חוקרים מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה הגיעו לאחרונה למסקנה מפתיעה: האזור בתל שקמונה מתקופת ממלכות ישראל ויהודה לא שימש למעשה כיישוב מגורים אלא כמעין מפעל לצביעת בדים. לדבריהם של החוקרים פרופ' איילת גלבוע ותלמיד המחקר גולן שלוי מהאוניברסיטה, תגלית זו היא ייחודית ומפתיעה: "עד כה לא נמצאו עדויות ארכיאולוגיות ישירות למפעלים לייצור טקסטיל צבוע בארגמן מתקופת הברזל, היא תקופת המקרא, גם לא בצור ובצידון שהיו המרכזים הפניקיים הגדולים של ייצור צבע הארגמן. אם הזיהוי שלנו הוא נכון, תל שקמונה שעל חוף הכרמל הופך לאחד מהאתרים הארכיאולוגיים הייחודיים באזורנו".
תל שקמונה מוכר בעיקר בזכות היישוב הביזנטי שסביבו והפסיפסים המרהיבים שקיימים בו. החלק בתל שמשויך לתקופת המקרא תופס בסך הכל חמישה דונמים מכלל 100 הדונם של האתר. אזור זה של התל נחפר ביסודיות בשנים 1977-1963 על ידי ד"ר יוסף אלגביש והתגלו בו ממצאים עשירים, אלא שהם לא פורסמו מעולם בכתבי עת מדעיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
גלבוע ושלוי, שקיבלו גישה לממצאים, הבחינו בכך שמדובר במאות כלי חרס השייכים לתרבות הפניקית, שרבים מהם הם כלי ייבוא. על הכלים השתמר צבע ארגמן בגוונים שונים, שבדיקה כימית העלתה כי הוא אכן ארגמן אמיתי שהופק מחלזונות ימיים. "נדיר למצוא שברי כלים מהתקופה הזו שעליהם ארגמן", אומרים החוקרים, "בשקמונה מספר החרסים האלה מתקרב ל-30. זהו ממצא יוצא דופן. נוסף על כך התגלו במקום עשרות משקולות פלך וטווייה המעידים על כך שבמקום התקיים ייצור צמר ובדים שנצבעו במקום".
הארגמן שהופק מחלזונות ימיים היה מוצר יוקרתי בתקופת המקרא, שכן נדרשו אלפי חלזונות כדי לייצר כמות קטנה של צבע. לבישת בגדי ארגמן היתה סמל לאצולה ולמלוכה, ובממלכות רבות נאסר על אזרחים רגילים ללבוש בגדי ארגמן.
מסקנתם של החוקרים שופכת אור על תעלומה נוספת – מיקומו של יישוב על חוף סלעי ומשונן ללא אפשרות עגינה היא אינה הגיונית, אך העובדה שבמקום אפשר היה ללקט אלפי חלזונות מהסוג ששימש לצביעת בדים, בתוספת הממצאים הפיזיים כולל כלי חרס קפריסאיים שהגיעו כנראה באמצעות סוחרים, מחזקת את הסברה שמדובר במפעל.
מתפלאים שיש הגירה שלילית?
חוקרים בשנת 2150: הסיבה לדעיכת חיפה נבעה מהעברת חצי מהתקציב שלה למשכורות מנופחות של עובדים שהרויחו 20-40 אלף שקל לחודש ולא תרמו לעיר כלום. התושבים מאסו בזיהום וארנונה והיגרו.