"לא נוותר לעירייה, נילחם עד הסוף"

כבר כמה שבועות מנסים הוריהם של התלמידים הדרוזים שמתגוררים מחוץ לחיפה ולומדים בבתי ספר יסודיים בעיר להבין מה הוביל להחלטתה של עיריית חיפה למנוע מילדיהם להמשיך ללמוד בחטיבות הביניים העירוניות, ולאן נעלמו השיתוף והאחווה. הם מאוכזבים מאוד מהתנהלותה של העירייה וחשים פגועים. גם הודעתה של העירייה כי תיבדק האפשרות למצוא פתרון עבור ילדיהם, וגם זאת לשנה אחת בלבד, מקוממת אותם אפילו יותר. "מה זה כבר יעזור?", הם תוהים, "במקום לפתור את הבעיה שהעירייה עצמה יצרה, הם דוחים אותה בשנה. זה לא רלוונטי עבורנו".

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלבו – חיפה והצפון", עו"ד רשף חן שלח מכתב התראה לפני תביעה לראש העיר עינת קליש רותם בשמם של שבעה תלמידים דרוזים אשר לומדים בשני בתי ספר בחיפה – חמישה בבית הספר אהוד ע"ש שלמה תל ושניים בבית הספר איינשטיין – בדרישה לאפשר להם להמשיך את לימודיהם בחיפה.

חנאן כיוף, אמו של תימור – תלמיד כיתה ו' באהוד ע"ש שלמה תל: "אנחנו מקווים שלא נצטרך להגיע לבית המשפט, אבל אנחנו ההורים לא נוותר לעירייה על כך שהיא לא מאפשרת לילדינו ללמוד במערכת החינוך העירונית בחיפה. אנחנו נילחם עד הסוף. אני לא מבקשת מקליש רותם כלום בשבילי, רק בשביל הילד שלי. יש לי עוד ילד שעלה השנה לכיתה א', ואגף החינוך בחיפה לא אישר לו ללמוד בעיר. אין לי שום בעיה עם זה שהעירייה לא רוצה אותנו בחיפה. אני מכבדת את ההחלטה של ראש העיר, אבל הבקשה שלי היא לגבי תימור שכבר נמצא במערכת החינוך החיפאית שיאשרו לו המשכיות".

חנאן עלו, אמו של אייל – תלמיד כיתה ו' באהוד ע"ש שלמה תל: "הילדים שלנו בכלל לא יודעים לקרוא ולכתוב בערבית. בחיפה הם לומדים רק בעברית. בשנת הלימודים הבאה הם ילמדו בכיתה ז', שזו כיתה שגם ככה קשה בה בגלל המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים, והם יצטרכו להתמודד עם קושי נוסף. אם הם יחזרו לעוספייה זה אומר להחזיר אותם לכיתה א' כדי שילמדו ערבית מהתחלה. למה לעשות להם את זה? כמה ילד יכול עוד לספוג?".

למה בחרתם מלכתחילה ללמוד בבתי ספר היהודיים בחיפה?

"אני באה ממשפחה שגדלה על ערכים של שותפות ושל לגדול ביחד. סבי אסמעיל קבלאן היה הקצין הדרוזי הראשון בצה"ל, ואבי תנ"צ ג'יהאד קבלאן היה מפקד מג"ב ירושלים. גדלנו בבית על שותפות ולא על הפרדה. אני רוצה לתת לבן שלי חינוך כדי שהוא יוכל להשתלב בכל מקום שירצה בארץ. אם הוא לא יגדל עם היהודים ויפגוש אותם רק בצבא, זה יהיה גם בעייתי מאוד וגם לא הגיוני".

אייל עלו עם אחיו רזי, תלמיד כיתה ה' באהוד, ועם סבם תנ"צ ג'יהאד קבלאן, לשעבר מפקד מג"ב ירושלים

גם לכיוף יש היסטוריה משפחתית של שותפות גורל עם העם היהודי. סבה השייח' לביב אבו רוקון היה השופט הדרוזי הראשון בארץ, והוא גם זה שהעניק מחסה לאבא חושי, לימים ראש עיריית חיפה, מפני הבריטים בעת שחיפשו אחריו.

כיוף מספרת שהוא הלביש את חושי בבגדים של אשה דרוזית והבריח אותו מהאזור: "כך נוצר הקשר עם אחינו היהודים. סבי היה מהשייח'ים שחתמו על ההחלטה שהבחורים הדרוזים ישרתו בצה"ל בגיוס חובה. עכשיו הכל מתפוצץ לנו בפרצוף. הידע בשפה הערבית של הבן שלי הוא מינימלי, ובבתי הספר בעוספייה לומדים את כל מקצועות הלימוד בערבית – ממתמטיקה דרך היסטוריה ועד גיאוגרפיה – אז איך הוא יוכל ללמוד? לתימור יש הרבה חלומות שמעמידים בפניו אתגרים לא פשוטים. הוא חולם על קריירה צבאית ועל השתלבות בספורט, ואני רוצה שהוא ייחשף וילמד דברים חדשים, שתהיה לו שותפות עם עוד ילדים ושיידע להתמודד עם כל מצב אפשרי – אם זה מבחינה עדתית ואם זה מבחינת השפה. אני לא רוצה שהוא יהיה סגור רק בחברה שלנו".

