תוספת של 206 דונם לתעשייה מזהמת אושרה בוותמ"ל

לסיסמאות הנבובות שהופרחו בשנים האחרונות בדבר הפיכתו של מפרץ חיפה מהחצר האחורית של המדינה לגן פורח, תוך שיקום, ניקוי ושינוי פני הסביבה כולה במסגרת יישום שינוי היסטורי, אמורה היתה להיות המשכיות בהחלטות משנות מציאות של מוסדות התכנון. והנה מתקבלת בוועדת תכנון בכירה הכרעה על תוכנית חדשה שמציעה שטח נוסף לתעשייה מזהמת ומוכיחה שההיפך הוא הנכון – מה שהיה הוא שיהיה, ובעוצמת פגיעה רחבה יותר.

ביום חמישי הופץ פרוטוקול החלטתה של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) מיום רביעי לאשר את תוכנית הבנייה הענקית שיוזמת רשות מקרקעי ישראל למרחב קרית אתא, ולפיו התוכנית במתכונת אישורה כוללת שטח של 206 דונם המיועדים לתעשייה ולאחסנה במרחק קצר ממתחם בתי הזיקוק. התוכנית מאפשרת בשלב יישומה בחירה בין שימושי התעשייה והאחסנה, כך שלמעשה יתאפשר ייעוד של כל 206 הדונמים לתעשייה בלבד. ואם לא די בכך, שימוש התעשייה הוגדר בתוכנית באופן כללי בלבד, כך שתתאפשר מכוחה הקמת מפעלי ייצור מזהמים חדשים מכל סוג, לרבות מפעלים פטרוכימיים וכימיים.

206 הדונמים כלולים בחטיבת קרקע של 558 דונמים המיועדים בתוכנית מרחב קרית אתא לשימושי תעשייה, אחסנה, מסחר ותעסוקה, ממש מול מתחם בתי הזיקוק ומפעל דשנים. שטח זה ניצב במרכזה של התנגדות שהגישה התנועה הקיבוצית לתוכנית.

מתחם התעשייה, האחסנה, המסחר והתעסוקה מוצע בתוכנית כרצועה רחבה לאורך המקטע הצפוני של כביש 772 (כבישים דשנים) וממזרח לו, בשטחים חקלאיים פוריים של הקיבוצים רמת יוחנן ושער העמקים אשר נמצאים בתחומה של המועצה האזורית זבולון. ממערב לכביש במקטע זה נמצאים מתחם בתי הזיקוק ומפעל דשנים. התנועה הקיבוצית כתבה בהתנגדותה לתוכנית באמצעות עו"ד רון רוגין: "אין שום בסיס ענייני ומוצדק לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית ולהרס המעט שנשאר, שעה ששטחים מופרים עצומים באזור לתכליות זהות לחלוטין עומדים ריקים. מדוע לא למצות את הקיים? מדוע לעקור נטוע ולהרוס שדות מוריקים?".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

החלטתה של הוותמ"ל לאשר את התוכנית התקבלה בסיום הליך התנגדויות שני לתוכנית. הליך ההתנגדויות הראשון הסתיים בחודש ינואר בהחלטת הוותמ"ל לקיים מחדש הליך המאפשר הגשת התנגדויות לתוכנית, תוך התייחסות לשינויים שהוטמעו בה בהחלטה.

בגרסתה הנוכחית משתרעת התוכנית על שטח של 6,390 דונם בשני מתחמים מנותקים ומרוחקים זה מזה במרחב קרית אתא – צפוני ומערבי. המתחם הצפוני כולל 12,352 דירות, פארק מטרופוליני ומתחמי מסחר ותעסוקה, והמתחם המערבי כולל את שימושי התעשייה, האחסנה, המסחר והתעסוקה ממזרח לכביש דשנים. רוב שטחי התוכנית נמצאים בתחומה של המועצה האזורית זבולון, בקרקעות שהתוכנית מציעה לשנות את ייעודן החקלאי.

