האגודה לזכויות האזרח שלחה אתמול (חמישי) מכתב חריף לראש העיר עינת קליש רותם בעקבות הדרישה למנוע מעובדת ספרייה עירונית להציב דגלון גאווה על שולחן העבודה שלה. במכתב, שעליו חתום היועץ המשפטי של האגודה עו"ד דן יקיר נכתב: "שמענו בדאגה רבה על עמדתך שלפיה ראוי שעובדים יימנעו מלהביע דעות פרטיות במקום העבודה, ובמיוחד שיש טעם לפגם בכך שעובדת בספרייה העירונית הציבה דגלון גאווה על שולחן העבודה שלה".
במכתב מכירה האגודה בכך שקליש רותם לא הטילה איסור מפורש על הצבת הדגלון, אך עם זאת "ברור שכשעובדת שומעת שראש העיר רואה במעשיה טעם לפגם היא תתייחס לכך כאל הוראה מחייבת ותחשוש להמשך העסקתה אם לא תציית לה".
האגודה מביעה את עמדתה שלפיה לראש העיר אין כלל סמכות להורות על הסרת הדגלון, ואף מציינת במפורש שהיא נעשית בניגוד לדין: "תמוה מדוע מלכתחילה הסוגיה הופנתה אלייך. ראש הרשות המקומית אינו המעסיק של עובדי הרשות ואין הוא מוסמך לקבוע את תנאי ההעסקה שלהם או להטיל מגבלות על העובדים. לגופו של עניין, עמדתך מגבילה ללא הצדקה את חופש הביטוי של עובדי ציבור ואת הזכות לביטוי של זהות אישית, ובכך היא סותרת את הדין".
רוצים להישאר מעודכנים?
האגודה מצטטת את התקדימים המשפטיים בעניין הגבלת חופש הביטוי של עובדי ציבור ומסבירה מתי הוא מותר – במקרים של ביקורת פומבית על מדיניות הממשלה או הרשות הציבורית או במקרה של התבטאות מפלגתית. האגודה מציינת שבעניין הספרנית לא מדובר באף אחד מהמקרים: "נהפוך הוא, העמדה שמבטאת העובדת בהצבת הדגלון עולה בקנה אחד עם מדיניותה של עיריית חיפה ועם חובתה לתמוך במאבק לשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב ולהתנגד לגילויי הומופוביה. רק לפני שלושה שבועות עיטר דגל גאווה ענק את בניין העירייה לכל אורכו. גם השנה העירייה נתנה חסות למצעד הגאווה ומימנה אותו, ואת עצמך השתתפת במצעד והעלית פוסט בדף הפייסבוק הרשמי שלך שאומר 'ואהבת לרעך (גם אם הוא לא) כמוך' בצירוף אימוג'י של דגל הגאווה".
האגודה דוחה מכל וכל את הנימוק של קליש רותם לצורך להסיר את הדגלון: "חמור במיוחד בהקשר זה הנימוק שהעלית, שלפיו 'בביתנו הפרטי מותר לנו לעשות ככל שנחפוץ, ואילו במקום עבודה ציבורי שנותן שירות לקהל רחב עלול להיות בזה טעם לפגם'. למרבה הצער, הדבר מזכיר התבטאויות הומופוביות שלפיהן הומואים רשאים לעשות ככל העולה על רוחם בחדר המיטות שלהם בצנעת הפרט, אך אין הצדקה שיבטאו את נטייתם המינית במרחב הציבורי".
האגודה חותמת את המכתב בדרישה: "נבקשך להודיע ללא דיחוי למנהלת המחלקה לספריות שאת חוזרת בך מהעמדה שהבעת בעניין זה".
לא תומך בקליש, חושב שהיא לא מתאימה לתפקיד וחובה להחליפה בעתיד אבל מחזק אותה נגד הקהילה הלהטבית המיליטנטית
לכל אחד מגיע שיוויון זכויות וחובות.
אבל הלהטבים מתנהגים בצורה תוקפנית, דורסנית ומשוכנעים שהם סרגל המידות האנושי.
כל מי שלא תומך בהם ללא סייג, הוא בבחינת הומופוב.
אין מקום לדגל להטבי בספרייה העירונית כמו שלא הייתי רוצה לראות שם קופת צדקה לביאת המשיח או את דגל פלסטין.
הספרייה ממומנת מכספי התושבים, המרחב הוא לא פרטי של הספרנית אלא נועד לשימושה הסביר.
אני גם חושב שאפשר לתמוך רעיונית בזכויות הלהטבים בלי לממן להם את מצעד הגאווה. הכסף מוטב יושקע בדברים חשובים יותר כמו בניכוש צמחיה יבשה לצורך מניעת חלילה שריפת בתים.
שבת שלום.
