ראש העיר הבטיחה שדה תעופה, ולמדינה זה יעלה מיליארדים

"יש לי חלום, שדה תעופה קטן שמחבר את חיפה עם אירופה – וינה, רומא, בודפשט. נכון להיום המטוסים בנמל התעופה בעיר יכולים להגיע רק עד אתונה" – כך אמרה ראש העיר עינת קליש רותם בקמפיין הבחירות שלה. "כשאהיה ראש עיר אדאג לשדה תעופה בין לאומי קטן בחיפה, כמו באיים של יוון", היא הוסיפה, אך הבטחת הבחירות הזו מתנגשת עם התוכנית שקיימת זה יותר מעשור, שמהווה חלק מתוכנית לאומית לרפורמה בנמלים ושהושלמה בחלקה – הקמת נמל המפרץ החדש. הארכת מסלול שדה התעופה לכיוון הים מתנגשת עם תוכניות הנמל שנמצא כעת בבנייה.

לפני כחודש הגישה קליש רותם ערר לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – חיפה על אישור תוכנית הנמל, ובו ביקשה לעצור את קידום הפרויקט הלאומי בשל רצונה לקדם הקמת שדה תעופה בין לאומי בעיר. הקמתו של הנמל החלה ב-2015 והוא מהווה חלק מהרפורמה לקידום התחרות בנמלים שאושרה בממשלה, בעקבות אימוץ את המלצות ועדת יוקר המחיה בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג. שינוי תוכניות הנמל, שהושקעו בו ארבעה מיליארד שקל וחלקו כבר נבנה, יוביל לדחיית השלמתו, שמתוכנת ל-2021. עיכוב הפעלתו של הנמל תעלה למדינה מאות מיליוני דולרים, לצד תשלומי פיצויים לחברה הסינית SIPG שזכתה במכרז על תפעולו. בהחלטה שקדמה לערר, שניתנה על ידי ועדת המשנה לוועדה המחוזית – חיפה ודחתה את התנגדות העירייה, נכתב כי "התוכנית עוסקת בתשתית בעלת חשיבות לאומית, אשר פיתוחה בוצע מכוח תוכנית מתאר ארצית תקפה".

זיכיון ל-25 שנה

לקליש רותם כראש העיר אמנם אין סמכויות לקדם תוכנית חלופית ולבטל את התוכנית הקיימת שאושרה בממשלה, אך ברשותה שלל דרכים עקיפות ויצירתיות להשפיע בפועל על עיכוב פרויקט הענק, ואולי אף למנוע את התקדמותו.

כך, הערר שהגישה העירייה מעכב את בניית תשתיות נמל המפרץ, ובמיוחד את המבנה המרכזי בו, שישמש מרכז ההפעלה שלו ושתכנונו הסתיים לפני כשנתיים. שטח הנמל גם אינו נמצא בסמכותה של עיריית חיפה והוא מוגדר "שטח גלילי", כלומר שטח שאינו בסמכות רשות מקומית. עם זאת, מכיוון שבבעלות העירייה אחוז בודד משטחו של הנמל, הדבר מאפשר לה להגיש ערר לוועדה המחוזית לתכנון – חיפה הכפופה למינהל התכנון במשרד האוצר, ובכך לעכב את היתרי הבנייה בשטחו. ההשפעה של אי מתן ההיתרים על העיכוב היא רבה אף יותר, משום שנכון לעכשיו SIPG הסינית אינה מוכנה לבנות את יסודות הבניינים, כך שגם שלב התשתיות מעוכב.

כלי משמעותי נוסף העומד לרשותה של קליש רותם במסגרת סמכותה כראש עיר, מלבד הערר שעשוי לגרום לעיכובים, הוא היתרים לבניית הצירים המובילים לנמל, שאותם מחויבת המדינה לספק בחוזה שלה עם המפעיל הסיני. צירים אלו, שאותם אמורה להקים החברה העירונית יפה נוף, כוללים את חיבורי הנמל, ובהם כבישים המגיעים אליו מכביש עוקף קריות (כביש 22) ומנהרת ענק המיועדת להעברת כלל התשתיות העיליות והצנרות למיקום תת קרקעי שאמור להבטיח יכולת שליטה וניהול לתשתיות.