השייח' לביב אבו רוקון, השופט הדרוזי הראשון בארץ, אבי סבו של תימור כיוף

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בכיתה ג' הגיעו תימור ואייל לבית הספר אהוד ע"ש שלמה תל והתקבלו בחום ובאהבה. "לא ציפינו לכאלו אהבה, אחווה ואכפתיות", אומרת כיוף, "בית הספר דאג לכל הילדים הדרוזים להתגבר על בעיית השפה. הורי התלמידים בכיתה חיבקו אותנו בצורה שלא תיאמן. נוצר בינינו קשר כזה, שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מאיתנו. זו לא רק חברות של ילדים שלומדים ביחד בבית ספר ואחרי הצהריים כל אחד לנפשו – כאן הקשר הפך להיות כמו במשפחה גדולה. הילדים ישנים האחד אצל השני, אנחנו ההורים מתראים, ואנחנו פעילים בוועד הכיתה ובוועד המרכזי של בית הספר שכמובן תומך בנו. כשהתפרסם המאבק בעירייה קיבלנו אין ספור הודעות תמיכה, גם מתושבי חיפה שלא קשורים לבית הספר. כולם בעד שהילדים ימשיכו ללמוד בחיפה. האהבה שמרעיפים עלינו ההורים וכל תושבי חיפה היא לא דבר מובן מאליו, וזה מרגש אותנו מאוד".

איך נודע לכם שהעירייה החליטה על הפסקת לימודיהם של ילדיכם בחיפה?

"קרה כאן משהו מוזר כי את הודעת הסירוב הרשמית קיבלנו רק אחרי שעורך הדין שלנו שלח את המכתב לראש העיר. בתחילת שנת הלימודים התחילו להתרוצץ שמועות, ולא היה ברור לנו אם הילדים ימשיכו ללמוד בחיפה או לא. אחרי שגל השמועות גבר ניסינו לבדוק את העניין. התקשרתי לאגף החינוך בעירייה ואמרתי לפקידה שאני מעוניינת לרשום את הבן שלי כבר עכשיו לחטיבת הביניים לשנת הלימודים הבאה ושאני ממבקשת לברר איך אני עושה את זה. הפקידה שאלה אותנו 'מאיפה אתם?', וכשענינו שאנחנו מעוספייה היא אמרה לנו 'אין לכם המשכיות בחיפה, אתם לא ממשיכים ללמוד כאן'. הייתי בשוק ושאלתי 'מה זאת אומרת?', לא הסכמתי לקבל את רוע הגזרה, אבל הפקידה אמרה 'זה לא נושא לוויכוח. חכו לחודש מאי ואז תקבלו את התשובה הרשמית'. יום אחד מנהלת חטיבת הביניים בעירוני ה' הגיעה לבית הספר שלנו ונפגשה עם תלמידי כיתות ו' כדי לחשוף אותם למסלולים בבית הספר ולהסביר להם איך מתקבלים, מהו קוד ההתנהגות בבית הספר וכדומה. הילדים הדרוזים ניצלו את ההזדמנות ושאלו אותה 'האם אנחנו ממשיכים בחטיבה?', והיא ענתה להם שההורים צריכים לבדוק. לאחר מכן נפגשנו איתה כל הורי התלמידים בשכבת ו' מאהוד כדי לשמוע על עירוני ה'. בסוף המפגש שאלנו אותה את אותה השאלה ששאלו הילדים שלנו, והתשובה שלה היתה שהיא קיבלה הודעה מהעירייה שלא מקבלים יותר ילדים מחוץ לחיפה לבתי הספר העירוניים".

כיוף מספרת שההורים שלחו אימיילים לראש העיר, לסגניה ולבכירי אגף החינוך בציפייה לתשובה, אבל לא קיבלו כל מענה: "ציפינו להתייחסות כלשהי או שלפחות תצא הודעה רשמית. פתאום, כשהם הבינו שהם עלולים להיתבע, נפל להם האסימון והם שלחו לנו הודעה שהילדים לא ימשיכו בחטיבות הביניים העירוניות. ההודעה נשלחה רק להורים שעו"ד חן מייצג אותם. הורים לילדים אחרים שנתקלו באותה הבעיה לא קיבלו שום מענה".

עלו: "רק כשבעירייה הבינו שאנחנו פונים לאפיק משפטי קיבלנו תשובה כתובה. אני מסוג האנשים שאוהבים שהכל יהיה מתוכנן ומסודר מראש, אני יודעת בכל רגע נתון מה קורה עם הבן שלי, ופתאום ביום בהיר אחד נכנסנו למצב של בלבול וחוסר ודאות. כל מה ההשקעה של הילד לאורך השנים, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית, ירד לטמיון בהחלטה אחת של ראש העיר. מה הילד אמור להרגיש עכשיו? הוא מבולבל לגמרי, וזה מצב שקשה לו מאוד לחיות אותו. אנחנו מאוכזבים ופגועים כי עשינו הכל כדי להשתלב בחברה הישראלית. מצד אחד אנחנו נותנים את הכל למדינה ומשרתים בצה"ל, אבל מצד שני, כשאנחנו רוצים להשתלב במערכת החינוך, אומרים לנו לא, חכו עד לצבא כדי להשתלב. זה פוגע מאוד".

חנאן עלו, בעלה עימאד, קצין משטרה, וילדיהם אייל ורזי

בתוך כך, ראש העיר לשעבר עמרם מצנע פרסם בדף הפייסבוק שלו ביקורת קשה נגד קליש רותם. "שנים שאינני מגיב על נושאים הקשורים בראשות העיר חיפה", הוא כתב, "הפעם לא יכולתי להחריש. החלטת ראש העיר למנוע מתלמידים מכפרי הדרוזים בכרמל להתחנך במוסדות החינוך העירוניים ראויה לכל גינוי!!! הקשר עם כפרי הדרוזים בכרמל מתקיים בתחומים רבים ושונים זה שנים רבות, ותקצר היריעה לפרט קשר מיוחד זה. קליש רותם, התנצלי וחזרי בך מהחלטה אומללה זו".

תגובת העירייה תפורסם לכשתתקבל.