ניחוחות הווניל, העץ, הצימוקים והשוקולד – בשנים האחרונות התרכך עבדכם. הוא זקוק פחות לעשן הקשוח של הסינגל מאלט הסקוטי, ואיזו נימה רומנטית מתעוררת בלבו כשהוא רואה את הג’נטלמן מטנסי, עם הפריפות מסביב לצווארון ועם מטעי הכותנה האין סופיים. אז מה זה חשוב אם את ההון הבסיסי ששימש להקמת המזקקה הוא עשה על גבם של עבדים (זו סתם ספקולציה, אבל סביר להניח שמי שגידל תירס בדרום בתקופת מלחמת האזרחים בארצות הברית לא שילם הרבה לעובדים שלו) – ג’ק דניאלס הוא בן 168, ולא נותר לו הרבה על מה להתנצל.
“יכולתי לכתוב את ההיסטוריה הפוליטית שלנו בשנים ההן על בסיס האופן שבו הרד לייבל פינה את מקומו בהדרגה לבלנטיין 12 שנה ואז לסינגל מאלט”, כתב אומברטו אקו ב”מטוטלת של פוקו”. כמה דיבר אלי המשפט הזה עד גיל 30. אבל בתהליך ההתבגרות הזה הוא כנראה פספס את השלב הבא – זה שבו הבורבון הופך לבעל עניין מרכזי אצל חובבי הוויסקי, גם אלה שבנעוריהם נשבעו לא לגעת בחילול הקודש הזה. בחייו של אדם לפעמים מגיעה העת שבה הוא מבקש לנוח, שבה הוא רוצה קצת רומנטיקה דרומית, איזשהו ניחוח נמוג של סקרלט או’הרה וטבק לעיסה, משהו עם קצת פחות דיו, מלח וניואנסים של הדרים.
רוצים להישאר מעודכנים?
ג’ק דניאלס הוא לא בורבון בוטיק ממזקקה עלומה. מכלל אלה יש רבים שכדאי לנסות – אחדים מהם הם מדהימים – אבל הוא בהחלט וויסקי אמריקאי חשוב. באוקטובר הוא חוגג יום הולדת, וזה מלווה באופן מסורתי בסוג של חגיגה קטנה בכמה מסעדות שמשתתפות ביוזמה של היבואנים ומכינות מנות עם ג’ק. ברחבי הארץ משתתפות בחגיגה מסעדות עטורות תשבוחות כמו פופינה, שילה, לומינה, אונזה, סושיאל קלאב וג’קו סטריט.
בחיפה נרתמה לעניין מסעדת ויוינו. היא תגיש מנה של קלמרי צרוב בניחוח ג’ק דניאלס על גראטן סלק וקרם פרש. מנה של 120 מ”ל של ג’נטלמן ג’ק לסיום הארוחה, בלי קרח (או עם מעט מאוד קרח), תעשה הרבה כדי לסייע לעיכול. למי שלא יכול להרשות לעצמו, שדות הכותנה עכשיו בשיא פריחתם. אולי מישהו במגזר החקלאי זקוק לידיים עובדות.
תגובות