בגרסתה הקודמת של התוכנית יועד המתחם המערבי למסחר ותעסוקה בלבד, אך בעקבות החלטת הוותמ"ל בחודש ינואר התווספו בו שימושים חדשים מהסוג שמדאיג ביותר את שוחרי איכות הסביבה – תעשייה ואחסנה. המתחם גם פוצל לשני חלקים – 352 דונם למסחר ולתעסוקה בחלק הצפוני ו-206 דונם לתעשייה ולאחסנה בחלק הדרומי. בעוד שהחלק הצפוני כולל שימושי מסחר ותעסוקה שאינם מזהמי אוויר – תעשייה עתירת ידע, משרדים, מרפאות, משרדי ממשלה, מכללות ומסחר סיטונאי – החלק הדרומי כבר כולל פוטנציאל משמעותי לפעילות מזהמת אוויר, בעיקר בשל האפשרות להקים מפעלים חדשים בתחומו. הפירוט של שימושי התעשייה והאחסנה בהוראות התוכנית כולל "תעשייה ומלאכה לסוגיה, מרכזים לוגיסטיים ואחסנה מקורה".

התנועה הקיבוצית מחתה בהתנגדותה: "השימושים בשטחים העצומים שסווגו כ'תעשייה ואחסנה' במתחם המערבי הם רחבים ביותר, מים לים מכסים – 'תעשייה ומלאכה לסוגיה, מרכזים לוגיסטיים ואחסנה מקורה'. סתם ולא פירש. מהי 'תעשייה לסוגיה'? האם גם תעשייה פטרוכימית מזהמת? מהו פשרם של 'מרכזים לוגיסטיים' המשתרעים על פני רבבות מ"ר? מהם הסדרי התנועה של מאות ואלפי משאיות תובלה ביום? מהם הסדרי החניה והגישה אל הצירים? רב הנסתר על הנגלה".

התוכנית כוללת הוראות בתחום איכות הסביבה, ובאשר לשימושי התעשייה והאחסנה נקבע בהן בין השאר: "תנאי לבקשת היתר בנייה למפעל יהיה הגשת מסמך סביבתי שיאושר על ידי הגורם הסביבתי המוסמך. לא יאושרו היתרי בנייה למפעלים ו/או מתחמי מסחר בסמיכות זה לזה ללא חוות דעת בדבר המטרדים הסביבתיים הצפויים. תנאי לבקשת היתר בנייה למפעל בעל מקור פליטה מוקדי או בלתי מוקדי כהגדרתו בחוק אוויר נקי יהיה הגשת מסמך סביבתי לגורם הסביבתי המוסמך שיבחן את השפעת המפעל על הסביבה ויפרט גם את האמצעים למניעת זיהום אוויר. לא תאושר תעשייה המייצרת מגבלות מעבר לגבול המגרש".

אלא שההוראות הסביבתיות לא הניחו את דעתה של התנועה הקיבוצית, וזו הוסיפה בהתנגדותה: "אין שום מידע פומבי, סדור ושיטתי באשר לדרישות הסביבתיות של הפעילות באזור התעשייה והאחסנה – מטרדים סביבתיים, אבק וזיהום אוויר, רעש וכיוצא באלה. כל אלו אינם מוסדרים בתכנון הסטטוטורי הפתוח לעיני הציבור והמהות התכנונית נדחתה לשלב הרישוי. יש צורך בקביעת מגבלה פומבית, גלויה ומדויקת על הפגיעה באיכות האוויר ועל הזיהום. אין להותיר סוגיות יסוד אלה פתוחות".

באופן תמוה, למרות שההתנגדות של התנועה הקיבוצית התמקדה בתוספת שימושי תעשייה ואחסנה לתוכנית, בהתאם להחלטת הוותמ"ל מחודש ינואר, החליטה הוותמ"ל לדחות את ההתנגדות בטענה לקונית שלפיה מדובר ב"התנגדות שאינה נובעת משינויים שהוכנסו לתוכנית".