קליש רותם, לטיפולך: בעיות היסוד של חיפה

בסוף חודש מרץ 2017 חשפנו כאן ב"כלבו – חיפה והצפון" את התוכנית השערורייתית לעורף נמל שמנציחה את חיפה כמוקד נמלי-תעשייתי מזוהם. גרסה של התוכנית שהגיעה לידינו הותירה מעט מאוד מקום לתקווה באשר לסיכויי ההצלחה של ההבטחות שנשמעו בשנים האחרונות במוסדות התכנון להפיכתו של מפרץ חיפה מהחצר האחורית של אזור הצפון לחצר הקדמית שלו. התוכנית, כך התברר, כוללת כ-7,000 דונם בייעוד של עורף נמל, שבו תתאפשר הצבת מכולות במשטחים פתוחים, מרכזים ופארקים לוגיסטיים ושירותים עסקיים ומשרדיים נמליים. בישיבת מועצת העיר שנערכה לאחר מכן לא הוצגה אף שאילתה בנושא ולא נדונה אף הצעה לסדר לניהול מאבק בתוכנית. המשכנו, כהרגלנו, להוביל בזירה התקשורתית את המאבק בעוולות התכנוניות במפרץ.

ב-30 באוקטובר נפל דבר בחיפה. עינת קליש רותם, חברת מועצה המעורה מאוד בסוגיות התכנוניות במפרץ וגם אשת מקצוע בתחום, נבחרה לכהן כראש העיר. כמי שמכיר לפרטי פרטים את ההתנגדויות שהגישה לתוכנית המתאר של חיפה ולתוכנית חיבורי נמל המפרץ לתשתיות – התנגדויות שזכו אצלנו לסיקור תקשורתי נרחב – אני משוכנע שביכולתה של קליש רותם להילחם במוסדות התכנון בנחישות על עתידה של חיפה. אציג כאן את בעיות היסוד של חיפה, כפי שהן השתקפו בקדנציה הקודמת בפרסומים מפרי עטי, ולצדן אציע כמה עצות לשלטון המקומי החדש בחיפה להתמודדות עמן בהסתמך על קילומטרז' של 25 שנים של סיקור התחום האורבני. מה שבטוח – הסיכוי למתן מענה לבעיות באמצעות אמירות מכלילות ונבובות נגד התקשורת החיפאית אינו גבוה.

הבעיה: זיהום אוויר

בעיית היסוד של חיפה בתחום זיהום האוויר היא שהגורמים הממשלתיים המוסמכים לא מוכנים למסור הצהרה על כך שהזיהום הנפלט באישור חוקי ממקורות תעשייתיים במפרץ לא פוגע בבריאותם של תושבי האזור ולא עלול לפגוע בה. לא מדובר כאן על חריגות מתקנים אלא על השגרה, כלומר על זיהום אוויר בחסות החוק. לפעמים די בשאלה אחת קטנה כדי לחשוף מציאות עגומה ביותר. בתחילת יולי 2016 פנה עיתון "כלבו" לדוברות משרד הבריאות ולדוברות המשרד להגנת הסביבה בשאלה זהה: האם פליטות מזהמי האוויר ממפעלי התעשייה השונים וממתקני אחסון הדלקים והנפט בחיפה ובסביבתה אינן פוגעות בבריאותם של תושבי האזור והאם הן גם לא עלולות לפגוע בבריאותם? התשובות שקיבלנו היו מדהימות ומעוררות חרדה כאחד. שני המשרדים הטילו למעשה זה על זה את האחריות למתן תשובה קונקרטית לשאלה, כך שהעיתון וקוראיו נותרו בעצם ללא מענה. "עליך לפנות למשרד להגנת הסביבה", מסר משרד הבריאות, ואילו המשרד להגנת הסביבה השיב: "יש לפנות למשרד הבריאות – הגוף האמון על נושאי תחלואה בישראל".

העצה לקליש רותם: ככל שגם ראש העיר החדשה תקבל גם כעת תשובות דומות ממשרדי הממשלה, אין מנוס מניהול מלחמת חורמה להוצאת המפעלים המזהמים מהעיר. כל מהלך אחר פשוט מנוגד לשכל הישר.

זיהום אוויר במפרץ חיפה (צילום: בז רטנר)

הבעיה: עיכוב הפיתוח העירוני עקב העדפת האינטרסים הנמליים

האמירה שחיפה היא עיר נמל עלולה ליצור רושם פסטורלי שגוי. בפועל, עיכוב הפיתוח העירוני עקב העדפת האינטרסים הנמליים הפך לאחת מבעיות היסוד של העיר, כשברקע מרחף החשש שהתעצמות הפעילות הנמלית תתגבר גם את פעילות התעשייה המזהמת. עמדנו על המשמר בשנים האחרונות ופרהסנו כל יוזמה חדשה להתעצמות נמלית שאין בצדה גמול לעיר.