לפי ההסכם בין החברה הסינית לחברת נמלי ישראל (חנ"י), הנמל צפוי להימסר עם סיום הקמתו ב-2021 לידי SIPG ל-25 שנה. ביוני 2018 כבר נמסרה לחברה הסינית יחידת שטח ראשונה בהיקף של כ-180 דונם, שבה מתוכננים להיבנות מבנים ותשתיות של תקשורת וחשמל בגובה של 2.5 מטרים מעל לפני הקרקע.

כל עיכוב שייווצר במסירת הנמל למפעילה יגרור עלויות נוספות למדינה, שעשויות להגיע לעשרות מיליוני שקלים על כל שנת עיכוב, וזאת נוסף על עלויות למשק כתוצאה מעיכוב הרפורמה, שנועדה ליצור תחרות בענף על ידי הקמת שני נמלים חדשים.

לפי ההסכם מול חברת נמלי ישראל, המפעילה הסינית תשקיע כ-1.5 מיליארד שקל בתשתיות שהיא בונה, תחזיק בזיכיון על הנמל למשך 25 שנה, ובסיומן יחזור הנמל למדינה. כלומר, מדובר בהשקעה שחוסכת למדינה עלויות הקמה רבות ומוחזרת אליה בסופו של דבר.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

השאיפה: טיסה מחיפה עד רומא

החלום שהציגה קליש רותם לבוחריה – שדה תעופה בין לאומי – נתקל בקשיים תכנוניים שאינם מתיישבים עם המציאות בשטח. לפי התנאים הקיימים כיום, שדה התעופה בחיפה יכול להפעיל טיסות בין לאומיות ליעדי אגן הים התיכון כמו קפריסין ואיי יוון, אך לא מעבר לכך. טיסות לאירופה אינן אפשריות, וגם תוכנית התשתית הלאומית (תת"ל 80) תאפשר את הארכות מסלול ההמראה והנחיתה ב-300 מטר בלבד, כך שאורכו יהיה 1,600 מטר. "זה יאפשר נחיתה של מטוסים גדולים יותר מאלה שמגיעים כיום, כאלו שיכולים להגיע אפילו עד איטליה", אומר בכיר בענף התעופה בישראל. אבל זה לא מספק את קליש רותם, שמבקשת להאריך את המסלול ל-2,400 מטר לפחות, כך שבשדה יתקיימו טיסות שיוכלו להגיע לרחבי אירופה.

קליש רותם סירבה להתייחס לפניות "TheMarker" לגבי תוכניות שדה התעופה וטענותיה כלפי נמל המפרץ. מהעירייה נמסר כי "היא מתנגדת להקמת שדה תעופה בין לאומי גדול משלים לנתב"ג בחיפה ופועלת להרחבת השדה הבין לאומי הקיים לרמת שדה אזורי בינוני-קטן". גם בקשתנו להבהרה בשאלה מהי הגדרת העירייה לשדה בינוני-קטן ומהו אורך מסלול ההמראה והנחיתה שאותו מעוניינת העירייה לקדם לא זכתה למענה.

על טענותיה של העירייה ניתן ללמוד מתוך הערר שאותו הגישה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה וחנ"י. "התוכנית בנוסחה הנוכחי מסכלת את ההיתכנות להארכת מסלול ההמראה בשדה התעופה חיפה", נכתב בערר, "תוכניות לנמל המפרץ קודמו בעבר על בסיס העדפה ברמה הלאומית לנמל על חשבון אפשרויות להרחבת שדה התעופה. עמדת העירייה היא כי יש לאפשר הרחבה מירבית של שדה התעופה, או לכל הפחות לא למנוע אפשרות עתידית להרחבת השדה, בוודאי לא לפני שמוצתה הבדיקה התכנונית המתבצעת בימים אלה (קרי הארכת המסלול ל-1,600 מטר)".

