בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בכל הנוגע לפעילותה של החברה האזרחית במדינת ישראל, זאת במקביל לקיצוצים בהוצאה החברתית ובשירותים החברתיים שהמדינה מספקת. הדבר נכון לא רק לגבי נושאים הנוגעים לרווחה אלא גם בתחומים רבים אחרים, כמו: דת, חינוך, תרבות ובריאות, כאשר רוב הפעילות נעשית במסגרת של ארגונים המאוגדים כעמותות – חברות לתועלת הציבור.
כל אחד יכול להקים עמותה במסגרת החוק
"עמותה מוגדרת על-פי חוק כתאגיד שמוקם על-ידי שני אנשים או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים", מסביר השבוע רו"ח נימר נאסר, הבעלים והמייסד של נימר נאסר ושות' – משרד רו"ח בנצרת. "למעשה, כל אדם יכול להקים עמותה ובלבד שיענה על הוראות החוק. רובן המכריע של העמותות קמות בשל אחת משתי סיבות: חוסר מענה או פתרון ממלכתי-ממשלתי לבעיה או צורך מסוים, או מענה חלקי ולא מספק לבעיה או צורך. מדינה מתוקנת, מפותחת ככל שתהיה, פועלת באמצעים ומשאבים מוגבלים, ואת הוואקום שנוצר בהיעדר מענה מספק לאזרחים מספקות העמותות".
עוד מסביר רו"ח נאסר כי לעמותה יש שלושה מאפיינים עיקריים: איסור חלוקת רווחים; מרחב פעולה אך ורק במסגרת המטרות שאושרו לה; החברות בעמותה היא אישית ולא ניתנת להעברה; בנוסף, בשונה מגופים תאגידים אחרים, לחבר עמותה אין זכות קניין בה.
כל עמותה מחויבת לנהוג על-פי כללים הקבועים בחוק גם בנוגע לניהול כספי, קיום מוסדות כמו אסיפה כללית וועד מנהל ודיווח על בסיס קבוע לרשם העמותות.
עמותה שמחזור הכספים שלה אינו עולה על 500 אלף שקלים, אינה חייבת בליווי של רואה חשבון, בעוד אלה שהמחזור שלהן גבוה יותר עליה להיעזר ברואה חשבון שיכין עבורה דו"ח מאזן מבוקר.
שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה
כאמור, עמותות קמות בגלל חוסר מלא או חלקי של הממשלה לצרכים שונים של אזרחים. אולם, במקרים רבים דווקא הממשלה נעזרת בעמותות לצורך מילוי תפקידה וביצוע פעולות שונות שלא על-ידי משרדי הממשלה. "לעיתים הממשלה תיעזר בעמותה שתוקם לצורך ספציפי או תבצע פעולה באמצעות עמותה קיימת", ממשיך רו"ח נאסר. "לשיתוף פעולה שכזה בין משרדי ממשלה לעמותות יש יתרונות רבים שמהווים מצב של WIN WIN לשני הצדדים.
תוספת משאבים – המשרד הממשלתי המעוניין בשיתוף פעולה עם עמותה מצליח להרחיב ולהעמיק את פעילותו ולקדם נושאים בצורה טובה מאשר אילו היה פועל רק במסגרת משאביו שלו. זאת משום שעמותה יכולה לגייס משאבים בדרך של קבלת תרומות כספיות או תרומות "בעין" כמו מבנים, ציוד ומכונות.
תשתית ארגונית קיימת – למשרד ממשלתי נוח לעיתים להשתמש במסגרת ארגונית קיימת של עמותה מאשר להקים מסגרת מיוחדת, במיוחד בפרויקטים ניסיוניים שלא ברור אם יהיה להם המשך, או אם לעמותה יש מומחיות שלמשרד ממשלתי קשה או לא כדאי לרכוש.
גמישות פעולה – שיתוף פעולה עם עמותה עשוי לפתור בעיה מסוג של כללים נוקשים במשרדי הממשלה, כלומר העמותה יכולה לבצע פעולות בגמישות רבה יותר.
תרומה חברתית – בפעילות העמותה נוטלים חלק חבריה ובדרך זו מקרבים את הפעילות לאלה שנזקקים לאותו שירות (הקהילה המקומית, קשישים ואחרים), ולעיתים אף משתפים אותם באופן פעיל. העובדה שפעילות חלק מהעמותות מבוססת על התנדבות היא כשלעצמה תרומה חשובה מבחינה חברתית.
מאידך, כשם שקיימים יתרונות ישנם גם חסרונות או סיכונים המלווים שיתוף פעולה. "כשההכנסה העיקרית של העמותה היא מסעיף תרומות, הרי סעיף זה נתון לתנודות בהכנסות התורמים והמצב הכלכלי שלהם". מסביר רו"ח נאסר. "חסרון נוסף, משרד ממשלתי המשתף פעולה עם עמותה חייב להיות ער לכך שחלק מהמטרות עלולות שלא לעלות בקנה אחד עם מטרותיו הוא. עוד חסרון – משרד ממשלתי אשר פועל בנושא חיוני רק באמצעות עמותה עלול להיות תלוי בה במידה כזו שתפגע בכושרו לקבוע לעמותה את דרך מתן השירות".
לסיכום מסביר רו"ח נאסר כי "שיתוף פעולה בין עמותות שמקדמות אג'נדה מסוימת לתועלת הציבור לבין משרדי ממשלה הוא מבורך, ובלבד שבדרך לא יטשטשו הגבולות או שהעמותה "תיבלע" בתוך האינטרסים שמוביל המשרד. לפיכך, יש לנהל את שיתופי הפעולה כך שיובטחו שכל הצדדים ייצאו ממנו נשכרים, ובעיקר אותם אזרחים לשם ההגנה עליהם וקידום עניינהם הוקמה העמותה מלכתחילה".
נימר נאסר ושות' – משרד רו"ח
כתובת: רח' פאולוס השישי 144, נצרת. אזור המעיין, בניין כרדוש ח'ליל, קומה ב'
טלפון במשרד: 04-6571424
קישור לאתר
כתבה שיווקית
תגובות