מה יעלה בגורל הכרמלית?

דווקא בימים שבהם היא חוותה שגשוג חסר תקדים בכל הקשור לביקוש לפעילותה התרחש בכרמלית אירוע השריפה שובר הלב שישבית אותה מפעילות לפחות לכמה חודשים. באירוע, שנסיבותיו עדיין נחקרות, נשרפה אחת משתי הרכבות התחתיות המהוות את מערכת הכרמלית – זו שחנתה בתחנת כיכר פריז. הרכבת השנייה, שחנתה בתחנת גן האם, לא נשרפה, אך קיים חשש שנפגעו רכיבים אלקטרוניים וחשמליים שלה כתוצאה מהעשן והפיח שהתפזרו לאורך כל מנהרת הכרמלית. למרבה המזל, בשריפה שאירעה בשבת, בשעות שבהן הכרמלית אינה עובדת, לא היו נפגעים, אך מבחינת מערך התחבורה הציבורית בעיר האירוע והשלכותיו הם אסון של ממש.

זה קרה דווקא בתקופה שבה הכרמלית נמצאת בשיאה התפעולי. אחרי עשרות שנים שבהן היא נלחמה על מקומה במפת כלי התחבורה הציבורית העירונית, בתחילת ינואר השנה היא סוף סוף הוכרה על ידי משרד התחבורה כמפעיל תחבורה ציבורית רשמית – סטטוס שהוביל לצירופה להסדר כרטיס הנסיעה המשולב המאפשר המשך נסיעה בחינם במשך 90 דקות בכלי התחבורה הציבורית האחרים. נתוני הנסיעות בחודש הראשון שבו הונהג ההסדר בכרמלית הם פשוט מדהימים: בינואר נסעו בה 85,200 תושבים לעומת 54,000 נוסעים בלבד בינואר אשתקד – גידול של 56 אחוז. לנוכח נתון זה העריכה השבוע הנהלת הכרמלית כי אם היא היתה עובדת ברצף לאורך כל השנה הנוכחית מספר נוסעיה השנתי היה יותר ממיליון, וכך היה מתאפשר לה לקבל מענק ממשלתי של כמה מיליוני שקלים, שהעברתו עוגנה בהסכם שעליו היא חתמה מול משרד התחבורה לפני שבועות אחדים בתנאי שמספר המשתמשים השנתי בה יחצה את רף 850,000 הנוסעים. אותם מיליון נוסעים פוטנציאליים יחזרו כעת להשתרך בפקקים המעיקים של צירי התנועה הגדושים בתוך העיר ולהתעכב חצי שעה בשעות העומס בנסיעה מהעיר התחתית למרכז הכרמל במקום שמונה דקות בלבד בכרמלית דוהרת במעבה ההר.

תחנת הכרמלית במרכז הכרמל בעת השריפה. צילום: דוברות כיבוי אש והצלה מחוז חוף

תחנת הכרמלית במרכז הכרמל בעת השריפה. צילום: דוברות כיבוי אש והצלה מחוז חוף

כעת יש שלושה מתווים אפשריים למתכונת חזרתה של הכרמלית לפעילות: חידוש פעילותה לאחר ייצור רכבת תחתית אחת במקום זו שנשרפה והפעלתה לצד הרכבת הוותיקה שיוצרה בשנת 1992; הפעלה במועד מוקדם יותר של רכבת אחת בלבד, באופן זמני ובתדירות פחות גבוהה; ורכישת שתי רכבות חדשות שיאפשרו יציאה מושלמת מהמשבר הנוכחי. צוות מטעם החברה השווייצרית שייצרה את רכבות הכרמלית אמור להגיע בשבוע הבא לחיפה ולדון עם הנהלת החברה העירונית הכרמלית חיפה, מפעילת הכרמלית, על כל האפשרויות לחזרתה לפעילות.

מנכ”ל הכרמלית חיפה אבישי הדר: “רכבות תחתיות כאלה לא קיימות אצל החברה שייצרה את הכרמלית. היא צריכה לייצר אותן. כבר יש להם את המידות של הכרמלית כי הם ייצרו את הראשונה. הם יבואו לפה, יראו את הנזקים שנגרמו, ואנחנו ביחד איתם נחליט איך משקמים את המערכת. לגבי האפשרות להחלפת שתי הרכבות, תמיד טוב להחליף לחדש אבל צריך לזכור שבמונחים של רכבת תחתית לא מדובר במערכת ישנה. אתה חושב שהביטוח משלם לך על החלפה של מערכת שלמה כשהיא מתפקדת? לא שקלנו את זה לפני השריפה כי לא היה בזה צורך, אבל נחכה לביקור של היצרן שבו נעלה את כל האפשרויות ואת כל הסוגיות ונבחן אותן. יכול להיות שהם יגידו שכדאי כבר להחליף את שתי הכרמליות ושזה יעלה פחות. כדי להפעיל רק רכבת אחת באופן זמני צריך יהיה להשתמש ברכבת שנשרפה כמשקולת, כי חייבים משקולת נגדית. גם זה ייבחן, אבל להערכתי זו אופציה לא סבירה כי יש נזקים נוספים שצריך יהיה לבחון אותם, כמו הכבל למשל, שצריך לראות אם אפשר יהיה לנסוע איתו אחרי שהוא שהה בטמפרטורה כזו”.

