“הדתה”. כמה כבר אפשר לשמוע את המילה הזו? מאחורי המילה הדתה עומדת מטרה אחת – הקטנה עד מחיקה של כל סממן יהודי בתרבות הישראלית. למי שלא מצליח להבין למה בשנים האחרונות היא נכנסה לשיח הישראלי, כדאי שיפנים כי היא הומצאה על ידי גורמים אינטרסנטיים שמטרתם היא השפלת היהדות עד עפר במדינה שאמורה להיות יהודית ודמוקרטית. כן, גם יהודית ולא רק דמוקרטית. אנו חיים במדינה יהודית, וליהדות יש סממנים שצריכים להתבטא במרחב הציבורי כמו השבת, אוכל כשר בצבא, סגירת המרחב הציבורי ביום כיפור ועוד. סממנים אלה מלווים את העם היהודי במשך אלפי שנים, מי אנחנו שנמאס בהם?
אותם גורמים אינטרסנטיים מתקשים לעכל שהעם דווקא חובב יהדות ומסורת (כך לפי אין ספור סקרים), ולכן אנו עדים לקמפיינים מתוזמרים היטב לצורך צמצום נוכחותה של היהדות במרחב הציבורי. בשנים האחרונות פרצה ה”הדתה” ביתר שאת כאשר תקפו את שר החינוך לשעבר נפתלי בנט על כך שהוא כופה כביכול על תלמידי ישראל לימודי יהדות, לא עלינו. מזל שאותם צקצקנים לא היו לצדו של דוד בן גוריון שקבע שבצבא יוגש אוכל כשר. הם גם שכחו שבבית הספר הריאלי הקפידו לחבוש כיפה בשיעורי תנ”ך. תארו לעצמכם מה היה קורה אם מישהו ממנהלי בתי הספר החיפאיים היה מחזיר עטרה ליושנה, והתלמידים היו חוזרים לחבוש כיפה על ראשיהם.
פסק הדין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בנצרת הלך צעד אחד רחוק מדי וגרם לציבור שלם מהמגזר החרדי לוותר בלית ברירה על אירוע תרבות שהיה מיועד להם. בהחלטה לבטל את ההפרדה באירוע חדר בית המשפט למרחב האישי של ציבור זה ומנע ממנו בעצם ליהנות מזכות בסיסית – להשתתף באירוע שמותאם לאורח חייו.
רוצים להישאר מעודכנים?
ברור כשמש שלאירוע שמתקיים בנפרד אין כל קשר להדתה. האירוע הוא פתוח לכל מי שחפץ להשתתף בו. אנשים שמעוניינים ללכת לאירועים מעורבים יכולים לעשות זאת כאוות נפשם, והאלטרנטיבות לאירועים כאלה הן רבות עד מאוד, במיוחד בחיפה החילונית ברובה.
למי שלא יודע, בחיפה מתקיימת בכל יום הפרדה בחוף השקט, שהפך בשנים האחרונות לחוף הנפרד של חיפה. עיריית חיפה יודעת שצריך לתת מענה לציבור שאינו יכול ללכת לחוף מעורב. גם כאן לא מדובר בהדתה אלא במתן מענה לצרכים של ציבור שאינו יכול ליהנות משאר החופים בעיר. גם הפרדה זו לא צריכה להפריע או להטריד אף אחד מאיתנו – יש מספיק אלטרנטיבות לחופים מעורבים.
בחיפה קיים סטטוס קוו בענייני דת לאורך עשרות שנים, וברור לכולנו שזו המציאות החיפאית, גם כאשר לא תמיד נוח לאחד מהצדדים. גם לי לא נוח ונעים לראות אוטובוסים חולפים על פני בשבת, כולל ברחוב שבו אני גר, אבל אני יודע לכבד את הסטטוס קוו שנקבע בעיר. כך גם צריך להמשיך ולקיים אירועים בהפרדה בין נשים לגברים כל עוד יש דרישה לכך, כפי שהיה נהוג עד היום בחיפה.
חוסר היכולת להכיל את האחר ואת השונה מאיתנו הוא הרעה החולה בחברה הישראלית. רצוי וראוי לנהל שיח על עניינים שונים בנושא הדת, אבל חשוב להקפיד לנהל דיונים על סוגיות שבמחלוקת, תוך הבנה שלצד השני מגיע לחיות את חייו לפי אורחותיו.
טוב היו עושים מארגני האירוע בחיפה אילו היו הופכים את האירוע מאירוע לגברים בלבד לאירוע לנשים ולגברים בהפרדה, במיוחד לנוכח העובדה שהאירוע ממומן בחלקו מכספים עירוניים. כך גם הנשים יוכלו ליהנות מהופעה של מרדכי בן דוד – כוכב זמר חסידי שהוא מעין שלמה ארצי של החרדים – תוך הקפדה על הצניעות הנדרשת במגזר.
הכותב הוא יו”ר צעירי הבית היהודי בחיפה
מיכל
יש בחיפה גם לא מעט אירועים לנשים בלבד, למגזר החרדי והדתי. זה בסדר שעושים גם לגברים בלבד.
הלוואי שכל הארץ תהיה כמו חיפה, עם תחבורה ציבורית בשבת, עם חנויות פתוחות בשבת, ועם קהילות דתיות וחרדיות שמכבדות את השונה.
הלוואי שהשלום והשקט יישמרו כאן, בין ערבים ליהודים, ובין דתיים לחילונים.
שמואל
כל הקשקוש הזה על הדתה אינו אלא קרב מאסף של החילוניים, קרב שכשלונו ידוע מראש. הרי ההפרדה באירועים אינה הבעיה האמיתית של החילוניים אלא רק תוצאה מכך שכוחו וגודלו של הציבור החרדי נמצאים בעליה מתמדת. לפני 20 שמה לא דברו על הדתה.
אלו שמתנגדים להפרדה מתעסקים עם התוצאה ולא עם הבסיס. למשפחה חילונית 2-3 ילדים בממוצע, ולמשחה חרדית 4-6 ילדים בממוצע. בעוד 30 שנה הכל ישתנה.