צ'פלין, שהיווה גורם משמעותי בהצבת תחומי הקולנוע והתיאטרון במרכז הסצנה התרבותית הבינלאומית וככלים אמנותיים שיכולים להשפיע על תפיסותינו.
המחזמר "צ'פלין" מאת תומאס מהאן, בויים ע"י של שוקי וגנר ומככבים בו עופרי ביטרמן הנפלא בתפקיד צ'רלי צ'פלין, טלי אורן/מיקי קם, אבי גרייניק, דפנה דקל, ירון ברובינסקי ואחרים. כל השחקנים במחזמר נותנים הופעה מצוינת ואנרגטית ומתאגדים יחדיו על מנת להוקיר את מורשתו העשירה של ענק הקולנוע צ'ארלי צ'פלין ולהעביר הלאה את המסרים החשובים שהוא הביא לעולם.
"צ'פלין" היא לא רק הצגה מושקעת וצבעונית הגדושה בשירים וריקודים גדולים מהחיים, אלא גם אירוע תיאטרוני שפונה באופן ישיר לכל אנשי התרבות באשר הם. אפקט החשיפה של האמן הינו מוטיב מרכזי במחזה הנפלא הזה, והוא מעורב בחייו של צ'פלין מתחילתם ועד סופם. טראומות ילדות, חוויות וזיכרונות התערבבו בפועלו של צ'פלין מתוך בחירה מודעת וחסרת תקדים להקדיש את חייו למען האמנות.
ברור שחשיפה הינה דבר מרתיע ומפחיד, שכן לא יכול להתקיים קונצנזוס נרחב על כלל מחשבותיו ואמנותיו של האמן. כפי שחייו של צ'פלין מראים לנו, הבחירה הזו כרוכה בביקורת קשה מצד אנשים מסוימים. אולם מי שבוחר לעסוק בתחום, חייב להבין כי חובתו היא לחלוק עם אנשים את חוויותיו במטרה לעורר הזדהות ולדחוף אותם להתבטא בחופשיות. אחרי הכול, מהי אמנות אם לא אינטרפרטציה אינדיבידואלית לחוויה האנושית?
המחזמר "צ'פלין" מערב את המסר הזה לאורך כל אורכו ומדגים אותו באמצעות שימוש בחוויותיו האישיות של צ'רלי צ'פלין. צ'פלין לא רק בוחר לנצל את התחושות המלוות בזמן רגעים דרמטיים בחייו כמו מות התינוק שלו עבור סצנות בסרטיו, אלא גם מקריב את טראומת הילדות הגדולה ביותר שחווה עבור עבודותיו- אמו נלקחה למוסד לחולי נפש בילדותו ומאז, לא חזרה לתפקוד נורמאלי.
זיכרונות העבר של צ'פלין מסתתרים תחת מעטפת צבעונית בדמות הוליווד של שנות ה-30: עולם של מסיבות, כסף ובחורות. צ'רלי אמנם נראה כמסתנוור מהתהילה, אך לעולם לא שוכח את הסיבה האמיתית שבשמה נכנס לתחום הקולנוע. מבחינתו, אין הפרדה בין המציאות לעולם הסרטים. כך, הוא מצליח להישאר מחובר לאני האמיתי שלו, שבבסיסו מסתתר ילד קטן עם רקע משפחתי מסובך שרק רוצה להופיע.
אין זה פלא שהמוטיב המרכזי בהצגה הוא עולם הקולנוע. במרכז הבמה מוצב מסך ענק ושקוף אשר מקרין סצנות שצ'רלי מביים בזה הרגע ומערב גם שחקנים בשר ודם. השחקנים משתלבים בסרטים כאשר הם ניצבים מאחורי המסך בעת ההקרנה וחושפים בפנינו זיכרונות ילדות ואירועים שונים בחייו של צ'פלין שחלקם אף מתרחשים מאחורי גבו. זהו דימוי לכך שחייו של צ'פלין מתפתחים בצילו של עולם הקולנוע.
בהתאם לז'אנר המיוזיקל, ההצגה מספקת שואו מושקע הכולל עשרות רקדנים, תפאורות משתנות ותזמורת חיה שמנצחת על כל האירוע. כל אחד ייהנה מהמחזמר הצבעוני הזה. אם אמנות זורמת בנימי נפשכם מדובר בהצגה שתתאים לכם כמו כפפה ליד, או ליתר דיוק, כמו מגבעת ומקל הליכה לצ'פלין.
מחזמר "צ'פלין", תיאטרון חיפה
תאריכי ההצגה בתאטרון חיפה: 17-19/02
לינק לרכישת כרטיסים דרך אתר האינטרנט של תיאטרון חיפה
לרכישת כרטיסים טלפונית: 04-8600500
כתבה שיווקית
תגובות