הדברים האלה נכתבים כיממה לפני שברחבי העולם יחלצו את הפקקים מבקבוקי הגאמיי נואר החדשים מהבציר הנוכחי – היינות הצעירים שתוחלת חייהם לא יותר מחצי שנה אבל הם סיבה לחגיגת היין הגדולה ביותר בעולם. החג הצעיר יחסית – מסורת של 60 שנה בסך הכל – התחיל כמאמץ שיווקי והפך בסופו של דבר לאחד מהשרידים האחרונים בעולם לחגים חקלאיים אמיתיים, שהרווחים שלהם מגיעים לידיהם של הכורמים ולא בהכרח של התאגידים הגדולים.
ענבי גאמיי נואר גדלים בצרפת כמעט רק בבוז’ולה – האזור הפחות נחשב בבורגון האהובה. פעם, במאה ה־14, הם גדלו בכל המדינה, אך בהוראתו של דוכס כלשהו הם נעקרו ונשארו רק שם. תהליך הייצור של היין שונה מזה של יינות אחרים. את הענבים אסור לקטוף באמצעות מכונות, הם עוברים תסיסה מיוחדת בתוך הענב שנקראת השריה קרבונית, נסחטים וממולאים ישירות בבקבוק, ולקראת יום חמישי השלישי בחודש נובמבר הם נשלחים לכל העולם, והמפיצים מתחייבים לא לאפשר את פתיחתם עד יום רביעי בחצות.
רבים מלעיזים על בוז’ולה נובו. אמירה ידועה אחת היא שבחבל בוז’ולה יש יותר יין ממים, אבל המים עדיפים. אני חושב שבדרך כלל מדובר ביין חביב מאוד ושחוויית הטריות היא מרגשת. נוסף על כך, כל חג שאינו קשור למלחמות, ניצחונות ועניינים דתיים-פגאניים אחרים הוא מבורך.
וחוץ מזה, לנו כחיפאים יש זכות ראשונים על בוז’ולה. איש היין החיפאי אנדרי סוידאן מספר שחגיגת הבוז’ולה הראשונה בארץ נחגגה בחנות שלו, ספשל רזרב, בשנת 1995. גם השנה הוא המשיך את המסורת בבר היין המצוין שלו Wine Bar בשדרות הנשיא 98 במרכז הכרמל עם חליצת הפקקים הראשונים של בציר 2018 של הבוז’ולה נובו של יקב מומסן. המדור קצת פספס את האירוע עצמו, אבל היין מוצע למכירה, ובשבועות הקרובים הוא עדיין יהיה טרי ורענן.
תגובות