איך גלעד ארדן מתכנן לטפל בפריצות ביישובים הכפריים?

תוכנית חדשה של השר לביטחון פנים אמורה לטפל בבעיות הביטחון ביישובים חקלאיים, שם מקרי הפריצות לבתים ולמשקים הולכת וגוברת. במסגרת התוכנית יוקצבו 35 מיליון שקל להגנה על היישובים הכפריים, בין השאר באמצעות מצלמות, חיישני תנועה, גדרות, שערים ולחצני מצוקה, כאשר המטרה היא להעניק תחושת ביטחון לתושבים ולהפחית את מקרי האלימות והרס המשקים.

את התוכנית חשף ארדן במפגש עם ראשי מועצות אזוריות, מנכ"לים וקב"טים של יישובים חקלאיים מכל רחבי הארץ. התוכנית, המיועדת לשנים 2017 ו־2018 תכלול הקמת מערכים טכנולוגיים ומרכיבי ביטחון פיזיים ב־17 מועצות אזוריות ברחבי הארץ כדי להתמודד עם תופעות כמו פריצות ליישובים ולבתים וגניבות של רכבים, רכוש וציוד חקלאי. ראשי המועצות יחליטו אלו אמצעי מיגון הם מעדיפים ואלו יישובים יש לחזק.

בין המועצות שנכללות בתוכנית מופיעות גם המועצה האזורית זבולון והמועצה האזורית מגידו. כאסטרטגיה עוסקת התוכנית לא רק בתגובה לאירועים ובחקירתם, אלא מיישמת תפישה של מניעה בשילוב טכנולוגיה מתקדמת.

דני שחר, מנהל תוכנית "עיר ללא אלימות", שיטור עירוני והמרחב הכפרי במשרד לביטחון הפנים אמר ל"כלבו – חיפה והצפון": "נכנסנו לתוכנית בשל מספר גדול של גניבות חקלאיות ופריצות – מצב שיצר תחושת ביטחון קשה מאוד. השר ארדן החליט לבנות תוכנית שתחזק את תחושת הביטחון ותטפל בפריצות לבתים ולמשקים ובהשגות גבול. בנינו את התוכנית ביחד עם משמר הגבול".

גלעד ארדן עם ראשי המועצות האזוריות (צילום: דוברות המשרד לביטחון הפנים)

שחר מסביר כי ההגנה במרחב תותאם לכל מועצה: "אנחנו תופרים חליפה לכל מועצה. יכולה להיות מועצה עם 20 יישובים שכל יישוב בה יקבל תוכנית הגנה אחרת – אחד יקבל טכנולוגיה כמו יותר לחצני מצוקה, מכ"ם ומצלמות, ואחר יקבל אמצעים פיזיים כמו שערים, מחסומים, גדרות, תאורה ועמדות שמירה. התקציב נבנה בצורה מודולרית, ואחרי שנתיים יהיה תקציב נוסף. נאשר תקציב מקסימלי, והביצוע יהיה מול התקציב. מועצה יכולה להחליט שהתגבור יהיה במרחב החקלאי או במרחב המוניציפאלי, כלומר אם יהיה יישוב שיחליט שיותר חשוב להציב בו גדר, שער ומצלמה כי הגניבות הן מתוך הבתים – כך יהיה. נעבוד מול גורם מקצועי בתוך היישוב ומול ראש הרשות, לא נכתיב להם מה לעשות".

זה אומר שתושבי היישובים הכפריים כבר יכולים לישון בשקט בלילה?
"אין ספק שביישובים כפריים יש יותר פריצות, לכן אנחנו מחזקים את תחושת הביטחון. אני פועל מול מועצה, ובמועצה ראש המועצה הוא זה שיוביל את התוכנית. את סדרי העדיפויות קובעת המועצה ביחד עם מג"ב. בפועל כבר התחלנו בתוכנית ויש לנו חברות ייעוץ וחברות שאמורות לבצע את התוכניות. עוד לא רואים מצלמות, אבל אנשי המקצוע כבר נמצאים בשטח. לדעתי, במהלך שנת 2017 יראו את הסימנים הראשונים בשטח".

2017 זה עכשיו.
"נכון, ובמהלך השנה הזאת יראו את הסימנים בשטח. אמרתי גם לראשי המועצות – ראש מועצה שיקדם את התוכנית, אנחנו לא נהיה אלה שמעכבים אותה".
שחר מוסיף כי היום כמעט כל המועצות האזוריות מגיעות לסוג של גבול: "הפרמטר של גבול הוא לא רק מי קרוב יותר לעזה. ליישובי עוטף עזה יש פרמטרים אחרים, ולכן יש לגביהם החלטת ממשלה אחרת".

השר ארדן: "למרחב הכפרי יש חשיבות לאומית גדולה, ולכן החלטתי לעשות כל שניתן כדי לשפר את ההגנה על יישובים אלה ולהקצות להם אמצעים טכנולוגיים ואמצעי מיגון שיאפשרו למנוע פריצות וגניבות ולשפר את תחושת הביטחון האישי של תושביהם".