"סייעת התקשרה אלי ואל אשתי ואמרה לנו לנסוע לבית החולים רמב"ם כי הילד לא נושם", כך סיפר היום (ראשון) ל"כלבו – חיפה והצפון" אביו של הפעוט שנחנק בגן הילדים ברחוב טשרניחובסקי בחיפה ושמותו נקבע מאוחר יותר בבית החולים רמב"ם אחרי מאמצי ההחייאה.
"השכיבו את הילד לישון, ולידו היה תריס עם חוט", הוסיף האב. לדבריו, הילד הצטרף לגן בתחילת שנת הלימודים בחודש ספטמבר, ועד היום הכל היה כשורה: "בחרנו בגן הזה כי הוא קרוב לבית הספר של הילד הגדול שלנו. לפני שרשמנו אותו לגן ביררנו אצל חברים, וכולם אמרו דברים טובים. אף פעם לא היו לילד בעיות שם. פעם אחת הוא חזר עם נשיכה על היד אבל זה היה משהו שטותי".
האב מעריך שהילד נחנק לאחר שנשאר ללא פיקוח. "לא יכול להיות שהוא נחנק מחבל ואף אחד לא ראה", הוא אמר, "כשהן הבינו שמשהו קורה הוא כבר לא נשם, ואז הן התקשרו לאשתי. אף אחד לא ראה איך זה קרה ומתי. הגננות עכשיו בתחנת המשטרה, אבל ברור שאף אחד לא רוצה להגיע לכלא. הן יספרו שזה לא נעשה במזיד. כך הבנתי שתמיד אומרים במקרים כאלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הלם שורר גם בקרב שאר משפחות הפעוטות בגן. בני הזוג ארתור וקטיה גדקין, שבנם בן השנה ושבעה חודשים היה גם הוא בגן בזמן שהתרחשה בו הטרגדיה, אומרים שהם כנראה יפסיקו לשלוח את ילדם למקום.
"גיליתי שזה קרה במקרה, דרך הפייסבוק", אמר ארתור גדקין ל"כלבו – חיפה והצפון", "שמעתי שהמקרה קרה בכרמל הצרפתי, והיתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר. אחרי שהסייעת התקשרה אלינו טסתי לגן וראיתי מבחוץ המון שוטרים. השוטר שאל אותנו בשביל מה באנו, והסברנו שאנחנו הורים של אחד מהילדים. לקחנו את הילד ונסענו הביתה. אנחנו בהלם".
לדבריו של גדקין, הוא לא הבחין בשום דבר חריג בגן: "הבן שלי היה בגן אחר ולא התקדם שם. כשהוא הצטרף לגן הזה הוא התחיל ללכת ולדבר". לדבריו, בגן היו שלוש קבוצות, ובקבוצה של עד גיל שנתיים היו כ-12 פעוטות.
קטיה גנקין: "אני בשוק. הגן הזה נחשב לטוב ביותר, ובמשך 25 שנה לא היו בו בעיות. לפני ששלחתי לשם את הילד בדקתי את כל המידע, ואני יודעת שכל הגננות והסייעות שם הן עם תעודות. לא מצאתי שום דבר שלילי. אחרי האירוע סייעת התקשרה אלינו מהגן ואמרה שהכל בסדר עם הילד שלנו ושהם לא יכולים להוסיף מעבר לזה, אבל ביקשו להגיע לאסוף את הילד. הילד רק חזר ממחלה וחשבנו ששוב יש לו חום, אבל אז הבנו שהפרסומים היו על הגן שלנו. כשהגענו היתה משטרה בחוץ ובפנים. ראיתי שהגננות והסייעות ישבו שם בהלם והיו לבנות כמו סדין. חלק מהילדים ישבו על כיסאות וחלק היו בחוץ. את הבן שלי הביאו מהחצר. אף אחד לא דיבר איתנו, וכנראה שאסור היה להם לדבר. אנחנו מבקשים למסור תנחומים למשפחה".
חיפאית
עצוב
אמא מודאגת
תודה לכלבו שהביאו לראשונה את דברי ההורים של הםעוט