נמל שיש לו עיר

“אוסטרליה היא מושבת עונשין”. מי המטורף שקם בבוקר והחליט לטעון שהכלכלה האוסטרלית יכולה להיות מבוססת על מחצבים, על אנרגיה, על חקלאות ועל תיירות? מי המשוגע שהחליט שיכולים להיות לה גם תרבות, בתי אופרה, תעשיית סרטים וטלוויזיה? מי המופרע שהחליט לטעון שברגע שפני הדברים הם כפי שהם ניתן יהיה לשנות אותם ביום מן הימים ושאוסטרליה תוכל להפוך להיות לכלכלה היציבה והמשגשגת ביותר על פני הפלנטה?

“חיפה היא עיר נמל”. כך הכריזה בהטעמה מלאה רגש מיכל טוכלר אהרוני, סמנכ”ל תכנון אסטרטגי בחברת נמלי ישראל, בראיון לאחד מכלי התקשורת החיפאיים. בהבל פה, בלי שום רעד בקול, קובע אדם גורלות כאילו הוא קורא את החקוק על לוחות הברית. מהו המעמד של אמירה מסוג זה? מה זאת אומרת “חיפה היא עיר נמל”?

טוכלר אהרוני היא חלק מממסד שלעתים רחוקות נחשף בציבור, אבל משקלו מאחורי הקלעים הוא עצום. תפקידה הוא כפול – מצד אחד להוציא אל הפועל מדיניות פוליטית, ומצד שני לשמש לה הכשר מקצועי. כשהיא אומרת “חיפה היא עיר נמל” היא מבטאת מצד אחד את רוח המדיניות התכנונית של הממשלה לגבי עתידה של העיר חיפה, ומצד שני את הכוונה הקונקרטית של גוף בעל משקל כלכלי עצום לעצב את העתיד הזה לפי תפישתו.

אבל הבה נחשוב רגע בהיגיון: הקביעה הזאת – “חיפה היא עיר נמל” – האם בכך מתמצים החוכמה והידע של גופי התכנון? האם העובדה שיש בחיפה נמל אומרת שגורלה נחרץ ושמותר להתעלל בה מעתה ולנצח? או שאולי מדובר במהלך של קביעת אקסיומה, שאחריה אפשר להגיד מה שרוצים ולעשות מה שרוצים?

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

“חיפה היא עיר נמל” ולכן מותר לקבוע בה מחסנים ומתקנים על פני 5,000 דונם קריטיים להתפתחותה? לדון אותה לזיהום ולנחשלות לעולמי עד? זו הרי דמגוגיה שמסתתרת מאחורי עמדה של מומחיות כביכול. זה פחות או יותר שקול לאמירה “רקסי הוא כלב” ולכן חייבים ללמד אותו לתקוף דוורים. או “לעזריאל יש כאב שיניים” ולכן צריך לעקור אותן ולהתקין לו תותבות. או במילותיו של המשורר האליזבטני תומס נאש – “אני חולה, אני חייב למות”.

באותה מידה היתה טוכלר אהרוני יכולה, ממרחק שבתה באחת מערי השינה במרכז הארץ, להגיד “חיפה היא עיר מזוהמת”. אילו היתה אומרת זאת היא לא היתה טועה. “חיפה היא עיר מזוהמת ועל כן מגיע לתושביה להיחנק”? אף אחד לא אומר את זה במפורש אבל במובלע זהו המסר.

כמובן שטוכלר אהרוני גיבתה את האמירה שלה בקביעות נוספות, דמגוגיות לא פחות. “נמל המפרץ נבנה בשטח חדש בהשקעה אדירה”, היא אמרה. מהו המסר באמירה כזאת לתושבי העיר? “בנינו לכם כלא ואתם מסרבים להיכנס אליו”? “זה פרויקט של תשתית לאומית שנמצאת במחסור”, היא אמרה עוד. האמנם? בתביעה שהגישה חברת נמלי ישראל נגד חברת נמל חיפה קבעה היא בעצמה שרציף קישון מזרח שימש לצורך התארגנות לקראת בניית נמל המפרץ. אם התשתיות הנמליות נמצאות במחסור, כיצד משמש רציף נמל למטרה שלא לשמה נועד? לא מעט גורמים טענו בשנים האחרונות שהתשתיות הנמליות הקיימות בארץ הן מספיקות ושהנמל החדש נבנה בעיקר כדי לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של ועדי העובדים החזקים. גם אם האמת נמצאת בין שני הקטבים האלה, הרי שהקביעה שמדובר בהכרח לא יגונה היא מוגזמת.

“חיפה היא עיר נמל”, ממשיכה להדהד באוזני הקביעה חסרת הרחמים, האדנותית, המתעלמת ונעדרת המעוף. “פארקים לוגיסטיים יפים” היא מותירה לנו – אזיקים עם ריפוד פרווה. כשילדי תל אביב ייצאו לטייל בפארק הירקון, ילדי חיפה ילכו לבלות בפארק הלוגיסטי היפה, ללמוד להעריך את האלגנטיות של תנועת המלגזות, את נפלאות השינוע ואת מנעמי הגריז. חיפה היא מושבת עונשין.