האם לראשונה זה 25 שנה לא יהיה לחיפה סגן ערבי?

ראש העיר החדשה עינת קליש רותם אמנם מעדיפה לצרף לקואליציה את סיעת הליכוד על שלושת המנדטים שלה על פני סיעת חד”ש שזכתה בשני מנדטים, אבל התסבוכת שנוצרה בעקבות חלוקת תפקידי סגן ראש העיר כחלק מההסכמים עם הסיעות השונות עוד לפני הבחירות מסרבת להיפתר, וכעת נשאר על המדף רק תפקיד של סגן לחצי קדנציה.

יו"ר הליכוד שמשון עידו, שהצהיר בתחילה שהוא לא מוכן להתפשר על פחות מקדנציה מלאה בשכר, כבר עושה קולות של התגמשות וכעת הוא מסכים לשמש בתפקיד במשך חצי קדנציה, אך מתנה זאת במינויו למחצית הראשונה של הקדנציה, בעוד שיו"ר חד"ש רג'א זעתרה התנה את כניסתה של הסיעה לקואליציה במינויו לסגן לחצי קדנציה.

נראה שלקליש רותם היה קל הרבה יותר להיענות לדרישתו של זעתרה, אך בסביבתה מתעקשים לשכנע את עידו לרדת מהעץ. אם זה יקרה, חד"ש, שבקדנציה הנוכחית היא הסיעה היחידה שמייצגת את המגזר הערבי לאחר שסיעת בל"ד לא עברה את אחוז החסימה, לא תהיה בקואליציה, ולראשונה לאחר 25 שנה לא יהיה נציג של המגזר בקואליציה.

לאורך השנים התגאו פרנסי העיר בדו קיום שחל בה ועל כך שחיפה מהווה דוגמה לערים המעורבות בארץ. גם אירועים שנועדו להמחיש עד כמה העיר מיישמת את הקיום המשותף הלכה למעשה התקיימו ומתקיימים בה באופן קבוע, כמו פסטיבל החג של החגים ופסטיבל א-שאם. אלא שבשנה האחרונה נוצרו סדקים עמוקים בדו קיום עם הפגנות של המגזר הערבי, בעיקר על רקע הגזרה הרותחת בעזה, ועם הפגנות שכנגד בתמיכה בצה"ל.

עד שנת 1940 כל ראשי העיר היו ערבים. בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת חל שינוי בהרכב האוכלוסייה, ולראשונה הפכו היהודים לרוב. בזכות רוב זה נבחר שבתאי לוי לראש העיר היהודי הראשון של חיפה. השנים חלפו, ומאז תקופתו של ראש העיר עמרם מצנע כיהנו ערבים כסגני ראשי העיר באופן קבוע, גם אם לחצי קדנציה בלבד. ע'סאן אבו ורדה ממר"צ שימש כסגן בקדנציה הראשונה של מצנע, ובשנייה היה זה איסקנדר אמל מחד"ש.

בקדנציה הראשונה של יונה יהב שימש ד"ר אליאס מטאנס מסיעת חיפה שבלב כסגן למשך שלוש שנים, ואחריו מונה וליד חמיס מבל"ד. בשל התבטאויותיו של חמיס נגד מלחמת לבנון השנייה הצליחו 18 חברי מועצה לכנס ישיבה שלא מהמניין בכוונה להדיחו, אך זמן קצר לפני הישיבה הוא התפטר מיוזמתו. גם בקדנציה השנייה של יהב כיהן סגן ראש עיר ערבי מחד"ש – פתחי פוראני. הוא שימש כסגן לזמן קצר בלבד בשל עזיבתו את מועצת העיר, ובעקבות סכסוך בין ראש העיר לחד"ש פרשה הסיעה מהקואליציה, והקדנציה המשיכה ללא סגן ראש עיר ערבי. בקדנציה השלישית והאחרונה של יהב שימש ד"ר סוהיל אסעד מחד"ש כסגן בחצי קדנציה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התושבים הערבים בחיפה הוא 12 אחוז, וכעת נשאלת השאלות – האם שיתוף נציג ערבי בקואליציה אינו מהלך מתבקש בעיר שמתיימרת להיות מגדלור של דו קיום? והאם יהיה זה חכם מצדה של קליש רותם להדיר את הנציגות של הציבור הערבי ולהישען על חיפה מתחדשת של דוד עציוני, על הבית היהודי של יואב רמתי ואולי גם על הליכוד?

