עם תחילתה של שנה עברית חדשה מקובל לעסוק בחשבון נפש. כחשבון נפש קולקטיבי של חיפה, קברניטיה ותושביה אני מבקש להציע את נושא התיירות. כתבתי על כך כאן פעמים רבות ועוד אכתוב טורים רבים, אבל נראה כי עם כל הכבוד לטורי דעה בתקשורת, עולם המעש הוא נחלתם של נושאי המשרות ושל בעלי התפקידים ולא של בעלי הטורים.
נראה כי לבעלי התפקידים בתחום התיירות, שאמורים לדאוג לפיתוחה של חיפה ולהפיכתה לעיר תיירות מובילה בישראל, יש צורך בחשבון נפש ארוך במיוחד.
מדי חודש בחודשו מפרסמת התאחדות המלונות בישראל נתונים סטטיסטיים על מספר לינות התיירים בבתי המלון באזורים שונים בארץ, על שיעורם בכל אזור, על תפוסת החדרים בכל אזור ועל השינוי באחוזים בין חודשים מקבילים בשנים קודמות ומאז תחילת השנה האזרחית. בכל הטבלאות הללו, חודש אחר חודש, נועלת חיפה את רשימת האזורים המתוירים ביותר, ושום שינוי מהותי אינו נראה באופק.
זה לא שאין כאן תיירים וזה לא שחיפה אינה נמצאת על מפת התיירות. עצם הימצאותה ברשימה זו, אף אם במקום האחרון או אחד לפני האחרון, מלמדת שלמרות המצב הקשה נחשבת חיפה בכל זאת ליעד תיירותי. אבל הדשדוש במקום, וכמובן המציאות הנשקפת לעינינו בחופי הים, במרכז הכרמל, בהדר, בעיר התחתית, במושבה הגרמנית ובפארק הכרמל, מעידים כי התיירים אינם רואים בה יעד מועדף.
הגנים הבהאיים מהווים כמובן נחמה. הם תורמים את חלקם המשמעותי. למעשה, לו כל מבקרי הגנים היו נשארים ללון בעיר לפחות לילה אחד, מצבה של העיר בהיבט זה היה משתפר פלאים. אבל רובם ככולם לא נשארים כאן. הם יורדים מהאוטובוס הממוזג שחונה סמוך לטיילת לואי, מביטים בהשתאות ובפליאה בנוף המפרץ המשכר, מצטלמים לסלפי מחויך, אולי מעלים תמונה לאינסטוש, ואז עולים שוב על האוטובוס וממשיכים ליעד הבא – נצרת, טבריה או עכו.
רוצים להישאר מעודכנים?
לעיריית חיפה ולעמותה לתיירות העירונית אין לדעתי תוכנית עבודה סדורה ומרחיקה ראות בכל הנוגע לעידוד התיירות לעיר. בניית בתי מלון אינה תורמת כמעט דבר לשיפור המצב.
כדי להפוך את חיפה לעיר תיירות מובילה יש לפתח תשתיות תיירות נחוצות כגון חופי ים נגישים וקרובים לבתי המלון וטיילות נעימות משובצות בבתי קפה ובמסעדות (שאינן מלכודות תיירים אלא פשוט מקומות עם אוכל טוב); יש להשקיע בתחבורה ציבורית מהירה ונגישה אשר זמינה לפחות עד לשעות הלילה הקטנות; בהחלט רצוי להפוך את קו האוטובוס התיירותי, שפועל כיום באופן חלקי ורק לפי הזמנות, לקו מעגלי קבוע ושעתי שאפשר לעלות עליו ולרדת ממנו בכל נקודה לאורך המסלול ולשלם רק פעם אחת; חובה להציב עמדות לאופניים עירוניים לשימוש התיירים והמבקרים (וגם המקומיים מוזמנים, כמובן), לכל הפחות לאורך קו החוף מתחנת הרכבת חוף הכרמל ועד לאזור המפרץ; חובה להגביר את הסיורים העירוניים המודרכים באזורים שונים בעיר ובשפות שונות ולאפשר לתיירים להשתתף בהם בחינם; וחובה להפיק כרטיס עירוני רב תכליתי במחיר מסובסד שיכיל אפשרויות כניסה לכל המוזיאונים, לגן החיות ולאטרקציות נוספות, וכן נסיעות בתחבורה הציבורית באופן חופשי לפי מספר ימי השהייה.
שיטות אלה הוכחו לא אחת במגוון ערים בעולם כמעודדות תיירות והופכות את החוויה התיירותית לנעימה יותר ולזולה יותר. זוהי, מבחינתי, המטרה הראשונה שעומדת לפני מובילי המדיניות העירונית, ובראשם ראש העיר הבא. חתימה טובה.
הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
דני דין
חיפה היא עיר מעבר בדרך לנצרת כדי לפתות את התייר להשאר כאן לילה או שתים יש להציע לו אטרקציות וזה אין כאן ישו לא נולד פה וגם לא נצלב פה.
עלי
עם מחירים בשמים בכל דבר התייר בורח
עלי
מה יש בכלל להציע לתייר בחיפה חוץ מזיהום אוויר
עמירם
מי שעובד בתיירות שכרו נמוך.
מדוע יש להגדיל את מספר העובדים בשכר נמוך בחיפה?
האם חסרים עניים, עובדים זרים ומהגרי עבודה בחיפה?
בבקשה לחזור למציאות ולחפש איך להביא פרנסה מכבדת לחיפה.
זה שבערים אחרות יש עובדים שרע להם עוד לא אומר שצריך לגרום למצב זה גם בחיפה.