גליה מאור, לשעבר מנכ”לית בנק לאומי, אמרה באחד מהראיונות שנערכו איתה כי מארי קירי היוותה עבורה מקור להשראה והשפיעה עליה בגישתה לחיים, לטיפוח המצוינות, לראשוניות ולפריצת גבולות. נשים באשר הן פועלות לרוב מתוך רגש ונוהגות למצוא לעצמן מודל לחיקוי שאליו הן תשאפנה להגיע, וכשהן מוצאות את הדמות הזו הן לומדות אותה, חוקרות את דרך החשיבה שלה ומנסות להבין מהן הסיבות שבגינן הן רוצה להיות כמוה.
השבוע הזמנתי לארוחה דיווה שפרצה אל עולמנו בעונה הראשונה של התוכנית “הכוכב הבא לאירוויזיון” ושבכוח האמונה ובכישרון רב הצליחה בגיל 53 להטביע חותם על אלפי נשים שחולמות לפרוץ מחסומים אך פוחדות ממה יגידו, חושבות שהן לא מוכשרות מספיק או חוששות שזמנן טרם הגיע.
ריקי בן ארי תמיד האמינה בעצמה. היא ראתה באריתה פרנקלין, בטינה טרנר, בוויטני יוסטון ובאיימי ווינהאוס מודלים לחיקוי, בדגש על המקרו ולא על המיקרו. לכן היא נרשמה לאודישנים של התוכנית, ריגשה מדינה שלמה גם בקולה המהדהד בעל הגוון האפרו-אמריקאי וגם בכך שהוכיחה שהעולם לא שייך רק לצעירים, הצליחה לקטוף את המקום השלישי המכובד, והפכה בעצה למקור השראה לנשים.
וכרגיל, לפני הכל, אלה הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליה:
1. יש לה הפרעת קשב וריכוז.
2. היא שירתה בצבא כחוקרת במצ”ח.
3. בילדותה היא היתה חנונית תולעת ספרים.
4. היא לא יודעת לרכוב על אופניים.
5. יש לה תחושת החמצה ענקית על כך שהיא הביאה לעולם רק שני ילדים.
נפגשנו ביום חורפי גשום וסוער במסעדת וניה ביסטרו המחודשת בניצוחו של השף מיכאל גרטופסקי, שבבעלותו גם מסעדת מיכאל ביסטרו במושב לימן. להפתעתנו, המסעדה היתה מלאה, והדבר חימם את לבי ואת ידי הקרות מכיוון שבפעם האחרונה שביקרתי בוניה החוויה היתה – איך לומר זאת בעדינות – קשה. לפני חודשים ספורים עברה המסעדה שיפוץ, ובראשי עלתה השאלה אם גם האוכל במקום שודרג. חדור סקרנות בחנתי את התפריט המתחכם שמחולק לקטגוריות כמו ירקות ועלים של עכשיו, שוק הימאים – דליקטסים מארצות רחוקות, מהחופים שלנו, עבודת יד וטאבון עצים.
לפתיח הזמנו סלט אנדיב עם לבבות חסה, גבינה כחולה ושקדים קלויים, שלמראית עין סבל מברק שמנוני עז. במבחן הטעימה, הגבינה הכחולה המצוינת הצליחה להרגיע את כמות שמן הזית הלא הגיונית שנטפה מהסלט. ניכר כי שמן הזית שבה נעשה שימוש בוניה הוא מהמשובחים, אבל עודף שמן גורע ועלול להמיט אסון על אנדיב ועל עלי חסה פריכים.
פתיח נוסף היה סלט ארטישוק ובורטה שהתגלה כמנה מעניינת אשר דורשת כמה דקות כדי להבין את הקונסטלציה המורכבת. גם כאן השימוש בשמן זית היה מוגזם, אך הפגיעה במנה היתה מדודה ביותר בזכות התרד המצוין ובעיקר גבינת הבורטה. כדור הגבינה, שמוגש בתוך שקיק מבד עם קשר אשר אמור לטמון בחובו הפתעה נהדרת – ברגע שנוגסים בו נשפך תוכנו הנוזלי על הסלט כולו ויוצר חגיגה של ממש בצלחת. צר לי להרוס שמחות, אך במקרה הזה הגבינה לא הפתיעה ולא הורגש בה עושר השמנת. חבל.
בן ארי אמרה לי לפתע שהיא מרגישה שונה. “שונה?”, שאלתי, “שונה במה?”. היא השיבה שלהרים בגיל 50 פלוס אצל עופרה (והכוונה היא למסיבות הגייז של די.ג’יי עופר נסים), כאשר מאות גברים שואגים לה ומצלמים אותה, זה לא דבר מובן מאליו. הסיפור שמסתתר מאחורי האמירה הזאת הוא מסרון אחד מבין אלפי הודעות שהיא קיבלה לאחר התחרות. את המסרון שלחה חברת מייקרוסופט שביקשה להפיק סרטון תדמית לחברה כאשר בן ארי ולא אחרת תבצע את שיר הרקע של הסרטון. היא מספרת שהיא שפשפה את עיניה ופשוט לא האמינה שנסים – הדי.ג’יי האלוהי של הקהילה הגאה – יפיק מוזיקלית את הגרסה לשיר “Fame” ושהיא תהיה זו שתבצע אותו. עם השיר הזה היא הופיעה במסיבת פורים של מייקרוסופט ובשתי מסיבות נוספות שמיתגו אותה כיקירת הקהילה הגאה בארץ, ושם החל למעשה הרומן שלה עם הקהילה שחיבקה אותה וקיבלה אותה באהבה רבה.
