כחמישית מהמתבגרים סובלים מאנמיה ומחסר ברזל

מחקר מקיף שערך צוות של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, שבמסגרתו נותחו תוצאות בדיקות דם בקרב יותר מ־22,000 מתבגרים, חושף כי 18.45 אחוז מהנבדקים, בעיקר בנות, סובלים מחסר בברזל או מאנמיה.

בתקופת ההתבגרות יש סיכון להתפתחות של אנמיה על רקע תזונתי. תקופה זו מאופיינת בגדילה ובצמיחה מהירות, בתזונה לקויה המבוססת על מזון מעובד או על מזון מהיר ולחילופין על צמחונות או על טבעונות, בנטייה להשמנה, בעיסוק מוגבר בספורט ובדימום וסתי – שכולם מהווים גורמים אשר תורמים לשיעור גבוה של מחסור בברזל ואנמיה בגיל ההתבגרות.

על רקע זה בדקו ד”ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה במרכז לבריאות הילד של הכללית בחיפה, וד”ר גלית קוניק גולדז’ק, מנהלת השירות לתזונה ודיאטה של הכללית במחוז, את היקף הבעיה במחוז. תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב עת בין לאומי לדם וללימפה, מתבססות על מחקר חתך תצפיתי שנעשה בקרב מתבגרים בגילאים 18-11 המשתייכים למחוז חיפה וגליל מערבי של הכללית, אשר עברו בדיקות דם במהלך שנת 2014.

בדיקות הדם נבדקו לנוכחות של חסר ברזל (פריטין נמוך מ־20 נ”ג למ”ל) או אנמיה (המוגלובין נמוך מ־12 אחוז לגרם). מתוך 22,310 מתבגרים שנבדקו, 4,116 (18.45 אחוז) הדגימו חסר ברזל או אנמיה ועמדו בקריטריונים שנדרשו כדי להיכלל במחקר. מתוך אלה, 14.8 אחוז היו בנים ו־85.2 אחוז היו בנות. 2,964 מתבגרים (13.2 אחוז) היו אנמיים עם המוגלובין נמוך מ־12 אחוז לגרם, כאשר הממוצע שלהם היה 11.27 אחוז לגרם. ל־1,152 מתבגרים (5.16 אחוזים) היו ערכי המוגלובין תקינים אך רמות פריטין (מחסני הברזל) נמוכות של פחות מ־20 נ”ג למ”ל, כאשר הממוצע שלהם היה 14.31 נ”ג למ”ל.

ערכי ההמוגלובין הממוצעים היו הנמוכים ביותר בקרב מתבגרים בקבוצות 15.5-12.5 ו־17-15.5. כמו כן היתה התאמה מובהקת בין חומרת האנמיה למינו של המתבגר, כאשר במתבגרות היו ערכי המוגלובין נמוכים יותר. גם ברמות הפריטין היתה התאמה מובהקת למינו של המתבגר (גבוהות יותר בקרב בנים) ולגילו (נמוכות בגילאים מבוגרים יותר).

מסקנתם של החוקרים היא שחסר ברזל ואנמיה הן תופעות שכיחות בקרב מתבגרים ועלולות להיות להן השלכות בריאותיות, ולכן בגיל בעייתי זה יש למנוע ולגלות אותן בהקדם.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

ד”ר חיימי: “ניתן לראות אנמיה של חסר ברזל בתקופת הילדות, בעיקר בתינוקות שניזונים מחלב פרה. הפיק השני הוא תקופת ההתבגרות, שגם בה יש סיכון להתפתחות אנמיה על רקע תזונתי. תקופה זו מאופיינת בגדילה, בצמיחה מהירה לגובה ובבניית שריר. לברזל יש חשיבות רבה לתפקוד הגוף, הן כמרכיב חשוב של ההמוגלובין שהוא החלבון הנושא את החמצן בדם, והן לתהליכים מטבוליים ואנזימטיים שונים, כולל במוח. לכן, גם כאשר רמת ההמוגלובין היא תקינה ולא נגרמה עדין אנמיה, חסר ברזל לכשעצמו יכול להתבטא בעייפות ובקשיי ריכוז וחשיבה, עם השלכות על ההישגים בלימודים, עם שינויים במצב הרוח ועם קשיי זיכרון. כמו כן עלולה להיות פגיעה בכושר הגופני המקסימלי”.

לדבריו של ד”ר חיימי, “לכל אלה ייתכנו השלכות משמעותיות בתקופת גיל ההתבגרות, שהוא גיל שבו יש גם כך תנודות רגשיות, צורך להתמודד באופן אינטנסיבי עם מערכת הלימודים, שינויים בדימוי הגוף ואתגרים חברתיים. אנמיה קלה עשויה להיות לא מורגשת, אך עם ההחמרה בה ניתן יהיה לזהות לעתים מאפיינים ייחודיים לאנמיה מחוסר ברזל, כמו פצעים בחלל הפה וסדקת השפתיים (כיילוזיס), חריצים קטנים בזוויות הפה וקעירות הציפורניים (קוילוניכיה), יובש בעור ובשיער וכן תסמונת פיקה (חשק לאכול מוצרים שאינם מזון כדוגמת קרח, נייר או חימר). חומרת התסמינים תלויה גם בקצב התפתחות האנמיה – כאשר היא מופיעה בהדרגה מפתח הגוף מנגנוני פיצוי שמפחיתים את התסמינים. כאשר המצב הולך ומחמיר עלולים להופיע תסמינים כמו עייפות עד כדי עילפון, סחרחורות, כאבי ראש, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה במאמץ, וכשהמצב מחמיר עוד יותר יופיעו אלה גם במנוחה, נוסף על חיוורון. במקרים קיצוניים, רמות ברזל נמוכות מאוד, שאינן מספקות את החמצן הדרוש לאיברים חיוניים, עלולות לדרדר את הגוף למצב של שבץ מוחי או אף התקף לב”.