עשר דקות אחרי העבודות

 

צוות חוקרי דלקות של שירותי כבאות והצלה במחוז חוף עדיין לא סיים את חקירת האירוע, אבל כבר כעת ניתן לקבוע במידה רבה של ודאות שמקור הדליקה הוא לא בהצתה – כך אומר דובר מחוז חוף בשירותי כבאות והצלה להב אורי צ’ובוטרו. לדבריו, אחת מהבעיות שעמן צריך צוות החקירה להתמודד היא היעדר ראיות שיכולות לשפוך אור על מה שבאמת קרה.
צ’ובוטרו: “באירוע מסוג זה של שריפה במקום סגור כמו מנהרה, רוב הראיות מתכלות ולכן הוא מקשה על החקירה”.
על דרך העבודה הוא מספר שהחוקרים עובדים בשיטת השלילה: “הבאנו חוקר חשמל, ובתום חקירתו הוסרה האופציה של כשל חשמלי. אופציה שנייה שנבדקה היתה הצתה בזדון, אך היא ירדה מהפרק”.
מדוע נשללה האופציה הזו?
“הדליקה אירעה ביום שבת כשהמקום היה סגור. כל הכניסות לתחנות הכרמלית מסורגות ולא נמצאו סימני פריצה, אז מה שנשאר הם כל כיווני החקירה האחרים, לרבות הגורם האנושי”.
על הגורמים האחרים מבקש צ’ובוטרו לא להרחיב כדי לא לחבל בחקירה, וכל שנותר לו הוא לתאר את השתלשלות האירועים עד לשריפה: “אנחנו יודעים שבאותו הבוקר בוצעו עבודות ניקיון כחלק מעבודות אחזקה בתחנת כיכר פריז של הכרמלית. האנשים האחרונים שעזבו את התחנה יצאו מהמקום בסביבות 10:40. סימני שריפה ראשונים יש לנו כבר אחרי עשר דקות עד רבע שעה”.
אלו סוגי עבודות בוצעו שם?
“אחת לשנה מגיע למקום צוות ומנקה את החלק התחתון של הקרונות מעודפי שמן וגריז, וזה מה שנעשה. יותר מזה כבר לא אוכל לומר”.
על כשירותה של המנהרה לעמוד בפני דליקות אומר צ’ובוטרו: “הבעיה העיקרית בכרמלית היא פינוי אנשים. אם חלילה תקרה שריפה במהלך הנסיעה תהיה בעיה. זו מנהרה שנחפרה לפני יותר מיובל שנים, אז ברור שהיא לא עומדת בסטנדרטים הקיימים היום. ברציפים הקיימים אין בעיה, רק במקטעים שבין הרציפים. המנהרה לא רחבה בהרבה מקוטר הקרונות, מה שמותיר מרווח תמרון צר מאוד בצדדים. בחלק מהמקומות המרווח הזה מגיע ל־60 ס”מ בלבד, וקשה יהיה לפנות משם אנשים”.
מצב זה הוא נתון, מסביר צ’ובוטרו ומציין שבמשך כל השנים אנשי הכרמלית נמצאים איתם בקשר הדוק ומנסים לשפר את המצב במגבלות הקיימות: “בנינו ביחד תוכנית סדורה של הגברת אמצעי בטיחות האש. חלק גדול מהתוכנית הם כבר ביצעו עם השנים. יש שם גלאי עשן, ובחלק מהמקומות יש מערכת כיבוי אוטומטית הכוללת מתזים, בעיקר באזורים הטכניים. בקרונות עצמם אין. יש רצוי ויש מצוי”.

 

לא שקט בגזרת העובדים

 

השריפה הזו הוסיפה שמן למדורה אחרת – זו הבוערת בין העובדים להנהלה. לוטן רז, חבר ועד עובדי הכרמלית סיפר שהעובדים נדרשו להיכנס לתחומי הכרמלית כדי לבצע עבודות ביום שאחרי השריפה. “התבקשנו לבצע משימות במנהרה ובתחנות עם ציוד הגנה לא מתאים”, הוא אומר, “כשראינו שאנחנו מסכנים את הבריאות שלנו החלטנו להתארגן ולסרב להיכנס למנהרה עד שתהיה בדיקה על ידי גורם מוסמך מהמוסד לבטיחות וגיהות. אנחנו רוצים שיבוא מישהו מוסמך שיגיד אם מותר להיכנס, ואם כן – באלו תנאים ועם אילו מסכות”. לדבריו, למחרת הגיעה למקום חברה המתמחה בניקוי נזקי שריפות ואישרה שאכן שהייה במנהרה היא מסוכנת בלי ציוד מתאים.
בנוסף, אומר רז, העירייה הבטיחה לא לפגוע בפרנסתם של עובדי הכרמלית, ואפילו להעביר זמנית כמה מהם להם לתפקידים אחרים בעירייה: “אין לנו התנגדות עקרונית לכך, אבל אנחנו חוששים שזכויות העובדים לא יישמרו”. בתגובה לדברים מסר הדר שמנכ”ל העירייה הבטיח שהעירייה תדאג לכל עובדי הכרמלית שלא ייפגעו.