בנובמבר 2014 חשפנו כי עיריית חיפה תומכת בהתלהבות בפרויקט הקמת נמל המפרץ, למרות שהקמתו לא הותנתה, לשם האיזון בין האינטרסים במרחב האורבני, בפינוי מערב הנמל מפעילות נמלית ובפיתוח חזית הים העירונית המיוחלת בשטחו – פרויקט שעד היום לא יושם. ביוני 2015 דיווחנו על הטיעון המקומם של חברת נמלי ישראל (חנ"י), ולפיו הפארק המתוכנן במורד נחל הקישון (שגם כיום הוא בסטטוס של מתוכנן) עלול להגביל שימוש בחומרים מסוכנים במתחמים סמוכים שהיא מנהלת. בדצמבר 2016 הטחנו בראש העיר דאז יונה יהב את השאלה הנוקבת ביותר בתחום האסטרטגי-עירוני: מדוע לא התנית את תמיכתך בנמל המפרץ בהתחייבויות למימוש חזית הים העירונית ולהקמת פארק מורד הקישון? בדצמבר אשתקד חשפנו כי התוכנית המפורטת של נמל המפרץ כוללת גם נמל דלקים. כעבור שבועיים הוציאה הוועדה המחוזית את נמל הדלקים מהתוכנית בעקבות הלחץ הציבורי שיצר הפרסום. שמונה חודשים אחר כך גילינו שנרקמה עוד תוכנית נמלית שעלולה לתגבר את פעילות התעשייה המזהמת – תוכנית להסדרת מסוף הכימיקלים הצפוני בנמל חיפה ולהרחבת הפעילות בו באמצעות הקמת מיכלי כימיקלים נוספים (התוכנית מייעדת שטח בנוי עצום בנפח כולל של 600,000 מ"ק לאחסון כימיקלים ולפעולות אחסנה נלוות).

העצה לקליש רותם: בשבועות האחרונים נתנו במה להתנגדויות לתוכנית המפורטת של נמל המפרץ שבהן הוצגה דרישה לחיובה של חנ"י במילוי שתי מטלות ציבוריות-עירוניות משמעותית כתנאי לאישור התוכנית – ביצוע חזית הים העירונית והקמת פארק מורד הקישון. זהו המקום שממנו צריכה ראש העיר להמשיך את המאבק.

נמל המפרץ

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הבעיה: ההגירה השלילית מחיפה

אם יש סוגיה שבכל זאת ניתן להגדירה כ"נושא" במערכת הבחירות הדי רדודה שהסתיימה לפני כשלושה שבועות, הרי שזוהי בעיית ההגירה השלילית מחיפה. בכל אחת מהשנים האחרונות היינו שם עבור התושבים עם חשיפת הנתונים הקשים של מאזן ההגירה השלילי: 1,300 תושבים בשנת 2013, 1,147 תושבים בשנת 2014, 2,051 תושבים בשנת 2015, 2,600 תושבים בשנת 2016 ו-2,369 תושבים בשנת 2017. הפרסום בדבר נתוני ההגירה בשנת 2015 הוזכר בשאילתה נוקבת שהגישה קליש רותם ליהב באוקטובר 2016. "קראנו בעיתון 'כלבו' נתונים על המצב הדמוגרפי של חיפה ועל שיא של שמונה שנים בהגירה השלילית מהעיר", כתבה קליש רותם, שביקשה לברר מהם המהלכים שבכוונת העירייה לנקוט לנוכח הנתונים.

העצה לקליש רותם: להאמין שניתן לבלום לחלוטין את תופעת ההגירה השלילית מהעיר, כפי שעשה יהב בשנת 2009 (הגירה שלילית של 70 תושבים בלבד), ובניגוד ליהב, לקיים בחינה מעמיקה של הסיבות להגירה.

הדרך לתל אביב

הבעיה: מצבם הפיזי הירוד של שיכוני הרכבת בשכונות החוף ומזרח חיפה

ביולי 2015 חשפנו סיפור אורבני כאוב, שתכליתו היא החמצת הזדמנות היסטורית להתחדשות עירונית בשכונת קרית אליעזר שיכולה היתה להתאפשר לנוכח הבעלות הציבורית על הקרקע של איצטדיון הכדורגל הישן שנהרס. תקציר הסיפור הוא התפוגגות החלום של עשרות בעלי דירות ישנות בשכונה, בשל אוזלת יד של רשויות ציבוריות, להתנעת תהליך להריסת שיכוני רכבת רבים בשכונה ולבניית מבני מגורים חדישים במקומם, וזאת תוך שימוש בחלק משטח האיצטדיון. "החמצה מול שער ריק", זעקנו בשער העיתון. בנובמבר 2015 הצענו, במסגרת סקירת תקציב הפיתוח של העירייה לשנת 2016, לשים לב לסעיף שלא קיים בו – סעיף למימון תכנון ראשוני של התחדשות עירונית בשכונות מזרח חיפה.

בחלוף כ-20 שנים ממועד החלטת הממשלה על הפעלת מסלולי פינוי-בינוי במתחמי דיור ישנים הגיעה תוכנית פינוי-בינוי אחת בלבד בשכונות החוף של חיפה ובמזרח העיר לשלב מימוש – התוכנית במתחם יציאת אירופה בקרית שפרינצק. אמנם ההליכים בתחום הם מורכבים, אך המאזן הוא דל מדי. המבנים כידוע מתיישנים משנה לשנה, וכך מחריפה בעיית מצבם הפיזי הירוד של שיכוני הרכבת בשכונות החוף ומזרח חיפה.

העצה לקליש רותם: בעיה מסוג זה תיפתר כמובן רק בסיוע ממשלתי, ולכן האתגר של ראש העיר הוא ברתימת משרדי הממשלה הרלוונטיים להשלמה מהירה של מהלכים תכנוניים שכבר יצאו לדרך ולביצוע פעולות תכנון נוספות שיניבו מתווה מעשי להתחדשות השכונות. ראוי גם ששותפיה של קליש רותם לקואליציה העירונית יתרמו באופן משמעותי למאמץ המצפה לה בתחום.

הריסת המבנים ברחוב יציאת אירופה (צילום: דוברות עיריית חיפה)