בינתיים הגיעו אל השולחן המנות העיקריות. אני הזמנתי מחבת פירות ים שהיו בו ג’מבו שרימפס פיקנטי ושלל הפתעות עם מעט אורגנו שחיבר ביניהם. טעמם של פירות הים היה מעולה, אבל – ואי אפשר בלי אבל – כל הטוב הזה ישב לו על ברוסקטה נוטפת שמן זית בקיצוניות.
בן ארי הזמינה ממנות הספיישל טונה צרובה שהוגשה עם פלפלים ירוקים מעושנים, אבוקדו ובצל סגול. למנה היתה חמיצות מעודנת ומידת הצריבה של הטונה היתה נכונה, אבל בפעם הרביעית בארוחה שחתה מנה בתוך שלולית שמן זית. אוקיי, הבנו את הפרינציפ שהיה אחלה מסיק השנה, אבל לא חבל לכם על הכסף של השמן המבוזבז בכל מנה? ומדוע להשקות אותנו בכמות כזו?
לאורך כל הארוחה התגלתה בן ארי כאשה עם סגנון ועם טעם אישי נהדרים, בעלת חוש הומור, אמהית, רגישה ומחבקת. היה קל להבחין שהיא מובילה ולא מובלת, אך בכל זאת יש דיסוננס גדול בין קולה הביישני, הרך, השקט והילדותי משהו לבין דמותה הפרפורמרית שלא רואה בעיניים.
ברגע ההארה הזה הגיעה אלינו מנת ניוקי קצבים – נתח קצבים בבישול ארוך עם ניוקי, פטריות טריות ובשרניות ורצועות פרמזן. באופן מפתיע, כל הטוב הזה הגיע ללא שמן זית. הייתי יותר ממאושר מכך, וגם מהניוקי שספג את מיצי הבשר והיה לא פחות מחלומי.
לפני שהזמנו קינוח שאלתי את בן ארי לאן מועדות כעת פניה, והיא חייכה ואמרה: “בישראל עד שאתה מוציא שיר משלך, עובר את מחסום הפלייליסט של גלגל”צ ומופיע בפני ועדי עובדים אתה לא נחשב בתעשייה. להיות מחובק על ידי הקהילה הגאה זה נפלא, אך זו לא פרנסה”. בינתיים היא אוספת חומרים, מבטיחה להוציא סינגלים ולהופיע, ואין לה שום כוונה לרדת מהבמה.
אחרי הדברים הנחרצים הללו היינו חייבים לקנח במתיקות מעודנת ובחרנו בקרמשניט. הקינוח הזה, כמה שהוא פשוט ככה הוא טעים – שכבות דקות ופריכות של בצק עלים אפוי (ולעתים מקורמל) עם מילוי של קרם פטיסייר או קרם דיפלומט (שהוא קרם פטיסייר מועשר בשמנת מתוקה מוקצפת). הקרמשניט של וניה מתיימר לבטא את התיאור לעיל, אך כל קשר בין השניים הוא מקרי. עלי הבצק היו רכים מאוד ונראה שהמנה נחה הרבה יותר מדי זמן במקרר, וגם טעמו של הקרם הדחוס לא היה כטעמם של פטיסייר או דיפלומט.
וניה בגלגולה הנוכחי מגישה מנות טובות מחומרי גלם מצוינים, אך במינונים לא מדויקים. ולנו נותר רק לקוות שהשף ישכיל להבין ש־LESS IS MORE.
המדדים
מדד הניקיון: המסעדה נקייה מאוד, וכך גם חדר השירותים החדש והנעים.
מדד העיצוב: לוניה אין קו עיצובי מוגדר. המסעדה בנויה מחלל אחד של שולחנות וכיסאות לא מושקעים מדי ומבר חביב ספון עץ, והתאורה היא מעומעמת.
מדד השכנים: סטודנטים שהגיעו למקום בחבורה צוהלת סיפרו לי שהם זוכרים את המקום עוד מיום פתיחתו על ידי שחר סיון המיתולוגי, ושהם אוהבים את האווירה ואת האוכל.
מדד המחירים:
סלט אנדיב – 52 שקל
סלט ארטישוק – 58 שקל
מחבת פירות ים – 64 שקל
טונה צרובה – 58 שקל
ניוקי קצבים – 78 שקל
קרמשניט – 76 שקל
2 קמפרי טוניק – 46 שקל
סך הכל – 432 שקל
הציון: 3.5 מספרי זהב (ואם לא השימוש המופרז בשמן זית הציון היה 4 מספרי זהב)
וניה ביסטרו
שער פלמר 1
טל’: 04-6716272
תגובות