המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) להערות הציבור את תוצאות השלב הראשון של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שביצע עבורו ד"ר אלי שטרן, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "ממצאי הסקר מצביעים על כך שבמצב הנוכחי, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות".
סקרי סיכונים מצרפיים אזוריים נעשו עד היום בעולם רק במקרים בודדים. המשרד בחר לבצע סקר זה כשכבת הגנה נוספת לאוכלוסייה באזור מפרץ חיפה, וזאת לנוכח קיומו של צבר מפעלים משמעותי באזור. כעת פנה המשרד אל הציבור ואל הרשויות המקומיות באזור כדי שיעבירו את הערותיהם לעניין הסקר וממצאיו.
לצדו של ד"ר שטרן לקחו חלק בסקר ארבע חברות ייעוץ המתמחות בהערכות סיכונים. הסקר בוצע בהתאם למתודולוגיות הערכות סיכונים המקובלות בעולם, תוך קביעת ספי חשיפה מחמירים יותר מן המקובל בעולם, במטרה לתת הגנה טובה יותר לציבור.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הגם שנמצא כי לא קיים סיכון מצרפי שאינו קביל במפרץ, בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול בכמה דרכים, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים היא גבוהה יחסית.
אזור מפרץ חיפה מתאפיין בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. האזור כולל כ-60 מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים שבהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים. לנוכח ריכוז זה של פעילות תעשייתית קידם המשרד להגנת הסביבה סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שמטרתו היא להעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה המצויה בקרבת המפעלים על מנת להפחית סיכוני חומרים מסוכנים במפרץ. הכנת הסקר אף עוגנה בהחלטת ממשלה בנושא, והיא מעדכנת סקר שנעשה לפני 20 שנה על ידי חברת TNO ההולנדית.
השלב הראשון של הסקר החדש התייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים ובחן כ-1,500 מקורות סיכון. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי מתוצאות השלב הראשון של הסקר עולה כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים (שימוש או ייעוד המשמש לשהיית אוכלוסייה, לרבות מגורים ומתחמי מסחר, משרדים ובילוי) שנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בין לאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה כדוגמת הולנד ואנגליה.
"תוצאות אלה משקפות את יישום הדרישות של המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים ומגורמי הסיכון השונים לאורך השנים, ובעיקר את יישום מדיניות מרחקי הפרדה ותנאים שוטפים בהיתרי הרעלים של המפעלים", נמסר מהמשרד.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ד"ר אלי שטרן מי שילם לך כדי שתעשה את המחקר. ד"ר אלי אולי תבוא לגור בשכנות לבז"ן למשך שנה .ואם אפשר שגם בני מפחתך הקרובים יהיו איתך.
בעל המאה הוא בעל הדעה
כסף כסף כסף
סאמך
עוד פעם מנסים להוליך הציבור שולל כמו במקרה של מיכל האמוניה על ידי ה"מומחה" של משרד הסביבה, שאינו לוקח כל אחראיות על פרסומיו. עבודת זרחעתחול בעיניים של מנהלי משרד הרס הסביבה. הדוח בלתי מקצועי ומטפל בסיכונים מחומ"ס באופן בלתי מקצועי וחלקי ביותר. תגובה מנומקת בהכנה לקראת המועד שביקש המשרד להגשת הערות הציבור. זה בדיוק כמו אותה בת יענה המכניסה ראשה באדמה ואומרת שזה חושך. למה מנסים לרמות אותנו הציבור, ממש כמו בזן שטוענים לאיכות אוויר טוב מאשרבאירוה.למי יש אינטרס במשרד להוליכנו שולל? הציבור של מחוז חיפה לפחות לא שוכח ולא סולח.
מוטי
הטענה היא כי " לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות". אולם אם אכן סקרי סיכונים מצרפיים אזוריים נעשו עד היום בעולם רק במקרים בודדים, אז מה בכלל פירוש המונח "קביל במדינות המפותחות"? איזה מדינות מפותחות? מה הקריטריון לקביל? האם הכוונה שרמת הסיכון דומה למה שנמצא בסקרים המצרפיים הבודדים שבוצעו? ואם היא דומה, למה זה צריך להיות קביל עלינו? בקיצור, מעורר תהיה…