סיבות נוספות להתנגדות של העירייה הן סביבתיות, כוללות חיוב התקנת אמצעים ירוקים בנמל החדש והתנגדות לנמל הדלק המוקם בו. "העירייה משוכנעת שהמאמץ הוא ראוי וחשוב, ושחסימת האפשרות להארכת המסלול, בנתונים הידועים כיום על צורכי התעופה והתיירות, עלולה להיות בכייה לדורות", נכתב בערר.

עוד ציינה העירייה כי קיום שדה תעופה בסיווג 2, כלומר בין לאומי-אזורי, אינו מתאפשר עם מסלול באורך של 1,600 מטר וכי יש צורך במסלול של כ-2,400 מטר. "מסלול של 1,600 מטר לא יאפשר פעילות בין לאומית באמצעות המטוסים הרלוונטיים לפעילות זו, המצויים בשימוש חברות התעופה הישראליות וחברות החסך", נטען בערר.

מקורבים למשרד התחבורה מעריכים כי לקליש רותם אין היתכנות גבוהה לזכות בערר ושמטרתו העיקרית היא ליצור עיכובים ו"לתקוע מקלות בגלגלים".

יש סיכוי לשדה בין לאומי בחיפה?

ב-2017 בדק מינהל התכנון 22 אתרים ברחבי ישראל, ובהם חיפה, לצורך הקמת שדה משלים לנתב"ג, שיתאימו לתנועה של יותר מ-20 מיליון נוסעים בשנה, כפי שקיים בנתב"ג. בזמן הבדיקה, ההנחה היתה כי יש צורך בשטח מינימלי של 7,000 דונם. כיום גורמי המקצוע מעריכים כי יש צורך ב-10,000 דונם לפחות על מנת לעמוד בהיקף הנוסעים והטיסות. לצורך ההשוואה, שטחו של שדה התעופה הנוכחי הוא פחות מ-1,500 דונם. תנאי נוסף שהכרחי להקמת נמל תעופה בין לאומי הוא מסלול המראה באורך של שלושה ק"מ. כיום אורכו של המסלול בחיפה הוא 1,300 מטר בלבד והוא מאפשר שימוש במטוסים קלים בלבד. בפברואר 2017 חודשה תוכנית מ-2010 להארכת מסלול ההמראה והנחיתה בשדה חיפה בכ-300 מטר בלבד (לכ-1,600 מטר).

לדברי בכיר בענף, שדה תעופה אזורי הוא אינטרפטציה של העירייה ואינו מונח מקצועי: "שדה במסלול 2,400 מטר הוא בין לאומי, וככזה מחויב להיות מבוסס על טכנולוגיית מכשירים (טכנולוגיית נחיתה שלא מתבססת על ראיית הטייס – VFR), וזו אינה מתאפשרת במיקום זה סמוך לרכס הכרמל".

במסמך עמדה מקצועי שהעבירה רשות התעופה האזרחית (רת"א) למועצה הארצית לתכנון ובנייה באוגוסט 2017 בנוגע לחלופת שדה התעופה בחיפה כשדה תעופה משלים לנתב"ג, היא קבעה כי חלופת חיפה אינה מתאימה לדרישות הבסיסיות להפעלת שדה תעופה בין לאומי משלים לנתב"ג: "אי ההתאמה היא ברורה ובסיסית ואפילו לא מגבלתית. רת"א לא תוכל לאשר הפעלה כזו בבטחה ובצורה יעילה".

בימים אלה מקודמות במקביל שתי תוכניות יעדים להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג – ברמת דוד בעמק יזרעאל ובנבטים בדרום. מבחינת רת"א, שדה תעופה משלים לנתב"ג בחיפה אינו עומד על הפרק. בין השאר מסבירה רת"א כי לא ניתן יהיה להתקין בשדה חיפה מערכות עזר לטיסה לסיוע בנחיתה בכללי מכשירים (IFR), שכן הגבלות הבנייה סביב שדה התעופה אינן תומכות בהגנה על תהליכי נחיתה באמצעות מערכות נחיתה אוטומטיות.

