העירייה מתנגדת לאישור תוכנית פארק הקישון מחשש לתביעה

הצורך במפנה שיאזן בין האינטרס העירוני לאינטרס הנמלי-תעשייתי בחיפה מעולם לא היה בהול יותר: עיריית חיפה בהנהגתה של עינת קליש רותם נאלצה להודיע על התנגדותה לאישור תוכנית פארק מורד נחל הקישון – תוכנית שהיא עצמה יוזמת ושלמימושה ממתינים תושבי העיר והאזור שנים ארוכות.

הודעת העירייה נמסרה לפני ימים אחדים לוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שדנה בימים אלה בערר שהגישה חברת נמלי ישראל (חנ"י) על החלטת הוועדה המחוזית – חיפה מחודש מאי אשתקד לאשר את תוכנית הפארק. הסיבה העיקרית להודעתה של העירייה היא חששה מתביעת פיצוי שתגיש נגדה חנ"י בגין אישור התוכנית אשר משנה את ייעודם של מאות דונמים שבחזקתה של חנ"י משטחי תעשייה לשטחי פארק. האפשרות להגשת תביעת פיצוי מוזכרת בערר שהגישה החברה. סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה קובע כי במקרה שבו "נפגעו על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית, מי שביום תחילתה של התוכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית של העירייה".

תוכנית פארק מורד נחל הקישון מייעדת לפארק 850 דונם לאורך של שבעה ק"מ, משפך הנחל ועד לשדרות ההסתדרות. במסמכי הערר צוין כי 586 דונם משטחי הפארק המוצע מוחכרים לחנ"י בחכירה לדורות על ידי מדינת ישראל, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד התחבורה, וכי השטחים המוחכרים יועדו על ידי חנ"י לעורף נמל.

בהודעתה לוועדת הערר כתבה העירייה, באמצעות באת כוח הוועדה המקומית עו"ד קרן גולדשמידט, כי יש להשהות את אישור התוכנית לנוכח שני נושאים – ההיבט הנכסי והצורך בקידום בחינה תכנונית כוללת של מפרץ חיפה: "עמדתה של העירייה היא שיש להשהות את קידומה של התוכנית על מנת לאפשר בחינה תכנונית כוללת של מפרץ חיפה, בראש ובראשונה בהקשר של תכנון שדה התעופה כשדה תעופה אזורי, ולצד זאת הקצאת שטחים מתאימים לשימושי עורף נמל באזור המרחב המטרופוליני וכן תכנון מיטבי של פארק מורד נחל הקישון והממשקים עם סביבתו. נוסף על כך, ומבלי למעט מחשיבות עמדתה העקרונית של העירייה, הרי שלא מן הנמנע כי על פניו ולפי עמדת חנ"י, המוכחשת מכל וכל על ידי העירייה, אישור תוכנית הפארק מבלי לייצר קרקע חלופית מקים לחנ"י זכות תביעה לפגיעה מכוח סעיף 197 לחוק, וראוי ליתן הדעת גם לנושא זה, למען הזהירות. לנוכח שני נושאים עקרוניים אלה – הבחינה התכנונית הכוללת וההיבט הנכסי – עמדתנו היא כי אין לקבל החלטה בדבר אישור הפארק באופן המנותק מהמכלול, ונכון יהא להשהות את המשך קידום התוכנית לצורך השלמת התכנון הכולל לאזור, תוך הקצאת השטחים הנדרשים לשדה התעופה ומציאת פתרונות הולמים וראויים לשימושי עורף הנמל".

בסיום ההודעה ציינה גולדשמידט כי "עמדה זו ניתנת מבלי להקל ראש בחשיבות קידום תכנון הפארק לרווחת הציבור כולו, אך מתוך הבנה שתכנון הפארק אינו עומד בפני עצמו, אלא שלוב בהסדרת תכנון המכלול, על הגורמים השונים המעורבים בו ועל האינטרסים המגוונים המיוצגים על ידי אותם גורמים".

הידיעות בשנים האחרונות על קידומה של תוכנית הפארק שימחו מאוד את תושבי העיר, אך כעת מתברר כי לא ניתן יהיה לממשה מבלי להתגבר על התסבוכת הנכסית ומבלי להבטיח מקורות מימון לפיתוח הפארק.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

כבר בתוכנית האב לנחל הקישון, שהכנתה הסתיימה במרץ 2001, יועדו לפארק שטחים משתי גדות הנחל, אך במישור הסטטוטורי המהלך המשמעותי הראשון נרשם באוגוסט 2015 כשהתוכנית שיזמה רשות נחל הקישון לפארק במורד הנחל הוגשה לוועדה המחוזית. ביוני 2016 אישרה הוועדה את הפקדת התוכנית אך קבעה כי תנאי למתן תוקף לתוכנית (כלומר לסיום הליכי האישור) הוא כי "יתקבל עדכון להיבטים התפעוליים הנדרשים, לרבות מתן קרקע חלופית לשטחי עורף הנמל", ותנאי נוסף הוא ש"תתקבל התייחסות יזם התוכנית להיבטים הכלכליים, לרבות הפקעות או תביעות פיצויים".

