פרויקט אדריכלי לשיקום ולשימור אזור נהר הירדן הסמוך לאתר גשר הישנה, שהגישו שלוש סטודנטיות מהמרכז האקדמי ויצו זכה במקום הראשון בתחרות ישראל 2048 – אתגרי הסביבה הבנויה. שלוש הסטודנטיות הן לוטם חממה, אלכס סאיטובה וענבר מכלוף, ולפרויקט שותפה גם רשות ניקוז הנחלים בירדן הדרומי. פרטי התוכנית הזוכה יועברו בקרוב לממלכה הירדנית באמצעות שגרירות ירדן בתל אביב כהצעה לשיתוף פעולה ליישום תוכנית דומה גם בצד המזרחי של הירדן.
בתחרות, שאותה ארגנו המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, השתתפו המחלקות לארכיטקטורה מחמישה מוסדות אקדמיים – ויצו, הטכניון, בצלאל, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת אריאל. טקס הכרזת הזוכים התקיים באוניברסיטת תל אביב במסגרת כנס העשור של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שעסק בעתיד המרחב הבנוי בישראל.
לתחרות הגיש ויצו חמישה פרויקטים נבחרים שעליהם שקדו חמש קבוצות סטודנטים אשר לומדים בשנה הרביעית במסגרת הקורס סטודיו לעיצוב אדריכלי. מנחי הקורס ביקשו מהסטודנטים להתמקד בעבודותיהם באזור שבין נהר הירדן לבית שאן ולקיבוצים גשר וטירת צבי, וזאת בשל גידול האוכלוסין הצפוי שם, הצורך בפיתוח עתודות קרקע רחוקות ממרכז הארץ והצורך באימוץ חשיבה סביבתית ירוקה.
חממה: "עבדנו על הפרויקט הזה במשך חצי שנה, ואני שמחה שהוא זכה במקום הראשון".
למה בחרתם להתמקד דווקא בנהר הירדן?
"הירדן הוא הנהר הארוך ביותר בישראל, ולאורכו מתקיימות מערכות אקולוגיות טבעיות חשובות וייחודיות. כיום הנהר מתייבש בעקבות שאיבת יתר, חסימה באמצעות סכרים וירידה במפלס הכנרת שמזינה אותו. כל הדברים האלה גרמו לפגיעה במסדרון האקולוגי לאורך הנהר ובמערכות האקולוגיות שהן מוזנחות, בעיקר בחלקו הדרומי".
ואיך ירדן משתלבת בפרויקט שלכן?
"זהו פרויקט של שלום כי הוא עוסק בציר תנועה בין ישראל וירדן בתחומי התיירות והמחקר בליווי של שיקום הנהר. התוכנית שלנו מתייחסת לארבעה מרכיבים – יצירת מרחב אקולוגי ירוק בגבול הטבעי בין ישראל לירדן, שיתוף פעולה בין שתי המדינות שמזמן שיח בין לאומי באזור, פיתוח תיירות ומחקר במאה ה-21 ושיקום ושימור של ערכים היסטוריים מקומיים. אנחנו מקווים שבאמצעות הפרויקט הזה נתרום גם אנחנו את חלקנו לקירוב לבבות בין העמים ולעשייה משותפת".
יונה
ירדן תהיה הראשונה ליישם את התוכנית. בישראל הכול יהיה תקוע עד 2048