אני אוהב את דונלד טראמפ. הוא הרסני לארצות הברית ולעולם, אבל אני עדיין אוהב אותו. למה? כי הוא אומר בדיוק מה הוא הולך לעשות. הוא צייץ את מדיניות ההגירה האמריקאית? אז הוא מנסה לקדם את בניית החומה על גבול מקסיקו; הוא צייץ שהמעורבות אמריקאית בסוריה היא רעה לארצות הברית? אז הוא מוציא משם את החיילים האמריקאים; הוא צייץ הבטחות לדאוג לכלכלה האמריקאית? אז הוא מעלה מכסים, גם במחיר של מלחמת סחר בין לאומית.
לא נראה שהוא תמיד מבין את התוצאות של מעשיו, אבל הוא עושה בדיוק את מה שהוא אומר, וזה ראוי להערכה. הוא לא משקר לציבור האמריקאי ולא מנהל מלחמת מוחות עם התקשורת דרך ניוזלטרים אלא מצייץ את האמת לשיטתו – דבר שמאפשר לתקשורת ולכל העולם לפצוח בדיון על התוצאות – זה טוב? זה רע?
בבגידות בקרב בני זוג מפתיע לגלות שהשקר הוא הבעיה. לא הבגידה אלא שבירת האמון, הכזבים, הולכת השולל. “אמת מארץ תצמח”, כך נאמר, וכך צריך להיות גם במערכת היחסים בין ראש עיר לתושבים. רק אמת.
בשבועות האחרונים התפרסמו טורים שונים שמביעים עמדה בעד או נגד מהלכיה של עינת קליש רותם. הייתי שמח להיכנס לדיון אם הם טובים או רעים, אם רק הייתי יודע מהי המדיניות שלה. האם התקציב להדר מקוצץ או לא? האם המהלך נבלם בוועדת הכספים? האם זה סופי? כיצד לשיטתה תקודם השכונה? ומה קורה בפירמידה? ומה עם פארק מורד נחל הקישון? ומה עם השביתה? לאיש לא ברור מה קורה. בליל של מהלכים שנראה כי הם נובעים יותר ממערכות יחסים עכורות ופחות מתפישת עולם מקצועית ומלאה, ואני תוהה – מדוע חיפאי שמנסה להבין מה קורה צריך לכתת רגליים בין דפי פייסבוק של פעילים, לחבר שמועות על סעיפים נעלמים בספר התקציב ולהתעמת עם שמועות מחברי ועד? ככה לא מתנהלים.
אם ראש העיר חושבת שפרויקטים חברתיים של קהילת הדר אינם הדרך לקידומה של השכונה או שהם נמצאים נמוך יותר בסדר העדיפויות – תבוא ותגיד זאת בקול ברור, כך שאנחנו כקהילה נוכל לנהל ביחד איתה דיון על מה טוב או רע לשכונה. האם שכונת הדר תשוקם באמצעות מימון של יזמים פרטיים והיטלי השבחה? המנדט הוא שלך, אמרי ועשי. האם הרחבת פארק הקישון היא טעות? האם אין טעם במאבק מול חנ”י? אמרי זאת במפורש. האם פירמידה היא נטל כלכלי שאינו מוצדק? סגרי את שעריה כדי שנוכל לפחות לדעת לאן זה הולך. האם יש כוונה להוציא לפרישה חלק ניכר מעובדי העירייה? הצהירי זאת בלי לנהל מלחמת השמצות מעל דפי הפייסבוק. עובדי העירייה הם החברים ובני המשפחה שלנו. אל תקראי להם ריקבון בדף הפייסבוק שלך.
בפשטות – יש לך תוכנית? שטחי בפומבי את משנתך, נסי לרתום את הציבור החיפאי, ואל תתייחסי אל תושבי השכונות ואל העובדים כסרח עודף. הצהירי על מדיניות ובצעי אותה. בלי התעלמות מהתקשורת ויחס לא ראוי לכתבים.
השאלה למי הצבעתי בבחירות כבר לא רלוונטית יותר. אני לא מוכן לקבל חמש שנות קדנציה בעלטה של בדלי פוסטים וחצאי דיסאינפורמציה. מגיע לי יחס של תושב בוגר וחושב. הגיעה העת להפסיק עם מחלות הילדות בדמות פוסטים מתקרבנים, חסימות בקבוצות על ידי עוזר ראש העיר ולכלוכים. הגיע הזמן שתתחילי להתנהג כמו ראש עיר ולא כמו מתמודדת מעמדת האנדרדוג. ויפה ישיבת מועצה אחת קודם.
ומילה לאנשי סיעת חיים בחיפה: משנבחרה, קליש רותם היא כבר לא רק מושא להערצה ואין טעם להצדיק בעיוורון כל מהלך ושמועה, בעיקר אם אתם לא מבינים על מה ולמה. אפשר, מותר ואפילו צריך להיות מסוגלים להעביר ביקורת על הראש. כי מעבר לסיעת חיים בחיפה יש גם העיר חיפה. שלמה המלך אמר “את אשר יאהב יוכיח”. הגיעה עת התוכחה.
הכותב הוא פעיל בארגוני איכות סביבה
אבנר
כל מילה…חד וחלק.