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

לאחרונה קיבלה קליש רותם מכתב מעמותת יוזמות אברהם. העמותה שנוסדה בשנת 1990 הציבה לה למטרה את "קידום שיתופי פעולה, שילוב, הבנה, שכנוע ציבורי, דו קיום ושוויון בין יהודים לערבים אזרחי מדינת ישראל באמצעות הפעלת פרויקטים, יוזמות ותוכניות בתחומי חינוך, רווחה, תקשורת ועוד". וכך כתבו לה אמנון בארי סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס, המנכ"לים המשותפים לעמותה: "עמותת יוזמות אברהם, הפועלת לקידום שוויון ושילוב בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, גורסת כי ברשויות מקומיות מעורבות יש ערך עליון לשיתוף נציגי הציבור הערבי בניהול הערים. חיפה היא העיר המעורבת הגדולה והחשובה בישראל וגולת הכותרת של החיים המשותפים בין יהודים וערבים. יותר מאשר בכל עיר אחרת בארץ מוכיחה חיפה את הפוטנציאל הגלום בחיים משותפים ואת ההיתכנות לכך, גם כאשר המציאות הארצית והאזורית מורכבת ומלאת מתחים. מציאות זו בחיפה לא התהוותה יש מאין אלא היא תולדה של מסורת אזרחית ומדיניות ציבורית-חברתית שהתפתחה ונשמרה בעיר עשרות בשנים בהובלתה של המנהיגות העירונית משתי הקהילות. שיתוף פעולה יהודי-ערבי מתקיים בחיפה כמעט בכל תחום – עסקי, חינוכי, תרבותי ואחר. יוזמות אברהם לבדה שותפה לעירייה בסדרה של פעולות בתחום החינוך לחיים משותפים, ואנו גאים מאוד בשותפות הזו. מתוך כל אלו אנו קוראים לך לעשות את כל שביכולתך כדי לשמר את השותפות הזו, בין השאר על ידי הכללתם של נציגי הציבור הערבי בקואליציה המוקמת על ידייך בימים אלה. זאת כולל מינוי סגן ראש עיר ערבי ושילוב חברי המועצה הערבים בוועדות העירייה השונות, במיוחד אלו שיש בהן רלוונטיות יתרה לשכונות הערביות. אנו משוכנעים שפנייתנו תיפול על אוזניים קשובות ומצפים להיפגש איתך בקרוב”.

בארי סוליציאנו, מה יקרה אם בקשתכם לא תיענה?

"מבחינתנו זה לא דבר שהשכל הישר יכול להסכים לו משום ששותפות יהודית-ערבית תמיד היתה קיימת בחיפה עוד בימי טרום המדינה וגם אחרי הקמת המדינה. עיר מעורבת שיש בה יהודים וערבים חייבת למצוא את הדרך לתת ביטוי פוליטי גם למיעוט, ואין סיבה להדיר אותו בשותפות לניהול העיר. בכל עיר מעורבת זה צריך להיות כך, בטח ובטח בחיפה שהיא אולי העיר המעורבת החשובה ביותר בישראל ושבה היחסים בין הקבוצות הם המתוקנים ביותר מאשר בכל הערים האחרות. קליש רותם צריכה למנות נציג מחד"ש לסגן וחייבת להיות שותפות בקואליציה. זה מתבקש, זה הגיוני, ואנחנו קוראים לה לעשות את זה".

גם מטאנס, שכיהן כאמור כסגן ראש העיר, קורא לקליש רותם לצרף את חד"ש לקואליציה ולמנות סגן ראש עיר ערבי: "חבל לי שבמשך יותר מ-20 שנה היה סגן ראש עיר ערבי ועכשיו אין, במיוחד אחרי אישור חוק הלאום. בעיר כמו חיפה סגן ערבי, גם אם לא בשכר, זה אמירה. גם אי קיומו של סגן ערבי זה אמירה, וזה לא מקובל עלי. בגלל שבעיר יש דו קיום וחיים משותפים שאני מתגאים בהם כל כך, זהו זמן מבחן. אסור להשאיר את הנציגות של הציבור הערבי בחוץ. מר"צ אמנם נמצאת בקואליציה אבל היא לא מהווה נציגות של הציבור הערבי. אולי היא תגן על הזכויות של הציבור הערבי ותפעל למענו, אבל היא לא הנציגה שלו. מי שבוחר את הנציגים של הציבור הערבי זה הציבור הערבי בעצמו, והציבור הזה בחר בחד"ש".

יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, שמייצג את חד"ש במפלגה והיה בעצמו חבר מועצת העיר חיפה, יוצא גם הוא בקריאה לקליש רותם למנות סגן ראש עיר ערבי: "חיפה, באופן היסטורי והיום יותר מתמיד, צריכה להיות עיר של שותפות יהודית-ערבית ושל תרבות משותפת. במיוחד עכשיו, בגלל חוק הלאום, לא צריכה להיות נסיגה מהעניין הזה. חיפה צריכה להיות מודל של אנטי גזענות, מודל שערים אחרות יוכלו להסתכל עליו כדוגמה. קליש רותם צריכה להחליט אם היא רואה בחיפה עיר של כולם או לא. אם היא בוחרת לשנות כיוון הרי שזה לא רק שינוי גישה אלא אמירה פוליטית קשה ביותר עם השלכות על עתידה של העיר. אני קורא לה לפעול לשיתוף נציגי הציבור בהנהגת העיר, כולל בחירת סגן ערבי".

המזרחן ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה שתחום התמחותו הוא החברה הפלסטינית, מצביע על החשיבות בשילוב האוכלוסייה הערבית בקואליציה, בעיקר בזמנים רגישים מבחינה ביטחונית: "אם אנחנו מסתכלים על האופן שבו העיר בנויה ועל אופיה הרב תרבותי, ברור שצריכה להיות כתובת אחת שתייצג את האוכלוסייה הערבית בעיר ושבאמצעותה היא תשמיע את בעיותיה בקולה שלה וללא שום תיווך. המדיניות של מצנע ויהב בנושא הזה היתה נכונה וגם עזרה בסופו של יום להנמיך את הלהבות בימים קשים ובוערים של עימותים עקב סוגיות פוליטיות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו מהומות אוקטובר 2000 כשמצנע ירד לוואדי ניסנאס והרגיע את הרוחות, וגם בעתות אחרות כמו מלחמת לבנון השנייה שבה האוכלוסייה הערבית בעיר היתה שקטה".

עם זאת, זלקוביץ' מצביע על השינוי הדורי שהביא בעקבותיו גם לשינוי בשיח הפוליטי המקומי, אשר מולו תצטרך קליש רותם להתמודד אם היא תצרף את חד"ש לקואליציה. בכך, הוא טוען, תיבחן מיומנותה הפוליטית: "כשמסתכלים על המבנה הפוליטי המקומי צריך לזכור שחד"ש של היום זו לא חד"ש של פעם. היו בה חילופי משמרות, והדור הצעיר, בוודאי מבחינת השיח הפוליטי וההוויה הקיומית שלו, רואה את עצמו הרבה יותר פלסטיני ומדבר בשפה לאומית ופחות עוסק בסוגיות המקומיות הבוערות של העיר עצמה. גם למי שמוביל את הסיעה בחיפה היו בעבר התבטאויות שנויות במחלוקת לגבי הלגיטימיות של משטרו של בשאר אסד ותפקידו של חיזבאללה במשולש הסבוך הזה עם סוריה ועם ישראל. מכיוון שכך, השאלה היא לא אם קליש רותם צריכה למנות סגן ראש עיר ערבי ולדאוג שהייצוג של האוכלוסייה הערבית יישמר, כי התשובה לכך היא שאין בכלל ספק – האוכלוסייה הערבית היא חלק אינטגרלי וראויה לייצוג. המשימות המוטלות לפתחה הן למצוא את הקונסטלציה הנכונה שתאפשר לקול הזה להישמע, לעשות את הבחירות שלה בצורה אחראית וזהירה ולהבטיח שמי שיקבל לידיו כוח פוליטי ינהג בו כראוי ולא יקדם אג'נדות פלסטיניות לאומיות על חשבון המצוקות של תושבי העיר".