מאות מתושבי חיפה השתתפו ביום שישי בתפילת קבלת שבת גאווה שהתקיימה בבית הכנסת הרפורמי "אהל אברהם" במרכז החינוך ליאו באק. את שבת הגאווה ארגנה הקומונה החיפאית תל"ם של תנועת הנוער הרפורמית בישראל בשיתוף עם קהילת אהל אברהם. במהלך התפילות נאמרה ברכה מיוחדת ליציאה מהארון. יצוין כי ביום שישי ישתתפו חברי קהילת ליאו באק במצעד הגאווה.
הרבה נעמה דפני קלן מקהילת אהל אברהם: "אנחנו אחת מהקהילות הראשונות בארץ שהחלה לחגוג שבת גאווה כבר לפני שמונה שנים. יום יבוא בעזרת השם ולא נצטרך לציין במיוחד את שבת הגאווה או לקיים מצעד גאווה, אבל עד שהרגע הזה יגיע ייקח זמן".
מה מיוחד בשבת גאווה בהשוואה לשבתות אחרות?
"שבת גאווה היא אחד מהשיאים של השנה ומהרגעים עם הכי הרבה קדושה בבית הכנסת שלנו. יש אנשים שבשבילם זהו טקס היציאה מהארון שלהם, אין להם טקס אחר. לבית הכנסת באים מבוגרים ובני נוער שיוצאים מהארון. יש אנשים שבאים בכל שנה לטקס ואומרים 'אני יוצא מהארון בכל שנה מחדש כי בכל פעם אני צריך לספר על כך לעוד מישהו'. יש כאלה שאומרים את הברכה הזו רק פעם אחת בחיים, ובשבילם זהו רגע מכונן. כשאנשים מברכים אין עין אחת שנשארת יבשה. זה אירוע שיש בו עוצמה אדירה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה שונה מבחינת ניהול התפילה בקבלת השבת הזו?
"אנחנו מוסיפים לתפילות טקסטים אלטרנטיביים ומשנים קצת את הטקסטים הרגילים. השיא של הערב הוא הברכה ליציאה מהארון, ומברך אותה כל מי שרוצה. ברגע המתאים פותחים את ארון הקודש, כל הקהל נעמד על רגליו והמברכים אומרים ברכה שלקוחה מתוך סידור שנכתב בקהילה הגאה בסן פרנסיסקו. למעשה מה שאנחנו אומרים זה את הפירוש שנתן רבי נתן מנעמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, לצו שבו אלוהים אומר לאברהם 'לך לך', כאשר הכוונה היא לא רק 'לך ממקום גיאוגרפי אחד לשני' אלא 'לך לך אל עצמך'. בעצם אנחנו מברכים על האומץ להגיד 'אני הוא מי שאני, ואני הולך לחיות את חיי באמת וביושרה פנימית'. זאת המצווה, והקהילה כולה עונה אמן".
לדבריה של דפני קלן, אחד מהדברים החשובים לקהילה בשבת הזו הוא "להעביר את המסר שהיהדות שאנחנו מייצגים פתוחה עבור כל אדם שנברא בצלם אלוהים. הקהילה שלנו היא פתוחה ומכילה, ואנחנו שמחים בגיוון האנושי. עד שיהיה ברור לכולם שכל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה ולקחת חלק פעיל בחיים היהודיים, נמשיך לעשות שבתות גאווה".
נעמי חובב משרתת בשנת שירות בתנועת הנוער תל"ם ופעילה בבית הקהילות – המרכז של הקהילה הגאה בחיפה. "בדרשה שנשאתי בשבת גאווה קראתי להפוך את דגל הגאווה לציצית ברוח המפטיר של הפרשה", היא אומרת, "הכוונה שלי היא שצריך להתייחס לדגל הגאווה כציצית המודרנית כי הוא מסמל את השילוב ואת האיזון בין האמונה באל לבין האמונה באדם, בין האמונה שאפשר לעשות משהו ולהגיע ליעדים לבין הכרה במציאות שהיא יותר קשה".
חתול רחוב
הם עושים מהדת היהודית צחוק
פסיכולוג או פסיכיאטר בלי לוג
אני כל כך חשוך שאני בטוח שאני לא.
קצת בריאות נפשית תעזור גם לי. ובטח גם למי שצריך את זה במיוחד.
במקום לעזור להם להתמודד עם בעייתם (שאגב היא לא באשמתם חלילה). מנציחים עליהם את הבעיה ועוד דורשים מהם חברתית לספר זאת לכולם בגאווה.
יום יבוא והאמת תדבר בעד עצמה.