"לא מחכים שישקיעו בתרבות, עושים תרבות"

בין השיח המתלהט בשנתיים האחרונות על התרבות בישראל, על תרבות בפריפריה, על תקציבים, על מוסדות ניהול ושאר מילים מפוצצות שמכילות בתוכן המון מקבלי החלטות, יוזמה חדשה הביאה להפקת פסטיבל "שייח' אבריק לתרבות אזרחית", שכל כולו שיתופי פעולה של מאות אנשים מקרית טבעון ומעמק יזרעאל.

מה שנראה בהתחלה כמו פנטזיה פרועה הוביל בסופו של דבר לפסטיבל שיימשך על פני שלושה ימים ב-8-6 באפריל ויכלול לא פחות מ-200 אירועים שונים, וכל זה ללא התערבות הממסד, הרשויות או גורמים רשמיים שאמורים לתת תקציב כדי שדברים כאלה יתרחשו.

עלות הפסטיבל, אגב, מסתכמת בכ-40,000 שקל. "כשיצאנו לדרך עשו לנו אנשי מקצוע הערכה כלכלית של מיליון וחצי שקל", אומר המחזאי יונתן לוי, מיוזמי הפסטיבל. הכניסה לאירועים תהיה בחינם, למעט שתי הופעות שיהיו כרוכות בתשלום סמלי.

ללוי, לשירלי מרום ולשימי שיידר נמאס לחכות לממסד כדי לקיים תרבות. "פסטיבל של תרבות אזרחית זה פסטיבל חופשי", מסביר לוי, "תרבות היא עניין של בני אדם – שלי ושלך ושלו ושלה. זה מה שקורה בין בני אדם הרבה לפני שזה שייך לארגונים, למועצות, למשטרים או לפוליטיקאים".

אז הרשויות לא צריכות להשקיע והממסד פטור?

"הם צריכים להשקיע, אבל התרבות מתחילה מלמטה. אם מדובר במשטר נאור אז מי שלמעלה יכול לתמוך ולעודד. אבל אתה לא יכול לחכות למינהל, למועצה או לשר כדי שתהיה תרבות במקום שבו אתה חי. זה מתחיל בין בני אדם – זו הנחת המוצא של הפסטיבל. מה שקרה הוא שניסינו לקשור משאלות של אנשים – הרי לכל אדם יש משאלה – וכך, תוך זמן קצר מאוד, נוצרו 200 יוזמות ש-90 אחוז מהן הם של תושבי האזור".

סדנה עם אמיר שלומיאן וסמנתה מונטגמרי ("פרינסס שואו") שנערכה בכפר תקוה כאירוע מקדים לפסטיבל (צילום: גל מוסנזון)

כ-600 איש שותפים ביצירת הפסטיבל, והיוזמות התרבותיות בו מתאימות לכל הגילאים – מוזיקה, מחול, תיאטרון, קולנוע, שירה, סדנאות, מסיבות ואפילו טברנה יוונית. האירועים מתפרשים על פני כל אזור קרית טבעון – מנחל הקישון ובית שערים ועד בסמת טבעון וזבידאת. בין האירועים אפשר למצוא מסיבת אוזניות, מסיבת רגאיי, מסיבת כלייזמרים, פיקניק, ריקוד חוצות, מקהלת גיא בן הינום, ערב סרטי אימה, מופע מוזיקלי שיתקיים בחוות המיכלים, קבלת שבת משותפת של כמה קהילות שישירו ביחד עם מקהלת כפר תקוה, תערוכת אמנות בחלונות הראווה במרכז טבעון ואירועים ביער.

לוי: "יש מספר עצום של אמנים בקרית טבעון. רוב היוצרים מפה מוציאים את האמנות ואת המיטב שלהם דרך ירושלים או תל אביב, וקרית טבעון נשארת עיר שינה של חינוך וענייני גזם".

איך השגתם את המימון לפסטיבל?

"השלב הראשון של הפסטיבל היה עם אפס תקציב. כביכול זו מגבלה, אבל בהיעדר תקציב יש אפס מגבלות. זה שם את כל הפסטיבל באנרגיות של נתינה ושותפות מההתחלה. אחר כך, כשהגענו לשלב ההפקה, כשצריך רישיונות וצריך פרינט וצריך הגברה, פנינו למימון המונים, ואנשים תרמו וממשיכים לתרום. עוד לא הגענו לתקציב המלא שאנחנו צריכים, אבל אני מאמין שנגיע לזה".

זה לא משחרר את הממסד מאחריות?

"ברור שזה משחרר אותו מאחריות, אבל תלוי מהן הציפיות שלך".

לוגו הפסטיבל (עיצוב: נעם שכטר)

לאתר הפסטיבל