התוכנית להרחבת קמפוס הנמל, שהוצגה בשבוע שעבר בוועדה המקומית, היא בשורה אורבנית של ממש. למי שאינו בקיא אסביר שהתוכנית מבקשת להפוך את מתחם קמפוס הנמל, קרי השטח שבין ממגורות דגון מצפון מערב לבית המכס מדרום מזרח (שער הכניסה לנמל שנמצא מול קריית הממשלה), לשכונת מגורים חדשה הכוללת כמה עשרות בניינים של שבע-תשע קומות שייועדו למגורים ולשימושים מעורבים כמו מסחר, בילוי, בידור, אולמות אירועים, תיאטרון, קולנוע וקונצרטים, מוזיאונים, בתי עסק, משרדים, בתי מלון, אכסניות, מרכזים קהילתיים וספריות.
נוסף על שימושים אלה, גינות נוי קטנות ישובצו במגרשים ובחללים שבין המבנים וישרתו הן את התושבים המתגוררים במקום והן את העובדים ואת המבקרים. כשיצאה לדרכה תוכנית קמפוס הנמל לפני כמעט עשור והוצבה לה מטרה לא רק לחדש את המרכז ההיסטורי הנטוש של חיפה אלא גם להשיבו לימי תפארתו ולהפוך אותו למרכז החדש של העיר, היו לא מעט ספקנים ומעקמי אף שסברו כי התוכנית היא יומרנית מדי, שאפתנית מדי וחסרת היתכנות ביצועית.
“האזור הוא נטוש ועזוב”, הם אמרו, “נותרו בו כמה עסקים ותיקים שאין להם לאן ללכת וכל מיני משרדי עורכי דין שאינם תורמים דבר, וממילא החל בשעה 16:00 הכל שם נסגר והאזור כולו מת”.
הרעיון לחדש אזור נטוש באמצעות קמפוס אקדמי נראה אז תמוה ומופרך. ראשית, אמרו, הסטודנטים יגיעו במכונית או באוטובוס אל הקמפוס בשעת בוקר, ילמדו עד הצהריים וישובו לביתם. הם לא יגורו שם, ולכן לא יתרמו דבר לעסקים ולחיים באזור. שנית, סטודנטים הם תפרנים. אין להם כסף מיותר, והמעט שיש להם הולך בעיקר על קפה ומאפה, על פיצה או על פלאפל. מזה אי אפשר לפרנס בעלי עסקים.
ואז הפכה העירייה כמה מהמבנים הגדולים במתחם למעונות סטודנטים, ולפתע נראו לראשונה חיי לילה במקום. באמצעות עידוד יזמות ומסע מסיבי לשיווק נכסים נטושים החל המתחם אט אט להתחדש: מבנים שוקמו ושופצו, המרחבים המשותפים חודשו, ובמהרה החלו להיפתח בתי קפה, מסעדות ודוכני מזון מהיר.
רוצים להישאר מעודכנים?
זה היה השלב הראשון והקריטי שבו החלו תושבי חיפה לגלות מחדש את העיר התחתית. וכשגם היזמים החלו לגלות את הקסם של העיר התחתית המתחדשת, הם באו בהמוניהם. את ההצלחה אפשר לראות בכל ערב בשיטוט שגרתי במקום, אבל משהו בכל זאת חסר שם. כדי להשלים התחדשות עירונית אמיתית היה צורך בהפיכתו של המתחם לאזור מגורים של ממש. לא של סטודנטים אלא של משפחות וצעירים, של אנשים שזהו מרכז חייהם. שם הם עובדים, שם הם עושים קניות ומבלים, שם ילדיהם לומדים. שם הם חיים ממש.
וכעת זה מגיע. עם הפיכתו של מתחם העיר התחתית לשכונת מגורים ועם הכשרתם של המבנים לשימושים מעורבים, העיר התחתית עוברת לשלב הדרמטי ביותר בהתחדשותה – השלב שיהפוך אותה מאזור בילויים תוסס למרכז עיר אמיתי. משם הדרך אל התיירים ואל המבקרים כבר קרובה הרבה יותר.
אבל גם כשתחל הבנייה המסיבית במתחם, עוד מחסום אחד ניצב בדרכה של העיר התחתית להפוך ללב האורבני שהיא כה מבקשת להיות: פתיחת חזית הים. למרבה הצער, הגשמת החלק הזה נראית עוד רחוקה. למען עתידה של חיפה ולמען עתידו של המטרופולין כולו, חובה על ממשלת ישראל העתידית לאמץ מיידית את ההחלטה שכבר התקבלה בוועדות המחוזית והארצית ולהכריז על מועד מוסכם להסרת חיץ המסילה ולהשבת חיפה אל הים.
וזה יהיה כבר ניצחון היסטורי של ממש.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
יעל
כתבה נהדרת!
מקווה שהעירייה תהיה מספיק זריזה וחכמה לעשות יד אחת עם הממשלה שתקום ולפתוח את הים ועכשיו