בתי הספר בחיפה התבקשו להעביר למשרד החינוך עד ליום ראשון רשימה של תלמידים בסיכון לקראת החופש הגדול. עוד התבקשו המורים לציין את המענים שיש לכל תלמיד כזה, מי מטפל בהם, אם הם זקוקים להשגחה ואם הם נמצאים בקשר עם מטפל רגשי.
המחוז מבקש לדעת אם יש מישהו מבית הספר שיהיה בקשר עם אותם התלמידים בתקופת החופשה וישוחח איתם ועם הוריהם אחת לשבוע, אם לאותם ילדים יהיו קשרים חברתיים בחופש, אם נבנתה להם תוכנית מוגנות ואם יש מספרי טלפונים שההורים יכולים להתקשר אליהם בעת מצוקה. המורים התבקשו לציין שמות של ילדים שאין לקשייהם שום מענה ולפרט את הסיבות המדאיגות.
באגרת שכתבה היועצת ומדריכת החירום במחוז סימה דהאן ליועצות הפסיכולוגיות נכתב בין השאר: "אנחנו יוצאים לחופשת הקיץ לאחר שנה של עבודה קשה. כולנו מצפים למנוחה, לרוגע ולנופש, ואלו מגיעים לנו בזכות. לצד הציפייה וההתרגשות קיימת עננה קטנה לגבי תלמידים שהדאיגו אותנו במשך השנה, אלה שהעורף המשפחתי שלהם אינו חזק דיו ואולי אפילו לא קיים, או אלה הנמצאים במשבר אישי. אתם אולי תוהים לא פעם כיצד יעברו הם את החופשה הארוכה, שבמקרים מסוימים עלולה להיות מלווה גם בתחושה של בדידות, היעדר השייכות או חוסר אונים, וזאת גם ללא התרחשותם של מצבי משבר או אירועי חירום חריגים".
דהאן ציינה כי מחקרים עדכניים מצביעים על כך שמחוות קטנות של התעניינות אכפתיות אמיתית ועידוד "עושים את ההבדל ולעתים אף משנים מסלול חיים של אדם במצוקה".
מרכזת הפיקוח על הייעוץ במחוז שולמית מנור מסרה בתגובה ל"כלבו – חיפה והצפון": "אנחנו יודעים שבזמן החופש ילדים נתונים בסיכון של מצבים כמו אובדנות וקשיים נוספים. אנחנו רוצים לוודא שהם שמורים, שיש מי שמשגיח עליהם, שיש להם תוכנית לקיץ ושאנחנו יודעים שהם בידיים טובות ושיחזרו אלינו בשנה הבאה בריאים ושלמים. זו גם הזדמנות לכל בית ספר לשבת רגע לפני שהילדים יוצאים לחופשה ולארגן לעצמו רשימה של כל התלמידים שמצבם מעורר דאגה, ולשאול את עצמם מי בעצם מטפל בילד. בכל מקרה של משבר, שנקווה שלא יקרה, אנחנו כמחוז נהיה מעורבים".
חיפאי שאכפת לו
מה זה הרשימות הללו סה פשוט בניגוד לחוק.
ממתי רשויות אוספות חומר על אזרחים מי עושה שימוש בחןמרים הללו. איך ידאגו לחסיון של הילד. בקיצור החלטה רשלנית לעניות דעתי גם מסוכנת לעתיד הילד.