לפני כשבועיים הכריזה ראש העיר עינת קליש רותם בדף הפייסבוק שלה (או שמא היה זה בחשבון הטוויטר? כבר קשה לעקוב…) על מבצע עירוני חדש להחלפת מאות תחנות האוטובוסים הפזורות ברחבי העיר. היא פנתה אל הציבור בקריאה להציג בקשות או הצעות שונות הקשורות למבנה התחנות, לצרכים שהן באות לשרת וכדומה, והבטיחה כי העירייה תקרא את כל ההצעות והבקשות ותביא אותן בחשבון בעת העיצוב.
לפני כמה שנים כבר יצאה העירייה במבצע רחב היקף להחלפתן של רוב תחנות האוטובוס בעיר. היא השקיעה בכך סכומי כסף ניכרים, אך חטפה מטר של ביקורות וטרוניות מצד משתמשי התחבורה הציבורית. הטיעון המרכזי היה כי מעצבי התחנה הם אולי מומחים בעיצוב תעשייתי, אך ככל הנראה אינם משתמשים בעצמם באוטובוסים, שכן לו היו משתמשים בתחבורה ציבורית הם היו מבינים את חשיבותם של אלמנטים כמו צל, כיסא לישיבה ואפילו גב תחנה אטום לכניסת מי גשמים.
שיקולים רבים צריכים להיות מובאים בחשבון בבואנו לעצב ולייצר תחנות אוטובוס לשימוש עירוני. למשל: האם יהיו בכל תחנה ספסל או מושבים וכמה? מה רצוי להיות רוחבה ואורכה? כמה צל היא צריכה להטיל? האם עליה להגן מפני מים הניתזים משפת הכביש או מהגשם?
לטעמי, השיקול המרכזי במכלול השיקולים הוא שאלת קהל היעד. זהו השיקול שצריך להוביל בכל תכנון של מרחב עירוני: מיהם המשתמשים באותו מתקן או שירות? מהו אופן השימוש? מהי תדירות השימוש? ומהו העומס בשימוש?
רוצים להישאר מעודכנים?
בחיפה – עיר שמרבית שכונותיה נמצאות על לשונותיו של רכס הררי, ועיקר משתמשי התחבורה הציבורית בה הם בני נוער ומבוגרים – תחנות האוטובוס בקווים העירוניים ניצבות לרוב במרחק קצר זו מזו, כדי לצמצם ככל האפשר את הצורך בהליכה ארוכה מדי ומפרכת מדי במעלה ההר ובמזג אוויר קיצי לוהט ולח.
קריטריון חשוב נוסף הוא תדירות הגעתם של האוטובוסים לתחנה. קריטריון זה משפיע על קצב הריקון של התחנה מנוסעים, ובאופן עקיף גם על משך ההמתנה בתחנה בין אוטובוס לאוטובוס. מובן ששאלת מרכזיותה של התחנה גם היא חשובה: עד כמה התחנה ממוקמת בשכונה מרכזית או באזור שיש בו משתמשים רבים? כמה קווים התחנה משרתת? היכן התחנה ממוקמת ביחס למסלול הנסיעה? וכמה עומסי תנועה יש במהלך המסלול?
מובן שחיוני שהנוסעים יוכלו לשבת בתחנה בעת ההמתנה לאוטובוס, ומובן שחייב להיות להם גג שמצל מפני השמש, וקירות מוגבהים מאחור ובצדדים כדי להגן מפני הגשם.
ובל נשכח שהיום, בעידן הדיגיטלי שבו כל המידע הנדרש מצוי כולו במכשיר קטן בכף ידנו, חיוני עד מאוד שבכל תחנה יהיה לוח דיגיטלי תקין ופועל שיראה בכל רגע ורגע את זמני ההגעה הקרובים של כל קו, בדיוק של שניות ובעדכון שוטף, וכן מפות ברורות ומפורטות של כל קו וכל מסלול. לוחות ומפות מצויים בתחנות גם היום, אבל לא נדיר להיתקל בלוח תקול או בתחנה שאין עליה מפות מסלולים, ותסכולם של הנוסעים עולה.
תחבורה ציבורית יעילה היא משאב עירוני הכרחי, במיוחד עבור אלה שאין ברשותם מכונית פרטית, אך לא פחות ואף יותר עבור אלה שיש להם מכונית. עיר חפצת חיים חייבת בראש וראשונה לדאוג לתחבורה ציבורית מטרופולינית מהירה, יעילה, איכותית, זמינה וזולה.
התחנה היא רק תחנה, אבל זוהי נקודת הממשק שבין האוטובוס לבין הנוסע. הפיכתה למזמינה ולידידותית למשתמש עשויה להגדיל גם את מספר המשתמשים.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
נו ו...?
כתבה שלא מחדשת כלום ואומרת את כל מה שכולם יודעים וחושבים.