אבי גרין
ולקיחת ילד בגיל מאמו-כדי לשמש ליצן קטן של שני אנשים בוגרים שהם לא היו מספיק בוגרים כמו כול זוג להתחתן עם אישה ולעבור אתה את כל הויא דלרוזה [דרך הייסורים] שכל זוג עובר…כדי בסופו של דבר לזכות לילד….הם עשו קיצור דרך בנו חיים של כאילו כזה וכזה כזה….שהוא טרם יכול להגיד לא/כן…."עמדתך מגבילה ללא הצדקה את"חופש הביטוי של עובדי ציבור"…המעשה הזה לא מגביל אלא חוסם לנצח את חופש הביטוי של ילד חסר ישע…למה? כי ילדות יש אחת…אפרופו ילדות יש אחת: כילד שהתגלגל בהרבה ידיים וגם אצל הוריו וגם ברחובות. אני זוכר את עצמי כילד יושב על סלע בגינה-אישה אחת שראתה שאני עצוב נגשה אלי והתעניינה-מאז הייתי בא אליהם [שכנים לא רחוק] כשגדלתי זה…כשילד גודל הוא כבר לא יכול לקבל את אותו תשומת לב…זה קצת מסובך. ילדות א"א להחזיר…ילד לא צריך לגדול ב"כאילו כזה" הורים רבים הם אסון?…זה לא תירוץ כדי להוציא ילד מאמו! זה תירוץ כדי לספק לעצמם צעצוע. אבל ילד הוא לא צעצוע של אף אחד. אז די עם זה….
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אלו שמפגינים תומכים גם במי שרוצה להציג בספריה כרזה של המשיח, נחמן מאומן, החזית לשחרור פלסטין או חיזבאללה? איפה הגבול?
נמאס כבר מהצביעות הלהטבית
אם אשים דגל של אנרכיסטים גם זה חופש הביטוי?
אם אשים דגל קומוניסטי גם זה חופש הביטוי?
אם אשים דגל אירן גם זה חופש הביטוי?
חלאס להשליט את עצמכם עלינו
המרחב הציבורי לא צריך לכלול שום דבר כזה.
ספריעה ציבורית היא לא מקום פרטי שלכם.
כתושב דגלון של להטב פוגע ברגשותיי שהוא מונח על שולחן עובד ציבור
למה אף אחד לא חושב על כלל הציבור?
תתארו לכם מצב הפוך שכל פקיד יניח על השולחן דגל של הומופוב? או של כפייה דתית כלשהי?
שכל אחד יחיה את חייו בביתו,בציבור יש נורמות וצריך לציית להן.
החלטתה של קאליש נכונה וצודקת!
יש ללהטבים בעיקר הרבה כח בתקשורת..שימו לב לכמות הידיעות בנושא הזה
בציבור הם תופסים חלק זניח ונתפסים כשולי החברה.
הציבור בישראל מכיל ומוכן להקשיב לקיפוח או לאי צדק של מגזרים או אנשים שטוענים לקיפוח אבל הציבור גם לא טיפש וברור שהידיעות הללו לא מידתיות ויש ללהטבים הרבה "נציגים" ועושי דברם בקרב בעיתונאים
להעיף את מרצ מהקואליציה
ידיעה ראשית כי הגיעו 12 איש בתמונה לעמוד מול העירייה
כמובן מאורגנים על ידי פוליטיקאים שקיבלו רק מושב אחד במועצה במר"צ
זה אחרי ש-10 שנים לא קיבלו אפילו מושב אחד ובטעות אזרחי חיפה הצביעו לדב חיון
הבנאדם תגרן מקצועי רודף כותרות הוא והפודל שלו הילד להט
אם לקליש יש שכל להוציא את מרצ הם פועלים כמו אופוזיציה בתוך הקואליציה
האירוניה הו האירוניה
איזה צבועים. הם טוענים שראש עיריית חיפה לא צריכה לבטא דעות שלא עולות בקנה אחד עם דעתם בגלל שזה פוגע בחופש הביטוי
אלעד ברוך
נמאס כבר מההפגנות האלה, הם לא מעניינות אף אחד.
משגעים את השכל לכל המדינה וגם לראש העיר.
אריק גבע
תומך במלוא מובן המילה בהחלטה של קליש. הכפיה הלהטביסטית אינה אלא דגל וקרדום שהם חופרים בו על מנת לדכא את הצורך החברתי לחיים נומטיבים המוכרים לכולנו עד היום. המליטנטים הפועלים במחסה של "מסכנים" אינם אלא פרובוקטורים המעלים בפנינו את העידן "החדש" שהם רוצים להכיר בו וכופים עלינו, לא אחת, את הצורך בלהכיר בו. אני מאמין שאם היה שמץ קטן שהוא של דגל בכפיה דתית או עדתית על השולחן של הספרנית וכבוד ראש העיר עינת קלשי היתה מבקשת להסיר אותו – אף אחד לא היה מתנגד (חוץ מאלו שזה מפריע להם) וגם לא היו מפגינים כי כפיה דתית הוגדרה כאקט אקטיבי פוגעני אבל כפיה להטביסטית עדיין נחשבת כחלק בלתי נפרד מהצורך של החברה להכיל את החלש. הם לא חלשים!!! אלא ההיפך, הם חיילים מאוחדים הפועלים לצורך השגת מטרה גם אם זה פוגע בשאר האוכלוסיה, זה לא מעניין אותם! הם "מסכנים" וזהו!! לא יתכן שנגיע לתקופה שבה יכפו עלינו דברים שלא רצוניים מבחינתנו. ההכרה במושג המשפחה המסורתי אינו דבר שניתן להקל ראש בו. במידה ואתה מעוניין לשנות – עשה ואל תכפה עצמך עלינו. אני משלם מיסים ומעוניין שהעיר שבה אני גר לא תייצג אף עמדה שהיא. זו אכן כפיה להטביסטית וראש העיר פעלה כראוי בדרישה שלה.