כעבור כשלושה שבועות הצטרפה העירייה לייזום התוכנית במהלך שאמור היה לסלול את הדרך לאישור התוכנית ולמימושה. באוקטובר 2017, כשנה לפני חילופי השלטון בראשות העיר, נחתם הסכם שהצדדים לו הם העירייה, הוועדה המקומית שלה, חנ"י, משרד האוצר, רמ"י ורשות שדות התעופה (רש"ת). בהסכם צוין אמנם ש"חנ"י תוותר" על 586 דונם המוחכרים לה ואשר מיועדים לפארק מורד נחל הקישון, ובתמורה לכך רמ"י תקצה לה כ-380 דונם לעורף נמל במתחם בית הספר הטכני, אך ההסכם לא נוקב בתאריך לביצוע המהלך ואינו מבטיח מקורות מימון להקמת הפארק ואת העברת שטחיו לבעלות העירייה. ואם לא די בכך, בהסכם נקבע כי הצדדים מתחייבים לפעול לאישור תוכנית הפארק במשולב ובו זמנית עם שתי תוכניות נוספות שיוזמת חנ"י – תוכנית עורף הנמל במרחב הנחל (כ-450 דונם לאחסון) ותוכנית עורף הנמל במתחם בית הספר הטכני (כ-350 דונם לאחסון). העירייה גם התחייבה בהסכם לא להתנגד לתוכנית החדשה שיוזמת רש"ת להארכת מסלול ההמראה והנחיתה בשדה התעופה בחיפה ב-316 מטר בלבד, כך שאורכו יהיה 1,616 מטר. הארכה זו לא תאפשר הגדלה של טווח הטיסות מחיפה ולחיפה.

בפברואר אשתקד הגישה חנ"י התנגדות לתוכנית פארק מורד הנחל ודרשה להורות שהיא תאושר בד בבד עם אישור שתי תוכניות עורף הנמל, בהתאם להסכם. במאי אישרה הוועדה המחוזית את תוכנית הפארק, תוך דחיית דרישת חנ"י בנימוק שמדובר בהסכמות שאינן מחייבות אותה. עם זאת קבעה הוועדה כי ישומרו זכויות הבנייה המאושרות במקרקעין של חנ"י המיועדים להפוך לפארק וניתן יהיה לממשן במיקום אחר כחלק מתוכנית אחרת.

ההחלטה לא הניחה את דעתה של חנ"י שכתבה בערר שהוגש בסוף יולי: "ההחלטה התקבלה בניגוד להסכם והותרתה על כנה צפויה להוביל לפגיעה קשה בעתודות הקרקע שנועדו לשרת את המשק הנמלי במדינה ולכך שפארק הקישון המתוכנן לא יקום. יצירת בנק הזכויות ממילא לא תפטור את הוועדה המקומית מחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, שכן גריעת שטחים אדירים מחנ"י תוך שימור כביכול של זכויות הבנייה המאושרות באמצעות ניודן, שעה שלא ברור האם וכיצד יהיה בידה של חנ"י לנייד זכויות אלה והאם תוקצה לה הקרקע החלופית, לא תנטרל את הפגיעה בשטחי חנ"י בייעוד פארק בשל שינוי ייעודם מתעשייה לפארק. לא סתם נקבעו בהחלטת ההפקדה התנאים לאישור התוכנית, שכן היה ברור לוועדה המחוזית שלולא כן, תאושר תוכנית שאין לה שום היתכנות באופן שיטיל על הוועדה המקומית חובת תשלום פיצויים בסכומים אדירים, שהיא ככל הנראה לא תוכל לעמוד בהם". גם מוועדת הערר מבקשת חנ"י להורות על אישור שלוש התוכניות באופן סימולטני.

יצוין כי בחודש מאי, יומיים לפני הכרעת הוועדה המחוזית בתוכנית פארק מורד נחל הקישון, שלחו ראש העיר דאז יונה יהב ומהנדס העיר אריאל וטרמן מכתב למתכננת המחוז ליאת פלד ובו ציינו כי "עיריית חיפה עומדת על המשך קידומה של תוכנית פארק מורד נחל הקישון, כפי שהוגשה והוצגה לוועדה המחוזית, ללא כל עיכובים וסייגים". עם זאת, במכתב צוין כי העירייה מסכימה לכלול את ההסכם "כחלק ממכלול הנתונים הרלוונטיים לצורך קידום התוכנית". כעבור חודש אישרה מועצת העיר חיפה את ההסכם, ובכך הובהר כי העירייה אינה חוזרת בה ממנו.

כעת משקפת הודעתה של העירייה לוועדת הערר את המבוי הסתום שאליו נקלעו הניסיונות לפתח את הפארק במורד הנחל ואת הצורך בבניית אסטרטגיה עירונית חדשה, תכליתית ונחושה יותר, למאבק בהנצחתו של המפרץ כמוקד נמלי-תעשייתי אפרורי.

המאזן בין האינטרס הנמלי לאינטרס העירוני הוא הרבה פחות מורכב מהסבך החוזי: בעוד שהמרחב הנמלי חווה בשנים האחרונות פיתוח אדיר (הקמת מסוף הכרמל, פיתוח רציף קישון מזרח וגולת הכותרת – הקמת נמל המפרץ), שני פרויקטי העוגן העירוניים שבממשק עם המרחב הנמלי – פארק הקישון וחזית הים העירונית במערב הנמל – עדיין ממתינים לפריצת הדרך שתאפשר את ביצועם. העיר זקוקה כעת למפנה, שכבר לא נראה שיושג באמצעות הסכמים נוקשים ונוקדניים, וקליש רותם אמורה לפעול לרתימתה של הממשלה ליישום מתווה חדש, שונה מקודמיו, להקמת פארק הקישון. סיוע יומיומי מצד שותפיה הקואליציוניים לקידום תכלית ראויה זו הוא מהלך מתבקש, בעיקר על רקע הנחת היסוד שרשות מקומית גדולה היא שאמורה להוביל את המאבק ולא ארגון קטן ודל במשאבים כמו רשות נחל הקישון, עם תקציב שנתי של כארבעה מיליון שקל בלבד.