"תכנון תהליכי נחיתה מחייבים נתיבי טיסה ארוכים לצורך ייצוב המטוס לקראת הירידה לקרקע. תכנון התהליך לפי אמות המידה המחייבות הוא טיסה נמוכה שנמצאת בקונפליקט עם רכס הכרמל. גם לו שונה כיוון המסלול כדי להרחיק את נתיב הנחיתה מדרום מרכס הכרמל, או אילו הוסט נתיב ההנמכה לכיוון המסלול מבלי להזיזן, היה הנתיב מצוי בקונפליקט עם המרחב האווירי של שדה התעופה הצבאי רמת דוד", נכתב במסמך העמדה.

לדברי בכיר בענף התעופה, באזור נמצאים מפעלי בז"ן שנחשבים ל"לפידים בוערים", ומבחינת בטיחות טיסה אי אפשר לטוס מעליהם בטיסות מכשירים אלא רק בטיסת ראייה, שמתבססת על ראייתו של הטייס ולא על מכשור, מכיוון שההפרדות הדרושות בין מטוס למכשול הן רחבות יותר בגלל רמת הדיוק. כמו כן, מסביר הבכיר, יש הבדלים ברוחב רצועת המסלול, כלומר השטח צריך להיות נקי לחלוטין משני צדי המסלול אם השדה משמש לטיסות IFR או VFR. "כל עוד השדה משמש לטיסות VFR, הרצועה הנדרשת היא צרה יותר. ברגע שעוברים ל-IFR היא צריכה להיות רחבה יותר וזה אומר שצריך להרוס את אזור התעשייה שם".

מנגד, המועצה האזורית עמק יזרעאל, שמתנגדת להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג ברמת דוד והיתה מעוניינת כי הוא יוקם בחיפה, מחזיקה בדוח שעליו היא שילמה 50,000 יורו ושאותו ערכה חברת ALG הספרדית בנובמבר 2017, אשר טוען כי קיימת היתכנות להקמת שדה בין לאומי בחיפה שמתאים להנחתה בטיסת מכשירים לטיסות בשני כיווני המסלול הראשי.

עוד מראה הדוח של ALG כי לעניין אורך המסלול הנדרש לנחיתה לא צפויה כל מגבלה אם אורכו יהיה 3,000 מטר. אורך כזה יאפשר פעילויות ללא מגבלות משמעותיות על טיסות נוסעים ועם איסורים מסוימים שיחולו רק על טיסות מטען.

"עברנו את נקודת האל חזור"

בינואר האחרון עלה נמל המפרץ לכותרות לאחר שנודע כי שר ההגנה האמריקאי ג'ון בולטון העלה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו את חששו מחדירת חברות סיניות לישראל. על כך צייצה קליש רותם בטוויטר: ״בדיוק בזמן. הנמל הסיני עוד לא נבנה. חיפה לא רוצה/לא צריכה אותו".

"ראש העיר הקודם יונה יהב פיתח מערכת יחסים ייחודית עם שנחאי, שממנה מגיעה SIPG", אומר מקור במשרד התחבורה, "הסינים מתייחסים לקשר הזה ברצינות, והוא שהביא אותם מלכתחילה להשקיע בחיפה ולא באשדוד הקרובה יותר לתל אביב. עיכוב בבניית הנמל יביא לבזבוז כספים במקביל לעיכובים שגם הם ימומנו מהקופה הציבורית". זאת, יש לציין, נוסף על ההשלכות הכלכליות של קנסות ופגיעה ביחסי המסחר עם סין.

לשאלה אם בכלל אפשרי לצאת מההסכם עם הסינים משיב בכיר לשעבר בענף הנמלים: "נראה שעברנו את נקודת האל חזור. המכרז נסגר לפני יותר משנתיים והנמל צפוי להיפתח ב-2021 לכל המאוחר".

קישור לכתבה ב The Marker

העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה