כ-150 אנשים השתתפו היום (שישי) בצעדת השרמוטות בחיפה, שהתקיימה לראשונה בשכונת הדר. הצעדה נערכה בחסות ארגון כולן וביוזמתן של כמה פעילות חברתיות, שמימנו את הכנת השלטים והחולצות ואת האמבולנס שליווה אותה.
בניגוד לשנתיים הקודמות, שבהן הצעדה התקיימה במרכז כרמל בהשתתפותם של כמה עשרות צועדים בלבד, הפעם לקח בה חלק מספר גדול של משתתפים, ובהם אנשי הארגונים עומדים ביחד והמאבק הסוציאליסטי. הצעדה יצאה מרחבת בית הקרנות ועברה ברחובות הרצל והחלוץ. הצועדים צעקו סיסמאות כמו "שום גבר הוא לא הזמנה לאונס", "במדינה של אנסים – אינתיפאדה של נשים", "הגוף שלי הוא רק שלי", "השרמוטות לא שקופות, הן עושות מהפיכות", "הדם שלי אינו הפקר, איפה איפה השוטר?" ו"הגברים הם לא חיות, על היצרים אפשר לשלוט".
ברחבת מלון תיאודור קיימו המשתתפים טקס לזכרן של 13 הנשים שנרצחו במהלך השנה. בסיומו של הטקס צעקו המשתתפים במשך דקה באקט שסימל את זעקתן של הנשים שנרצחו. לאחר מכן נמשכה הצעדה עד לגן הזיכרון, שם הוקמה במה פתוחה.
משתתפי צעדת השרמוטות (צילום: אלה אהרונוב)
רוצים להישאר מעודכנים?
הילה אסיה, רכזת בית הקהילות: "נמאס לי לשמוע על עוד לסבית שלא יכולה לאסוף את הבת שלה מהלימודים כי הממשלה לא מכירה בהורות שלה, נמאס לי מנער שמרביצים לו בבית ספר כי הוא הומו. לכן אני מזמינה את כולם למצעד הגאווה שבוע הבא".
יערה אבני, ממארגנות הצעדה: "אני צועדת בגלל שכמתבגרת חשבתי שאני אשמה בכך שיצאתי לבלות מאוחר בלילה. כולם סיפרו לי על זאב ביער, אבל אף אחד לא סיפר לי שזה יכול להיות אדם שמוכר לקורבן. 'שרמוטה' קראו לי, אבל השרמוטה לא שותקת יותר. המיניות שלי לא עניינכם. השרמוטה צועדת עם עוד אלפי שרמוטות ברחבי העולם וצועקת בכל הכוח. לא נשברתי והצלחתי לארגן את הצעדה הזאת כי אין לנו ברירה אחרת".
אביה באבא חזן, גם היא ממארגנות הצעדה: "הייתי ילדה שרקדה בלט עם חיוך גדול עד שהוא הגיע והוריד לי את החיוך. הוא בחר לפלוש אל הגוף שלי. אנחנו כאן כי הם אלה שבחרו, לא אנחנו, להיות חלק מזה. הדרך לנפץ את זה היא ללמד לבחור אחרת, להקשיב למה שנעים לי ולמה שלא נעים לי, ולשנות את החברה הפטריאכלית והלא שוויונית. הייתי כבר בהרבה צעדות, וזאת הצעדה האישית ביותר שבה השתתפתי".
נסרין שחאדה מארגון עומדות ביחד: "אנחנו נפגשות פה, בצעדה השלישית בחיפה, כדי לצעוק שנמאס לנו. נגמרו הזמנים שבהם הממשלה התעלמה מאיתנו והפקירה אותנו. השבוע זכתה דלאל דאוד לחופש אחרי 18 שנה. היא הורשעה ברצח בעלה למרות שהגישה נגדו 26 תלונות במשטרה שלא זכו לטיפול ולמרות שאחרי שהמשטרה לא הגנה עליה היא הוחזרה לבעלה. השבוע הזה הוא גם שבוע שבו ילדה קטנה חפה מפשע נאנסה. במקום לדאוג למקרה הנוראי הזה, חלק מהאנשים בחרו להסית לגזענות ולשנאה. מחר ישכחו מאיתנו שוב, אבל אנחנו לא נשכח ולא נשתוק יותר. נעמוד מול האלימות הזאת ונדרוש את הזכויות שלנו עד שנקבל אותן. למשטרה ולממשלה – לא ניתן לכן להמשיך בשקרים שלכן. הצעדה מעוררת אצלי ואצל חברותי הפלסטיניות תגובות מעורבות בגלל שמה, אבל אנחנו זוכרות שאנחנו לא סמרטוט של אף אחד. נמשיך למלא את הרחובות, לדרוש את זכויותינו ולעשות מהפיכות עד שנגיע למציאות של שוויון וכבוד".
השופט
אין לכם בושה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
למה שהייה לנו?. לאונסים צריכה להיות בושה… , יש להם?
לילית
למה שהייה לנו?. לאונסים ותוקפים ותוקפים מילולית צריכה להיות בושה… יש להם?
חזרו לרחוב העצמאות
נוסטלגיה ל"גברות" שעמדו בעצמאות פינת פלמר בשנות ה70 וה80
דניאל קאהן
השרמוטות כשמן כן הן שרמוטות לא צריך להיתיחס להן יתר על המידה.מה שכן חשוב לציין אלימות היא אלימות לא משנה מאיזה מגזר וזה יש לסרס ומייד.יש להיתיחס לכל אדם בכבוד גם אם אין הסכמה על דרכו.
יש חדשות בחיפה!
פסטיבל זבל לאילו שנמלטו מלבנון וסוריה לכאן בעקבות מלחמת האזרחים הלבנונית הראשונה ל״פלסטין״, שכלל לא הייתה קיימת. אחר כך התערוכה ל-1948 שארגן המוזיאון לתולדות חיפה, שהציגה את ערבי העיר כקורבנות אלימותם של היהודים הציוניים, מבלי לספר את הסיפור ההיסטורי האמיתי והייחודי של חיפה! תיאטרון ערבי ופסטיבל ״תרבות פלשתינית״ המעלים מופעים הקשורים לטרוריסטים ערבים- במקביל ביקור בבתים פלסטיניים נטושים של אלה שגורשו בנכבה! חוץ מזה שלא הייתה תרבות פלדתינית כי מעולם לא התקיימה פלשתין, כי זה היה שטח מנדט בריטי שנשא את השם ״פלשתינה-ארץ ישראל״ והאוכלוסייה הייתה: לא רק ערבים נוצרים ומוסלמים אלא גם יהודים, כך שהשקר על זהות לאומית פלשתינית ערבית, עתיקת הימים, פורחת בחיפה ביחד עם מצעד השמוטות . איזה חדשות יש בחיפה. נחכה ליום שישי הבא: לפסטיבל החזיות ותחתונים המונפים ברוח.
ליש חדשות
הפלסטינים שלטו בעצמם על עצמם תחת שלטון דאהר אל עומר אז אל תבלבל את המוח
מנה
הן נראו כמו חבורת זונות בלי שכל.
אזרח
לא מעניין…. אמא שלי לא צעדה שם.
דהאר אל עומר, חי במאה ה-18. פלשתינה -ארץ ישראל הוקמה במאה ה-19
ליש חדשות מעודכן: דהאר אל עומר היה בדואי, עם כל הכבוד לו. ומגיע לו באמת כבוד. אל תזייף את ההיסטוריה.